חיפוש בתוכן האתר

כג אדר תש"ע - יאהרצייט (מאוחר) לנעם אלימלך - ד. נעם אלימלך בהמשך קרח - הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כג אדר תש"ע - יאהרצייט (מאוחר) לנעם אלימלך
ב. דין גוסס
ג. נעם אלימלך פרשת קרח - הנאה כ
ד. נעם אלימלך בהמשך קרח -
ה. נעם אלימלך חיי שרה - עבודת ה' בקטנות ובגדלות - יפי ובקורת עצמית
ו. השלמות לפורים - הכרזת המלכות ומענות רואיים
ז. התייחסות לקטנות ולבקורת עצמית - מחלוקת אדמו''ר האמצעי ורבי אהרן מסטראשעליא
ח. סגולת הכנה לפסח בקלות ובשמחה - לשיר ''אחד מי יודע?'' בניגון של קרלין
ט. מנהגי יום הולדת - התבודדות לילד קטן
כל הדפים

ד. נעם אלימלך בהמשך קרח – "מכוונים מחשבתם להנות מהתענוג..."

לפני שנסיים, אמרנו שיש הרבה מקומות בנעם אלימלך לענין הנאה, אבל זה הכי חשוב מהכל – בגלל המורכבות שלו. בכל אופן נראה עוד שני דברים לפחות.

מי שיש לו את הספר, בהמשך פרשת קרח (עט, ד):

זהו דאמרינן בגמרא חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת פירוש שהיו שוהים שעה ומקשרים עצמם בדביקות. אחת פירוש בשביל אחת כנ"ל שיהא להם אחדות כביכול ברוך הוא # קודם התפלה רוצה לומר החיבור והקישור [זה גם קטרת] שיתדבקו בכביכול ברוך הוא על ידי מחשבתם הקדושה כדי שיפעלו על ידי מחשבתם הקישור כנ"ל # ושעה אחת אחר התפלה היינו אחר שנעשה החיבור והקישור ואחדות ביניהם היו שוהים שעה ומכוונים מחשבתם להנות מהתענוג שיש להבורא ברוך הוא בהתחברו בנו כנ"ל [זה משהו חשוב מאד, לכאורה ההיפך ממה שכתב. אמרנו שעיקר הפגם בהנאה הוא שאתה חושב את ההנאה, וכאן הם מכוונים את מחשבתם בשעה ששוהים אחרי התפלה, להנות מהתענוג.

רואים גם מה פירוש המלה הנאה. משבעת לשונות ההנאה אמרנו שהנאה זה לשון חז"ל ולא מקרא. כל לשון מקרא היא יותר מודעות טבעית. למה חז"ל משתמשים בהנאה? כי יותר מכל שאר הלשונות יש בה קבלת הנאה. לכן לא אומרים תענוג או נחת, אלא הנאה. כאן זה מודגש, יש כמה שלבים בביטוי – שמכוון את המחשבה, להנות, מהתענוג.

אבל איזה תענוג? בשיעור הקודם (בפורים) אמרנו שיש ארבע מדרגות – א) בטול במציאות, ב) חוית העבד את תענוג האדון, ג) "'לך לך' לטובתך ולהנאתך", הנאת הבן מתוך כוונה שהאבא יקבל מזה נחת. ד) שעשועים אמתיים, כמו חתן וכלה (אמרנו שזה שעשועי המלך בעצמותו). המדרגה השניה, שהעבד נהנה מהנאת האדון, זה מהמשך תרס"ו, אז אפשר לחשוב שזה חידוש חב"די, אבל זה מה שכתוב כאן במשפט אחד. שהחסידים שוהים לכוון את דעתם להנות מהתענוג של ה' בחיבור שלו בנו. לה' יש תענוג אין סופי, ויש ענין שאני אהנה מהתענוג שלו. זה דבר שלא דיבר עליו קודם בכלל. זה לאחר המעשה. כנראה שזה קשור למה שהזכירו קודם, שתענוג מה' – להנות מהתענוג שה' קבל מהמצוה שעכשיו עשיתי (כאן מדבר על תפלה, אבל אפשר לכוון לכל דבר) – זה שומר בסוף מנשיכת הנחש, מלחשוב הנאת עצמי. לכוון את המחשבה להנות מהתענוג שהקב"ה קבל מזה, מהתפלה שעה אחת או מהמצוה לשון צוותא או מלימוד תורה ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד". זה משפט שחשוב לצרף. זו עדיין המדרגה השניה, לא השלישית והרביעית, שהן או יותר למטה או יותר למעלה].

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com