נמשיך עוד נקודה לגבי ענין שלשת הפסוקים (שהוא חלק שני של הספר "להפוך את החשך לאור"):

לפי סדר הפסוקים דאגה-מחשבה-עצה – "דאגה בלב איש", "רבות מחשבות בלב איש", "עצה בלב איש" (דאגה מחשבה עצה = חי חיה חיים חיות, נושא שהתבאר בהתוועדויות הקודמת). יש תהליך של שיפור: הדאגה זה לא טוב. אחר כך מחשבה זה כבר משתדל לצאת מהדאגה – כמו "יסיחנה מדעתו", משתדל לחשוב מחשבות טובות אחרות במקום הדאגה. בסוף התכלית זה העצה. דאגה-מחשבה-עצה ר"ת דמע. מה זה קשור לט"ו בשבט? דמע זה דמעות, כנראה שצריך לבכות כדי לזכות לצאת מהדאגות. אבל גם על הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, שיבוא תיכף ומיד ממש, כתוב "בבכי יבואו". יש בכי של צער ויש בכי של שמחת הגאולה.

יש פסוק אחד בתורה שמקשר בין דמע לט"ו בשבט – "מלאתך ודמעך לא תאחר". "מלאתך" זה הבכורים, כשהשדה מלא בפירות, ו"דמעך" זה תרומה. כך מפרשים חז"ל "דמעך", ורש"י אומר שאיני יודע למה, אבל כל המפרשים האחרים יודעים – כולם מסבירים שזה היצהר, השמן, שמצוה להביא תרומה לא מהזיתים או הענבים אלא את השבח שלהם, השמן והיין. אלה משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שזה החג שלנו היום, ועיקר השבח שלה זיתים זה השמן שיוצא מהזית. איך הוא יוצא? על ידי כתית. קצת יותר קל להוציא את הענבים, ויש ברכה מיוחדת על הגפן. המצוה העיקרית להביא התרומה מהיין והשמן, ושניהם זה דמע כי הפרי מדמע. הרמב"ן אפילו אומר שבהשקפה ראשונה אפשר לחשוב ש"דמע" זה שם המושאל, שהיצהר והתירוש כמו דמעות, אבל אחר כך אומר שכל דבר שמטפטף ונוזל נקרא בלשון הקדש דמע (לא רק מושאל מדמעות העינים).

אחר כך יש עוד משהו, שממש קשור לחמשה עשר בשבט. הרי זה החג שמי הגשמים של השנה החדשה עולים בעץ ומזינים אותו, משקים אותו מבפנים, זה ממש "מים עמוקים עצה בלב איש". הרי העץ הוא סמל של האדם, "כי האדם עץ השדה", "עמך כלם צדיקים" כמו שהתחלנו להסביר ועוד נסביר, והמים עולים בו – המים העמוקים עצה בלב איש עולים ומזינים. יש עץ אחד שנקרא בכא, והמפרשים מסבירים שנקרא כך כי זה עץ שאם עושים בגזע שלו נקב קטן יוצא הרבה שרף – רק פוצעים אותו פציעה קלה ומיד מתחיל לטפטף טפות שרף, וזה דמע. לכן נקרא בכא – ברגע שנוגעים בו מתחיל לבכות. זה מתאים ליום הזה, שבו עולים המים בעץ, ואז אם פוצעים אותו מוציא את הדמעות שלו. זה שלשת השלבים של ה"לב איש" – הלב בוכה (לב = בכי), אולי בהתחלה בוכה מדאגה אבל בסוף זה בכי של גאולה. זה גם ענין של היום, להגיע לבכי של הגילוי – שהמים עמוקים יצאו החוצה, שזה התכל'ס, שכל העולם יהנה מזה. להגיע לעצה איך ללכת ישר, להיות אדונים ורבונים בארץ כמו שה' רצה. עד כאן השלמה.