ז. דרושים ורמזים נוספים בעניני מאמר קו המדה

רמזי הביטוי "מאמר קו המדה"

מאמר קו המדה = אמת (= ז שמות סג כנודע באר"י; בדילוג אותיות, הדילוג הא' = 189 = 3 פעמים סג, והדילוג הב' = 252 = 4 פעמים סג, ודוק. אותיות הדילוג הראשון – מאמר קו המדה – הן קדם מה ואותיות הדילוג השני – מאמר קו המדה – הן אור מה, האור הקדמון של שם מה – משרש מה ב-עב הנעלם – המתקן את שם בן ומעלהו לשם סג, הכל מכח סג, וד"ל. אור קדם = 351, המשולש של 26, שם הוי' ב"ה, בה"פ = 8124 = זה פעמים אור מים רקיע, עיקר הסוד של מעשה בראשית, ר"ת אמר של מאמר, וד"ל). אמת = אהיה פעמים אהיה, סוד "אהיה אשר אהיה", שם הלידה והגאולה, "בני אתה, אני היום ילדתיך". והוא אמת הבנין (של שמאי = 351 = אור קדם כנ"ל, שהלכה כמוהו לע"ל) של כל העולמות. פנות ציור משולש 10 האותיות "מאמר קו המדה" (מ-4 ל-1) הן מרה = 5 פעמים 49 = אדם קדמון, והשאר = 4 פעמים 49 = 14 בריבוע. קו המדה במילוי = 724 (אהיה אשר אהיה ושליש) = בכל עת יהיו בגדיך לבנים = בית חדש = יג ערכי מילויי שם הוי' ב"ה וכו' (כמבואר סוד מספר זה בסעודת משיח השתא). במספר קדמי, מאמר קו המדה = 1887 = 37 פעמים 51, סוד צמצום אמת פעמים צמצום תריג (שביחד עם תריג = 2500 = 50 בריבוע), כמבואר במ"א. בסדרה הריבועית הנבנית מ-ג תבות מאמר קו המדה, לפני מאמר יבוא 579 (ג פעמים טפטפיה, שם המחשבה דבוצינא דקרדוניתא, והוא עולה כוזו במילוי מה = אני הוי' אלהיכם, חותם ק"ש) 1000 (אורות של מ"ת) 1544 ו-2211 (66, גלגל, במשולש). ע"כ = 5775 = יה פעמים שכינה (שכן יה), וד"ל. והוא עולה יהי (של מעשה בראשית) פעמים רלא (שערים, משולש אהיה הנ"ל, של מעשה בראשית).

שמות קו המדה

קו המדה הוא סוד הקו וחוט אוא"ס ב"ה הבוקע את מקום הצמצום הראשון, כמבואר בעץ חיים. יש בו "רצוא ושוב", כמבואר כאן שלאחר שהוא מודד כו' הוא עולה ומסתלק לשרשו באוא"ס ב"ה לחדש משם אור ושפע רב. והוא סוד דפק החיים, סוד אוא"ס ב"ה הממלא כל עלמין, "מה הנשמה ממלאת את הגוף אף הקב"ה ממלא את העולם כו'". בדא"ח מבואר שבחיצוניות, סוד האש והבוצינא שבו, הוא כח ההתחלקות, אך בפנימיותו, סוד נביעת מי האין סוף שבו, הוא כח ההתכללות. ועליו שורה הארת שרשו בסוד אוירא דכיא הנותן בו כח לעלות לשרשו לפני הצמצום ולהעלות אתו את כל העולמות כו' (ראה בכל זה במאמר "בריש הורמנותא דמלכא" לרבי הלל מפאריטש). הקו נקרא גם ניצוץ (= צלם אלהים ועוד קו = 352, סוד ארך אפים וכו', ועם קו המדה = 406 = כח במשולש = ז פעמים חן) או בוצינא שבמאמר זה נכתב בוציצא. בוצינא בוציצא = משיח (לשון משחתא). בה"פ 12741 – 12740 ע"ה. 12740 = 7 פעמים 1820 = 70 פעמים יעקב כנגד 70 נפש יוצאי ירך יעקב שירדו למצרים למדוד ולתקן שם את המציאות. והוא עולה 10 פעמים 1274 (ז פעמים יעקב) = ארך רחב עמק רום עגול רבוע, ו המדות של קו המדה!

לקו המדה יש כמה שמות: ניצוץ (בפרטיות כנגד הכתר שבו, קוצו של י, וכידוע שסוד עתיק ואריך הוא "ניצוץ קטן בורא שמתלבש בניצוץ קטן נברא", וד"ל) משחתא (עצם כח המדידה שבו, בחינת חכמה, "כֻלם בחכמה עשית", "כֻלם בחכמה אתברירו" על ידי פעולת המדידה על פי תורה, סוד ה-י של שם הוי' ב"ה, טפת ה"שמן משחת קדש", וד"ל) בוצינא דקרדוניתא (סוד האש שבו, משרש אמא עילאה, ה עילאה שבשם) קו המדה (סוד ה-ו של שם הוי' ב"ה שבו ו קצוות, ו מדות פרטיות) שעורא (סוד המלכות, ה תתאה שבשם, וכידוע שיחוד יסוד מלכות = שעור = כד בריבוע, שלמות של כד בתי דינין ד"דינא דמלכותא דינא", דינא אותיות אדנ-י שבו כד צירופים כו' כנודע). ניצוץ משחתא בוצינא קו המדה שעורא = 1891 = אין במשולש כנ"ל, סוד "אין מזל לישראל", וד"ל (ניצוץ משחתא בוצינא קו שעורא = 1837, מספר המגן דוד ה-חי = "זכור את יום השבת לקדשו", סוד גילוי אור הקו, וד"ל).

פתיחת מאמר קו המדה – ג רישין

הפרדס גם מפרש את מאמר קו המדה, אבל מתייחס רק להתחלה – לא לשום דבר שדברנו עליו. זה מתחיל במשהו שמזכיר מאד "בריש הורמנותא דמלכא" – פתיחת הזהר. כל אותם ביטויים איך הקב"ה התחיל לברוא את העולם. לכן זה מאד חשוב לרמ"ק, כי רוצה להוכיח ממאמר קו המדה – ולכן זה פ"ד ב"שער עצמות וכלים" – שיש התלבשות אורות בכלים (בלשונו עצמות זה אורות). כל מה שרוצה משם זה רק להראות שיש אורות בתוך כלים. איך מוכיח את זה? רק מהמשפט הראשון, שקודם היה "נהורא דלא קיימא בנהורא" (בהמשך: "נהורא דלא נהיר") ואחר כך יצא ממנו ניצוץ והניצוץ התלבש בתוך "רעוא דרעוין" (בתוך רצון). זה מספיק – אחר כך מסביר את ההמשך, אבל זה מספיק. יש אור-שאינו-אור, מוציא ניצוץ, וזה מתלבש. הדוגמה הזאת היא בדיוק תלת רישין. מפרשי האדרא, כמו הבית לחם יהודה, מביאים כל כתבי האריז"ל על התלת רישין – "דא לגו מדא ודא לעילא מדא" (העליון למעלה מהשני והשני בתוך השלישי) – שזה רדל"א, גלגלתא ומו"ס, או בלשון עמק המלך רדל"א רישא דאין ורישא דאריך. לעניננו יותר טוב לשון עמק המלך, כי השלישי כאן זה רצון. "אור שאינו אור" זה רדל"א, ה"ניצוץ" זה רישא דאין, וה"רעוא" זה רישא דאריך. הניצוץ כאן זה התענוג, זה מענין. הוא מתלבש בתוך הרצון, שזה השלישי, ומתוך זה יוצא לו שיש התלבשות – שזה מה שהרמ"ק רוצה. אם כי שאצל הרמ"ק זה חדוש, האריז"ל לוקח את זה שלב הלאה. כל הרמ"ק בכללות זה השתלשלות, לא התלבשות, והאריז"ל מעצם את זה והופך את זה להתלבשות. הכל מתחיל מ-ג רישין. זה מאמר מוסגר.

כוזו במוכסז כוזו

כוזו במוכסז כוזו (חילוף "הוי' אלהינו הוי'") המתבאר במאמר קו המדה (והרשום במזוזה מאחורי אותיות "הוי' אלהינו הוי'", יד אותיות בפנים ויד אותיות באחור, ידיד נפש) = 213. כאשר מוסיפים כוזו במוכסז כוזו ל"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" (סה"כ כוזו – הוי' אחד – אותיות) = 1331 = 11 בחזקת 3 = משיח במספר קדמי כנודע! הכאת כוזו ב-כוזו אור ישר באור חוזר (כמבואר לעיל ביחס לשמות הוי' הוי') = 324 = חי בריבוע. ביחד עם 160 – הוי' הוי' כנ"ל = 484 = יחד (כב אתוון דאורייתא) בריבוע! כוזו במוכסז כוזו במספר קדמי = 817 = אור במספר קדמי!