חיפוש בתוכן האתר

יד אדר תשס"ט - ליל פורים בישיבת תו"ת רמת אביב - דף 8 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
יד אדר תשס"ט - ליל פורים בישיבת תו"ת רמת אביב
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
כל הדפים

ה. פירושי "קדש להוי'"

עכשיו ננסה לומר את אותו רעיון יותר פשוט. במקום להשתמש במושגים העמוקים שם הוי' דלעילא ושם הוי' דלתתא נסביר את זה יותר פשוט. זה היה יכול להיות הסבר שלא צריך להיות חסיד בשבילו, כי זה תלוי בפשט, ופלא שאף אחד לא אומר זאת. מה הפשט של המילים "קדש להוי'"? מה זה רוצה לומר? יש פירוש של רבינו אברהם בן הרמב"ם, והוא מעיד ששמע מפי אביו – זה חידוש גדול שהוא צריך להעיד עליו – שהמלה "קדש" זה הולך על אהרן, שאהרן הוא "קדש להוי'". זה חידוש. מה עוד אפשר לפרש ב"נהרין ובלטין ונצצין" (שעושה חרכים בכותלנו – פוצע את עמלק, עושה בו חלל, ובסוף מחסל אותו, ואז האהבה הרבה של "מציץ מן החרכים" מגיעה אלינו, "יציץ נזרו")? אפשר לפרש אחרת. קודם כל, אפשר לפרש שזה הולך על החפצא. בכלל בלומדות יש חפצא וגברא, אז מה זה "קדש להוי'"? רבי אברהם בן הרמב"ם אומר שזה הולך על הגברא. הציץ הוא עדות, שה' אמר לכהן שבשביל לזכות לזה צריך שתהיה ראוי לזה – עליך כותבים, על המצח שלך, כאילו אתה מעיד על עצמך, מסתובב וכולם רואים שאתה מעיד על עצמך שאני קדש להוי'. זה ודאי תיקון גדול מאד של אני, שדברנו עליו קודם, כי כל הזמן אתה הולך ומראה שאני קדש לה'. בתפלין השמות מוסתרים בתוך הבתים ובציץ השם גלוי (לכן יותר קדוש, כשיטת התוס'). אבל אפשר לומר שזה הולך על החפצא, על בגדי כהונה ובראשם הציץ, שזה קדש לה'. אפשר לומר באמצע – יש מי שאומר שזה הולך על ישראל שהם "קדש ישראל להוי' ראשית תבואתה". לכן כתוב בסוף שזה "לרצון להם לפני הוי'", וכתוב שזה מרצה על ישראל, ואילו בגוים – בעמלק – זה מפיל חללים. לרצון להם, אך למישהו אחר זה בדיוק ההיפך מהרצון – זה הכח המיוחד של הציץ. אז יש מי שמסביר שהציץ מעיד שיש אחד שהוא קדש, שזה עם ישראל, ואתה לא שייך לקדש הזה, ולכן ה"קדש להוי'" פוגע בעמלק – מי שמתחרה על מי הכי גדול – וזה שאומרים לו שיש אחד שהוא ישראל והוא קדש לה', אז ממילא אתה נופל, כל היומרה שלך, כל המלכותא בלא תגא (שזה גם החוצפה שלו).

שוב: יש פירוש אחד שזה הולך על הכהן עצמו, יש פירוש שזה הולך על עם ישראל (והכה"ג רק מייצג אותם) וזה פחות חידוש. אם הולך על הכה"ג זה ע"ד "עצמות ומהות בתוך גוף" – על זה יש מתנגדים בעולם, זה קליפת עמלק בקרבנו. זה שאחד הולך עם שלט על המצח ומכריז אני קדש לה' – על זה יש מתנגדים. זה שעם ישראל הוא קדש לה' – בסדר, לכן ציץ זה הורג את הרשעים ומרצה את הצדיקים. יש פירוש שלישי, שזה קצת פחות, ש"קדש להוי'" זה איזה מין שבועה כזאת שצריך לקדש את החיים לקב"ה. זה כאילו שהכהן הוא קדש – לא שהוא קדש, עצמות בתוך גוף, רק שאומר על עצמו שאני מקדש את חיי. כתוב שאסור להסיח דעת מהציץ, אז מפרשים שזה שאני לא אשכח מזה שאני צריך לקדש את עצמי – כל רגע יש לי מצוה לקדש את עצמי לה'. עם זה אין בעיה, לזה כל אחד יסכים – גם מתנגד שלם עם זה מאה אחוז. אסור להסיח דעת רגע מזה שאתה צריך לקדש את כל מה שאתה עושה, לא להסיח דעת, ואתה "קדש להוי'". אז אם כן, יש כאן בעצם ארבעה פירושים. יש "קדש להוי'" של עדות בן הרמב"ם בשם אביו, שזה לא איזה עבודה – זה משהו עצמי, שהכה"ג הוא קדש, "קדש מלה בגרמיה", איזה גילוי של עצמות ומהות בתוך גוף. יש שזה הולך על עם ישראל, וממילא מתאים למאחז"ל "לרצון להם לפני הוי'". יש פירוש שלישי, שזה פשוט לא להסיח דעת – שזה מתחבר להלכה הזאת שלא להסיח דעת מזה – שעלי לעשות את כל המעשים שלי קדש לה'. ויש פירוש רביעי, בכלל לא זה, שהולך על החפצא – שהבגדים האלה קדש לה', וזה השפיץ של כל הבגדים. איך שהסברנו, הגברא כאן זה אין סוף יותר חזק מאשר שנאמר שזה הולך על החפצא. ודוק ותשכח שארבעת הפירושים הנ"ל מכוונים היטב כנגד ד אותיות שם הוי' ב"ה לפי הסדר הנ"ל.

לפי כל זה יש לנו עוד פירוש מתי כותבים שתי שורות ומתי "פעמים כתבוהו בשיטה אחת". לפי אדמו"ר הזקן זה שצריך לכתוב בשתי שורות כי המצוה העיקרית זה לגלות את שם הוי' דלעילא. רק הפירוש הראשון זה הגילוי של שם הוי' דלעילא. זה פשט, שאם הכהן הזה הוא בעצם "קדש להוי'", וזה על דרך שהרבי אומר על הרבי הקודם שאני ראיתי את הרבי הקודם ואני יכול לומר לכם שזה "עצמות ומהות בתוך גוף" – מזכיר את הסיפור של אדמו"ר הזקן איך ראה את המגיד פעם באמצע הלילה, ששם הביטוי זה שראה כל פרצופי האצילות בתוך הגוף הזה, אז כאן זה ביטוי אחר – ואם אתה רוצים כך גם להתרשם ולראות זה טוב מאד, ואם לא אז תהיו בריאים. אני ראיתי על הרבי הקודם ציץ שהיה כתוב עליו "קדש להוי'" – כך אומר הרבי על הרבי הקודם. ה"קדש להוי'" הזה הוא שם הם הוי' דלעילא, אבל אם זה אחד הפירושים האחרים זה בשורה אחת ולא בשתי שורות. זה שדווקא שתי השורות זה הפירוש הזה זה גם ממתיק הרבה את ההתנגדות לביטוי "עצמות בתוך גוף", כי זה "קדש ל" למטה ו"הוי'" למעלה. כלומר, כמו שהוא עצמות בגוף – אבל זה דווקא בגלל שה' למעלה והוא למטה. ה"קדש מלה בגרמיה", שזה בעצמו עצמות, הוא למטה. זה שהוא "להוי'" – ה' הוא למעלה ממנו. אם כן, יש פה גם את הווארט שהוא קדש להוי', וגם יש את ההמתקה בשביל מי שמתנגד, שהקדש הוא למטה וה' הוא למעלה. ומי שזוכה למדרגה הזאת, של "קדש ל" למטה ו"הוי'" למעלה, זה נשיא הדור. נשיא הדור זה מי שאין מעליו אלא ה' אלקיו – הוא קדש, ויש רק אחד מעליו, שזה ה'. זה "הוי' למעלה". שוב, זה להלביש את זה בתוך פשט.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com