השלמות (אחרי השיעור):

ד. שמן וקטרת

לשון של קח – ויקח-קרח-פקח

הפרשה מתחילה "ויקח קרח", רואים כאן לשון נופל על לשון – קח קח. על זה כבר דברנו וגם כתוב על זה. זה נמצא גם במלה פקח בה משתמשים חז"ל – ה"לשון נופל על לשון" ממשיך מתושב"כ לתושב"ע. יש ג"פ קח – ויקח קרח פקח – העולה חי ברבוע. רק קח קח = ריו = גבורה וכו'. יש כאן רמז לכמה ספירות: ויקח קרח פקח = כתר = ה"פ ויקח (ויקח פנים ואחור). קרח פקח = ד"פ ויקח = מלכות (כידוע שזה היחס בין כתר למלכות, "כתר עליון איהו כתר מלכות", שמלכות זה ארבע חמישיות של כתר, הכתר זה "החמישית לפרעה", היחידה). אם כן, יש במשחק של ויקח-קרח-פקח כתר-גבורה-מלכות, מעבר מכתר למלכות דרך קו שמאל. יוצא שזה הסוד של קרח, שהוא רוצה להיות מלך, רוצה לקחת לעצמו את הכתר, ושייך לצד הגבורה.

קרח – סוד הקטרת

היסוד זה קח. יש הרבה 'קח'ים בתורה. יש הרבה פעמים שה' אומר דווקא למשה רבינו "קח". אם קרח הוא קח, גם משה רבינו הוא קח. יש כמה פרשיות כאלה, והעיקר זה הקטרת והשמן. נסביר שקרח זה הוא הקטרת. כתוב "קח לך סמים" = קרח (לך סמים = ר). מה ההבדל בין זה לבין השמן? שניהם כתובים זה אחר זה בפרשת כי תשא – "שמן וקטרת ישמח לב" (שמן = יה פעמים הוי', וקטרת = הכל פעמים אחד, ישמח לב = שמן; הכל יחד זה 1495 = סה"כ אותיות האלף-בית = 5 פעמים 13 פעמים 23, אלו המרכיבים הראשוניים). מה ההבדל בין ה"קח" של השמן לבין של הקטרת? בקטרת כתוב "קח לך סמים" ועל השמן (שהיה כתוב קודם) נאמר "ואתה קח לך בשמים ראש" (ההמשך זה מר דרור – רמז למרדכי – שזה משה רבינו המתפשט בכל דור ודור, ובעיקר "מרדכי בדורו כמשה בדורו"). בכל אופן, מאד בולט שבשניהם זה "קח", אך בשמן זה "ואתה קח" ובקטרת רק "קח". בשניהם זה "קח לך", אבל בשמן זה "ואתה קח לך" (יכול להיות שקרח לקח סמים...). איך אני עוד יודע שקרח הוא הקטרת? אמרנו שהאריז"ל אומר שקרח הוא הרוח של קין (ואמרנו שרמוז בשמו, זה כ"כ פשוט שכנראה האריז"ל אפילו לא כותב את זה). רח זה גם ריח ו-ק זה קטרת, אז קרח זה גם ריח קטרת. "איש אשר יעשה כמוה להריח בה" יש בזה כרת (= ויקח קרח פקח). כנראה שקרח לוקח את הקטרת ורוצה להריח בה. צריך לחפש בחז"ל, כי זה מתחבר יותר מדי טוב – זה מסביר למה משה אמר שיקחו קטרת, והם נשרפו בקטרת, ואז היתה מגפה ומשה אמר לעצור אותה עם הקטרת, שלא רק הורגת אלא גם עוצרת מגפה. כל הפרשה עוסקת בקטרת (וכל נושאי הפרשה כלולים בשם הפרשה, כנודע מהרבי – פרשת קרח). נחזור ללשון חז"ל "טלית שכולה תכלת" – ר"ת טשת = קטרת. יש משהו ב"טלית שכולה תכלת" שזה לקיחת קטרת. טשת = קטרת = אין מזל לישראל. שאר האותיות = שמע ישראל.

[עוד משהו לגבי "ואתה קח לך בשמים ראש" לעומת "קח לך סמים" (עד כאן הציוויים של הכלל לפני הפירוט): "קח לך סמים" = קרח, זה הרמז הכי מובהק, כנ"ל. "ואתה קח" = 520 = כ"פ הוי'. "לך בשמים" = 442, גם כפולת שם הוי' (טוב פעמים הוי'). "ואתה קח לך בשמים" = הבל (יחידה) פעמים הוי'. אז מכל הבחינות זה מתאים למשה רבינו, כי "הוי' בחכמה" (השמן זה חכמה והקטרת זה בינה, זה צריך להיות כפולת 13 וכפולת 7, ובאמת כך יוצא). כשמצרפים גם תבת "ראש" זה חוזר להיות כפולת 7. זה 1463 = מזל פעמים חוה. "קח לך סמים" זה גם כפולת מזל, ד"פ מזל. אז אם אני מחבר, יחודא שלים של תרדלמ"ל, ה-19 מקבל תוספת 4, חוה הופכת ל-חדוה, ויש לי סה"כ כג פעמים מזל שזה עז פעמים חדוה, לפי הסוד של "עז וחדוה במקומו"). זה הטטרא-הדרא (משולש בשלשה ממדים) של אהי'. יש בזה עוד הרבה רמזים, תלו"ע.]