"ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה" = 1317. המספר הזה בקבלה הוא המספר של המרכבה, עולה ארבע חיות המרכבה, שלפי הסדר ביחזקאל זה – אדם, אריה, שור, נשר. המרכיבים הראשוניים שלו זה ג"פ 439 (מספר ראשוני). יש חשבון שנקרא 'מקור' המספר – להחליף את המספרים הראשוניים במספרם הסידורי, ואז להכפיל אותם. 3 הראשוני ה-3 ו-439 הוא הראשוני ה-72 (חסד, עב). לפי זה המקור של כל חיות המרכבה זה אריה (ג"פ עב – מספר האותיות ב-עב שמות). זה רמז מאד יפה שיוצא רק מחכמת המתמטיקה הטהורה, שעוסקת במספרים ראשוניים. אם כי על פי פשט החיה הכי כוללת שם זה האדם, לכן הוא הראשון, בכל זאת על פי חשבון ה'מקור' רואים שיש משהו כולל באריה (לעיל ראינו שהוא יסוד התופעה של פושט צורה ולובש צורה בחכמה, ודוק). אם כי אריה עולה גבורה, אך היות שזה ג"פ חסד הוא מימין – מספר התיבות גובר על מספר האותיות (בעב שמות), כידוע. על כל פנים, יש כאן התכללות של גבורה (אותיות) בתוך חסד (תיבות). זה לשון "חסדי דוד הנאמנים" – בדרך כלל רק שני חסדים, אבל כאן זה שלשה חסדים.

סדר הפסוק זה "פני אדם להנה, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן [לא כתוב איזה צד, כי זה האחור; על שור ונשר, שמאל ואחור, הנקבות, כתוב 'לארבעתן']" – לכל חיה ארבע פנים, מקדם רואים את האדם, "אל הימין" האריה, "מהשמאל" השור, ופני נשר לארבעתם מאחור. קדם-אחור זה אדם-נשר, וימין-שמאל זה אריה-נשר. שני זוגות: אריה שור = ריבוע כפול של יט. אדם (משולש בפ"ע) נשר = משולש לד. סדר הפסוק אדם-אריה-שור-נשר, ולפי סדר זה המספרים עולים. אם עושים סדרה הבסיס הוא 365-, שסה עולה יוסף הצדיק (כמו ש-אברהם עולה רמח ומשה רבינו עולה תריג). לפי זה אין עוד מספר חיובי אחרי נשר, ולפני אדם יש מספר חיובי – משיח! משיח הוא הפנים הנסתרים שלפני ארבע פני המרכבה!

הצטרפות ה-ד ליהודה מתבקשת, כי שם הוי' זה "שם בן ד" בלשון חז"ל. ארבע חיות המרכבה הן כנגד שם הוי' – הכל בשם בן ד. ה-י – אריה. ה-ה – השור. זה ברור, ימין ושמאל זה אריה ושור. לגבי וה, בפשט ה-ו זה הקדם-האדם והנשר הוא בצד האחור, המלכות, ה תתאה, אבל יש בספרי הקבלה שמחליפים – שאדם זה ממש יהודה, שזה המלכות (אם כי נקרא אריה), והנשר זה התפארת, כי רחמן על בניו. לפי הפשט כן מסבירים שהאדם הוא התפארת כי גם האדם הוא רחמני – "אתם קרויים אדם" והסימן המובהק שלו זה שרחמן, יעקב אבינו זה מדת הרחמים, תפארת (ושופריה דיעקב מעין שופריה דאדם). מה יצא לנו? היסוד שלנו היום שיהודה הוא יסוד כל החיבורים שבמציאות, מחבר את כולם יחד. כעת הווארט הוא שיהודה הוא הכח המייחד את כל המרכבה שיחזקאל ראה (יחזקאל עולה יוסף, והמרכבה שלו זה יהודה).

בשביל להבין יותר אפשר לראות המלבי"ם על הפסוק "פני אדם להנה וגו'". המלבי"ם כותב (בהתבסס על מדרש חז"ל, כנראה) שארבע חיות רומזות לארבע מלכויות. עצם הווארט קשור ליהודה, שהוא המלכות. הוי' ד, שזה מדגיש את הקשר שלו ל-ד. בבל זה האריה, "רישא דדהבא" – נבוכדנצר, עליו נאמר "עליה אריה מסובכו". המלבי"ם כותב שבבל ירש והמשיך את אשור (כנראה הכוונה שהם תרבות אחת). אשור בבל = ישראל, לעו"ז של ישראל. ישראל אותיות לי-ראש. הוא אומר שבבל, ה-י של יהודה, זה באמת המלכות הראשונה. הוא לא שומר את שאר הסדר, כי על השור אומר שזה מלכות יון – השלישית (אם כי יש בדניאל שמלכות יון גם רמוזה בנמר, אבל בארבע החיות מלכות יון היא השור – "כתבו לכם על קרן השור וכו'"). הכי פלא שאומר שפרס זה אדם, הכי אנושי, כי כורש (שנקרא משיח לה') נתן רשות לבנות את בית המקדש, היינו שבין כל המלכויות הם הטובים ומגיע להם להיות אדם – הם עושים טוב לאדם האמיתי, לישראל. אחרון – נשר – זה מלכות רומי. קודם כל כי זה הסמל שלהם. אומר שמלכות רומי היא הגלות הכי ממושכת וארוכה, כי כתוב שהנשר כל פעם מתחדש – "תתחדש כנשר" – וכל פעם חי מחדש, כל פעם עולה מחדש. לכן על המלכות הזאת בנבואת דניאל יש לחיה הרביעית, שכנגדה, עשר קרנים – עשר פעמים היא מתה וחיה מחדש, כל עשר שנים. בכל אופן צריך להגיע איזה גיל 100שהיא מתה לגמרי. בינתיים היא הכי ממושכת. הנשר לפי הסוד זה המלכות ממש, זה האחור, לכן זה הכי מלכות – מכל המלכויות זה הכי מלכות. המלכות העיקרית, הנשר, זה ה-דה של יהודה. נשר רומי = 806 = לעשות = אל פעמים הוי' וכו' (מלכות רומי = שלום שלום = עשו עשו, זה הממוצע בין שתי המילים; ר"ת מר = עמלק, מלכות = רומי עמלק). רמז שהוא לא כותב – ת"י עושה שמספר הכנפים סה"כ, וזה 4 בחזקת 4 (יש נספח בספר לחיות במרחב אלקי עם רמזים הקשורים למספר זה של הכנפים) – רומי כנפיים סה"כ.