עליה לסובב ולסובב לסובב

ואראה את אד' גו' שרפים עומדים ממעל לו. וביאר רבנו הזקן (לקו"ת ד"ה ונקדשתי ס"ה) שמפני שעיקר תשוקתם להשיג בחי' סוכ"ע, שלמעלה משם אד', אדון על כולא ממכ"ע, ה"ה כאילו עומדים שם.

ויש עוד פירוש בדא"ח ש"עומדים ממעל לו" היינו גם למעלה מ-ו שבשם ("ממעל ל-ו"), כשכלות הנפש שלהם הוא מתוך ההשגה ש"כולא קמיה כלא חשיב" (סובב לסובב), והיינו כנגד שני השרפים, מיכאל מימין הכסא וגבריאל משמאל הכסא, סוד "הכהנים הלוים", אהבה בבחינת כסף ואהבה בבחינת זהב (כמבואר בתניא פרק נ, עיי"ש). הכל בסוד "במקום מחשבתו [ורצונו] של אדם שם הוא נמצא [ממש]", יסוד תורת מורנו הבעל שם טוב זי"ע. ובכך הנשמה (סוד עולם הבריאה, עולם השרפים) עולה לדרגת החיה והיחידה כנ"ל (בז"א דאצילות ובאמא דאצילות, השרש האמיתי של הנשמה בסוד "אמא עילאה מקננא בכורסיא" וד"ל).

והתשוקה והעבודה צ"ל לא בבחי' אהבה לבדה או בבחי' יראה לבדה כו', כ"א בהתכללות וחבור כל המדות יחדיו, רבקה של שלש כו' של ארבע (תו"א פ' תולדות ד"ה מים רבים ס"ג)

 "רבקה של שלש כו' של ארבע" היינו סוד רבקה אמנו אשת יצחק אבינו (כמבואר בתו"א שם), עמוד העבודה והעליה בקדש מחיל אל חיל, זשכות האשת חיל דווקא, וד"ל.

וע"י עבודה זו בעוה"ז דוקא עולים בנ"י בפו"מ לסוכ"ע, למעלה גם מן השרפים וכמרז"ל (חולין צא, ב), לעולם הא"ס.

היינו העליה למעלה מעולם האצילות לגמרי, לעולמות הא"ס לסוד "רבי" – "בלי גבול בגבול", וכמו שיתבאר להלן בסוד פירוש הרמ"ז ל"תלת עלמין אית ליה לקודב"ה".

שע"י הנשואין נתגלה אח"כ כח ההולדה, שהוא בנשמות ולא במלאכים, שהוא דוגמת בחי' כח הא"ס.

היינו שאחר העליה לשרש, בבחינת "כל אור חוזר חוזר לקדמותו ממש" נמשך מהשרש (בדרך של "שוב לאחד [ממש]") גילוי כח הא"ס (מסוד עולמות הא"ס) בדור ישרים יבורך, וביחס לכללות נשמות ישראל, כל הנשמות עתידות לחזור להולד מחדש בתחית המתים על ידי "טל אורות טלך", בסוד "טל ילדותך", וד"ל.