ג. פרק גל בתניא (תכלית יב הפסוקים)

עכשיו נסתכל בספר תניא קדישא. גם צריך לומר ווארט, שאדמו"ר האמצעי אמר שההבדל בין הספר שלי – אמרי בינה, שנחשב הכי עמוק שלו – לבין תניא קדישא (זה סיפור ארוך, אבל רק הווארט), שקם ואמר לאחד החסידים ביחידות שאם תלמד את הספר שלי ביגיעה ארבע-חמש פעמים, אבל הספר של אבא נדמה לך שבלימוד ראשון אתה מבין, אבל אפילו אם תלמד מליון פעמים לא תבין. כלומר, בתוך הנקודה של אבא יש 'יותר אין סוף' – אם אפשר לדבר על דרגות באין סוף – ואני באמת מגלה כל מה שקבלתי, לא משאיר לעצמי מאומה, אבל אצלי אם תלמד ותשבור את הראש טוב בסוף תעמוד על כוונתי, אבל אצל אבא – תושב"כ של החסידות – שם יש כל כך אור עצמי בכל מלה ובכל אות, שכמה שלא תלמד את זה לא תבין. כלומר, מהפעם הראשונה תבין – כל חדא וחדא לפום שיעורא דיליה, כמו שאדה"ז כותב בהקדמת התניא – ותבין כדי לעבוד ה' עם הבנה זו, אבל אף פעם לא תעמוד על סוף דעתו של המחבר. זה רק הקדמה לתחלת לימוד התניא.

נפתח בפרק שקשור ליום הזה. הרבי אומר ש-ט' כסלו זה כמו ל"ג בעומר, ו-לג בעומר זה גל – פסוק אחד אומר "עד הגל הזה" והפסוק השני אומר "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". לכן הכי מתאים לפתוח בספר התניא – שהכל מכוון בו – בפרק גל, "עד הגל הזה", "גל עיני". אנחנו יודעים שהרבי קבע יב פסוקים שילדים ישננו בעל פה ויכריזו אותם בחיות רבה. קודם הרבי גלה רק את ששת הפסוקים הראשונים, וזה היה בנוי על שני פסוקים מתורה שבכתב (להכל קוראים "פסוקים", אבל זה שם המושאל, כי לא הכל מהתנ"ך), שני מאמרי חז"ל, ושני ציטוטים מספר התניא קדישא. מענין שבששה הראשונים הצטוט הראשון מספר התניא הוא פסוק מתוך התורה, שעל פי הפסוק הזה אדה"ז ייסד את ספר התניא, "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", וגם הציטוט השני מהתניא על פי פסוק מתחלת פרשתנו – "והנה הוי' נצב עליו". אז רואים שבנגלה הראשונה של הפסוקים שהרבי קבע שני פסוקי התניא – אחד ממש פסוק מהתורה והשני על פי פסוק מהתורה. אבל בנגלה השניה, שגם בנויה לפי אותו הגיון, שני ציטוטי התניא הם 'חסידות' נטו, לא מאמר חז"ל ולא פסוק מהתורה, ושני הציטוטים הם מפרק גל, "עד הגל הזה", "גל עיני ואביטה". אז רואים שתכלית פסוקי התניא אצל הרבי – מה שמיועד לצבאות הוי', שכובשים את העולם (לכן הרבי קרא לזה "צבאות ה'", זה לא איזה 'צי שלום' אלא צבא, הרבי אהב 'טנקים' וכל מיני סמלים מתוך הצבא, החל מעצם הביטוי הזה "צבאות ה'"), והם כובשים את העולם עם "כבשונו של עולם", עם חסידות, עם "תורה חדשה מאתי תצא", ובתוך התניא כובשים את העולם עם פרק לג. על פי שני עדים, "עד הגל הזה", כובשים את העולם עם תניא בכלל ועם פרק גל בפרט, "עד הגל הזה" בפרט, שאלו שני הפסוקים שהרבי בחר לצבאות ה', תכל'ס, איך כובשים את העולם.