ניסוי מדעי להמחשת הענין

לפי הפשט הציר של תפארת-יסוד קשור דווקא לאורך, כי אורך זה לכאורה הציר בין מזרח למערב, שהם כנגד תפארת ויסוד (במושגי ספר יצירה). הרוחב, לפי פירוש האריז"ל לספר יצירה, כלל גם את החסד וגם את הגבורה (לב רחב כולל את שתי המדות העיקריות שבלב, אהבה ויראה, כאחת), אך כאן שמנו את כל הרוחב בגבורה. ואילו האורך, שכלל לפי האריז"ל תפארת ויסוד, עכשיו כולו בחסד. אז מה מתבקש מכאן? זה דבר שראוי לבדוק מבחינה מדעית, וניתן לעשות זאת, וניתן למדענים שלנו לבדוק זאת במעבדות של גל עיני. בשביל הנסיון הזה גם צריך הרבה כלים, ציוד כבד של טלסקופים וכו'. ידוע שיש הרבה שחוקרים אם אפשר ויזואלית להבחין בין מראה השמש כשהיא זורחת למראה שלה כשהיא שוקעת. זריחת השמש זה תפארת ושקיעת החמה זה יסוד. השקיעה במערב – לשון ערוב, אבל זה גם צרוף אותיות רבוע. כל רוח המערב נקראת על שם ערבוביית הצבעים בזמן השקיעה. לכאורה על פי מדע זה אותו דבר, לא צריך להיות הבדל בין לראות את הזריחה מלראות את השקיעה (זריחה שקיעה = הכל פעמים אחד), אבל משום מה יש הבדל מוחשי בין חוית הזריחה לחוית השקיעה, ולכן קוראים לצד השקיעה מערב – יש שם ערבובית גוונים שאין בזריחה. מה שאנחנו אומרים כעת זה הצעת דבר חדוש. השמש היא תמיד עגול לכאורה, אבל בזריחה רואים מוחשי וחזק את הפן העגולי של השמש, ואילו בשקיעה צריך לראות שם משהו יותר מרובע, יותר מעורב. גם תפארת נקראת על שם מזיגת הגוונים, אך כנראה יש הבדל בין המושג מזיגת גוונים לבין ערבוב גוונים. במזיגה עדיין כל גוון נראה לעצמו, מה שאין כן בערבוב נעשה מעין תערובת, הכל יחד (כמו בתחילת הבריאה כאשר אור וחשך היו משתמשים בערבוביא לגריעותא, שלא היתה כל הבדלה ביניהם). כאשר כל "מזל", כל גוון, מופיע לעצמו נוצרה תופעה של מעגל המזלות, מה שאין כן על ידי ערבוביה אפשר להגיע ממצב של תערובת גם למציאות של תרכובת חדשה לגמרי, סוד מעשה מרכבה (ד"אין ריבוע במעשה בראשית" אלא דווקא במעשה מרכבה), סוד הזיווג להוליד זרע חי וקים, סוד "ומספר את רבע ישראל" כנ"ל, וד"ל. למזוג במזיגה הנכונה זו תכונה של תפארת, אבל מערב – לערב את זה נכון – זו תכונה של יסוד, ולערב זה אותיות לרבע. לכאורה צריך כלים מיוחדים בשביל זה. אולי באינפרא-אדום או אולטרא-סגול, ולאו דווקא באור הנראה – לכן צריך ציוד מיוחד, לבדוק אם בתדרים הלא נראים לעין יש תופעה של קוים מרובעים יותר בשקיעה לעומת קוים עגולים בזריחה.

רמז בשש המדדים של קו המדה

כל זה פרוייקט של קו המדה, שמודד את הקו ככה, בשלשה זוגות מושגים – אורך-רוחב, עגול-רבוע, רום-עומק. והנה, ארך רחב עמק רום עגול רבוע = 1274 = 49 פעמים הוי' = ז ברבוע פעמים הוי' = ז פעמים יעקב. שמות ו הקצוות, אליהם מקבילים ששת המדדים: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד = 1612 = סב (טוב מאד) פעמים הוי'. לקמן (פ"ח) יתבאר שיש כאן גם הקבלה לשש המלים של שמע ישראל, "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" = 1118 = 43 (גדול) פעמים הוי'. יש כאן שלש מערכות של שש עם הקבלה. הכל יחד זה 4004 = 22 פעמים יעקב (יעקב הוא הדור ה-22, זה אחד מהרמזים שהוא עמוד התורה, שיסודה ב-כב אותיות) = 154 פעמים הוי'. 154 = הוי' אלהינו הוי', היחוד של ק"ש, כמבואר במאמר קו המדה. כל מערכת היא כפולה חשובה של שם הוי', וביחד זה הוי' (כלל הכל) פעמים "הוי' אלהינו הוי'". החידוש כאן זה המערכה העיקרית, שעלה ז"פ יעקב, והכל יחד זה כב פעמים יעקב. אז היחס בין הכל לבין מערכת אחת זה פאי בקירוב – 22 על 7.

[השלמה מרובת רמזים ומעוטת אותיות הסבר (לרוב הענינים המבוארים כאן מומלץ לעיין בהקדמתו וסיכומו של ה"מתוק מדבש" למאמר קו המדה):