חיפוש בתוכן האתר

ב טבת תשס"ט - זאת חנוכה ביצהר - דף 9 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
ב טבת תשס"ט - זאת חנוכה ביצהר
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
Page 10
כל הדפים

ט. רמזים, תוספות והשלמות

כמה רמזים לסיום: יש גזל וגנבה. גזל זה חמס. כתוב שגזל ר"ת גם זו לטובה וגם זו לטובה = חמס (רק ה-מ שבתוך חמס = גזל). גזל = מ, גנבה = ס. כל פעם שיש סוד של מס בקבלה, ה-מ זה הנהי"מ וה-ס זה כח"ב-חג"ת, ה-מ זה הקטנות וה-ס זה הגדלות, מתאים למה שאמרנו קודם. גוג ומגוג – גוג זה גזל וגנבה.

קודם ראינו את הקשר בין גנבה ל(סימן) אבדה. גנבה = ה (תשלומי ה) פעמים אבדה = אבדה 'פנים ואחור': א אב אבד אבדה אבדה בדה דה ה. הכאת אותיות אבדה = מ = גזל כנ"ל (ברמב"ם הלכות גזלה ואבדה ביחד). שתי המצות ל"ת כפי שהן כתובות בתורה: "לא תגנבו" "לא תגזל" = 963 = אבדה במילוי – אלף בית דלת הא! 963 = "וירא אלהים את האור כי טוב" לגונזו לצדיקים לעתיד לבא שיגנבו אותו ("חיש בז" = גנב גנז). רק "לא תגנבו" = יה הוי' פעמים אבדה.

ארבע אותיות אבדה הן כנגד קרן כפל ארבע ("ארבע צאן תחת השה") חמשה ("חמשה בקר תחת השור"), הכל = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"!

כאשר מחברים "לא תגנב" (נפש) דעשרת הדברות ל"לא תגנבו" "לא תגזל" דפרשת קדשים יעלה הכל ז פעמים אור, גילוי "אור שבעת הימים" דלעתיד לבוא.

בלשון הרמב"ם גנבה היא "בסתר" ואילו גזל הוא "בחזקה". בסתר (סוד יה שבשם כנ"ל) בחזקה (סוד וה שבשם) = 784 = כח בריבוע = "פעלת צדיק [לחיים]", היינו הלומת זה של פעולת צדיק, וד"ל.

בהעתקה יש הון עתק. "ויעתק משם... עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" – כל הרחבות בזכות העתקה. יש ענין שאנחנו לא מדברים עליו ולא מדגישים אותו (כי לא כל כך מקיימים אותו לדאבוננו) – יש ערך גדול ללימוד בעל פה (גם בחינוך ילדים וגם למבוגרים). אבל יש דבר – שהרבה עשו – שבשביל להתחבר לתניא פשוט תעתיק אותו. יש קנין בהעתקה.

נעשה הפסקה לערבית.

עוד כמה דברים קצרים לסיום:

משהו שלא נמצא בדפים האלה, בערוך השלחן: "המפקיד ס"ת אצל חברו גוללו פעם בי"ב חדש אע"ג שבמציאה גוללו פעם בשלשים יום [אמרנו שאדה"ז פוסק שגם בפקדון גוללו פעם אחת בשלשים יום כמו במציאה, וכמובא דעה זו, שהיא דעת הטור, בהמשך דברי הערוך השלחן]... ואם בשעת גלילתו פותחו וקורא בו מותר אבל לא יפתח בגלל עצמו וה"ה בשאר ספרים ואם פתח... שלח יד... וכמו שאסור לקרוא כך אסור להעתיק ממנו אפילו אות אחת כי בהעתקתו משתמש בו, ודווקא כשהנפקד אינו ת"ח אבל אם הוא ת"ח ואין לו ספר כזה מותר לקרוא ולהעתיק כי ודאי אדעתא דהכי... כמו מעות אצל שולחני. ובמקום בטול תורה [כאן בגדר "בטול תורה" הוא מתיחס לדין הרא"ש, לא כמו "בטול תורה" שבפירוש הגר"א המתיחס לדין שיוצא מהמרדכי, וכנ"ל שבמקום בטול תורה זה מסכים גם אדה"ז שכופין כו' ושמותר גם להעתיק] שאין ספרים אחרים וכו'... וכן מותר מטעם זה להעתיק אף שהבעלים מקפידים וכתיב 'לא יבוזו לגנב כי יגנוב' זה שגונב ד"ת ומעתיקן ובכגון זה כופין על מדת סדום ["שלי שלי ושלך שלך" ואיני מרשה לך לקרוא או להעתיק את הספר-החכמה שלי]. ובימינו שהספרים מצויים בדפוס לא שייך זאת [צודק רק על מה שבאמת בדפוס] ומכל מקום עני ת"ח שאין לו במה ללמוד ובעל הספר אינו רוצה להשאיל לו ספריו גדול עוונו מנשוא ויכולין בית דין לכופו וגם בזה"ז יש דין ת"ח בזה [יש הרבה דברים שהיום אין דין ת"ח, והוא אומר שבזה יש]".

נקרא את המגן אברהם:

מגן אברהם סימן יד ס"ק י

דחיישינן - שמא יקרא בהן הרבה עד שיקרען מרוב תשמישו עכ"ל נ"י. ומשמע מזה דאפי' באקראי אסור ללמוד מהם ואע"ג דבסי' תל"ז ס"ד אמרינן דניחא ליה למיעבד מצוה בממוני' אפי' בחסרון כיס, שאני התם דדבר מועט הוא וע' בח"מ סי' רצ"ב סעיף כ' בהג"ה ובסמ"ע שם אפי' הפקיד ספרים אצל ת"ח אסור ללמוד הימנו אי ידעי' דהמפקיד מקפיד ע"ז, והש"ך שם חולק עליו וכתב דשרי ודבריו נראים בפי' דברי המרדכי אבל ממ"ש הב"י כאן בשם הפוסקים משמע דהוי שואל שלא מדעת וע בח"מ סי' ע"ב ס"א וסי' קס"ג ס"ו ובי"ד סי' קע"ב ס"א, עכ"ל.

זה דוגמה לאחרון הכי חשוב שלכאורה לא דייק בדברי הש"ך כפי שעשינו לעיל מתוך הקריאה בו (גם אנחנו הלכנו בדרכו של הש"ך הנ"ל להעתיקו ולהתבונן בו, מה בדיוק הוא אומר).

ט"ז אורח חיים סימן יד ס"ק ז

אסור ללמוד וכו'. - בח"מ סי' ע"ב נתבאר בדברינו בס"ד היתר בת"ח שהפקידו בידו ספרים ללמוד מהם וכמ"ש רמ"א שם סי' רצ"ב ונ"ל דה"ה במשכן אצל ת"ח דחד טעמא הוא וכ"כ שם טעמא דמלתא:

על זה אדה"ז חולק (עיי"ש).

משנה ברורה סימן יד ס"ק טז

(טז) בלא דעתו - אפילו [כה] באקראי בעלמא דחיישינן שמא יקרא בהן הרבה עד שיתקרעו מרוב המשמוש. והעולם נוהגין כשמוצאין סידור תפלה או מחזור בבהכ"נ שלוקחין אותו כדי להתפלל בו וא"י היתר לזה דמ"ש סידור מספרים [פמ"ג]:

זה משהו למעשה. על מנת להצדיק את המנהג (כדרכו של רבינו הרמ"א בכל מקום) אולי יש לומר, בדרך אפשר, שתפלה בזמנה זה כמו בטול תורה, כמו במקום שאין ספר זה מצוי כלל. התחילו להתפלל ואין לי סידור, בפרט בימים נוראים, אז איני יכול להתפלל עם הצבור. זה אכן יוצא מהכלל ביחס למה שלמדנו לעיל, שאף על פי שיש הרבה סידורים ומחזורים בעולם, אבל ברגע זה שהש"צ התחיל להתפלל בשבילי סידור או מחזור זה הוא בגדר בטול תורה או בטול תפלה גמור, כאילו לא מצוי בכלל.

עד כאן כמה נקודות כאן.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com