חי אלול תשנ"ח - מארבע רוחות בואי הרוח - דף 5 |
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL
ארבע רוחות – ארבע המשכות מן השמיםהסברנו כי הרוח הרביעית היא רוחו של משיח, אשר בעצם בא מתבטאת רוח עליונה עוד יותר, שהיא היא עיקר חידושו של משיח. עלינו להבין מהי המשמעות הרוחנית של ארבע הרוחות, ומהו ההבדל המהותי בין שלוש הרוחות אשר בהן כבר נברא העולם לבין הרוח הרביעית העתידה להתחדש בימות המשיח. הרבי מליובאוויטש הסביר כי ישנן ארבע "רוחות" המתעוררות מן השמים אל התחתונים. נמנה את הרוחות הללו, ומתוך כך נראה את ההבדל המהותי. בכלל יכולים אנו להקדים כי שלוש הרוחות הראשונות הן רוחות אשר 'נוגעות' לתחתונים וקשורות באופן כל שהוא בעבודתנו בעולם הזה. הרוח הרביעית – רוחו של משיח – היא רוח שאין לתחתונים שום קשר (לכאורה) עם המשכתה. אמנם, למרות זאת ישנה עבודה הקודמת להמשכת רוח זו – רוח אלקים אשר באה ושורה "על פני המים", על פני מימי התורה של זמן הגלות. למרות שרוח זו היא לגמרי בגדר של "מציאה", שבאה בהיסח הדעת[נב] ואין כלל דרך להמשיכה, היא מגיעה לאחר יגיעה עצומה בעבודתנו שלנו – "יגעת ומצאת"[נג].
אתערותא דלעילא על מנת לעורר אתערותא דלתתאהרוח הראשונה היא "אתערותא דלעילא" הבאה לעורר "אתערותא דלתתא", כלומר: רוח ממרום הבא להעיר את התחתונים ולהכניס בהם התלהבות והתעוררות לעבודת ה'. רוח זו נועדה על מנת לעורר את הרוח הראשונה אותה הזכרנו – הרוח העולה מלמטה לעורר את העליונים. מוסבר כי על מנת שיתחילו התחתונים להעלות רוח למעלה, יש צורך לעורר אותם מראש לכך[נד]. התעוררות זו מתגלה על התחתונים בדרך של מקיף, של 'אוירה' המעודדת ומעוררת לעבודת ה', מכיון שהתעוררות זו היא בדרך מקיף ואין האדם כלי אמיתי אליה, אין היא מתקיימת וכל תכליתה היא רק לעורר את האדם לעבוד בכח עצמו עבודה פנימית, אשר עתידה להתקיים[נה]. רוח זו נוגעת לעבודת התחתונים – היא באה מתוך ענין ורצון בעבודת התחתונים, וכל ענינה הוא לעורר אותם. ממילא אנו מבינים כי הרמה ממנה נמשכת רוח זו היא רמה חיצונית יחסית, כמעט ניתן לומר כי זוהי מדריגה אשר בה יש הזדקקות וצורך אמיתי בעבודת התחתונים.
אתערותא דלעילא כתוצאה מאתערותא דלתתא – אייתי רוחהרוח השניה היא "אתערותא דלעילא" הנמשכת על ידי "אתערותא דלתתא". רוח זו היא רוח מן העליונים הבאה כתגובה אל התעוררות התחתונים. רוח זו נמשכת מאותו המקום אשר אליו מגיעה עבודת התחתונים. כלומר: אותו מקום בו מגעת עבודת התחתונים ועושה בו נחת רוח ממשיך רוח כלפי מטה. ברור כי רוח זה הינה תוצאה של עבודת התחתונים וקשורה עמה. רוח זו היא הרוח הבאה בעקבות הרוח העולה מלמטה – "רוח אייתי רוח". אמנם לעיל הסברנו כי ישנה עוד רוח נוספת הנמשכת ושורה כתוצאה מעבודת התחתונים – "רוח אייתי רוח ואמשיך רוח". רוח זו היא רוח של "אתערותא דלעילא" שלמעלה מ"אתערותא דלתתא".
אתערותא דלעילא שלמעלה מאתערותא דלתתא – אמשיך רוח הסברנו כי הרוח השניה היא רוח אשר נמשכת מן המקום אליו מגיעה עבודת התחתונים, דהיינו – רוח ברמה המגיעה כ"שכר" על עבודת התחתונים וכתוצאה טבעית ממנה. כאשר אדם עובד ברמה מסוימת הוא זוכה להתעוררות באותה רמה, לסיוע מן העליונים אשר נמדד בערך לעבודתו שלו. הרוח השלישית היא ה"אמשיך רוח" – הרוח הנמשכת ממקום נעלה עוד יותר, מקום שאינו יחסי לעבודת התחתונים. למרות שרוח זו נעלית מעבודת התחתונים היא עדיין קשורה אליה ותלויה בה, כיצד? רוח זו היא רוח עליה נאמר "לית ברכתא שריא באתר פגים"[נו] – אין הברכה העליונה שורה במקום שאינו שלם. רוח זו יכולה לשרות רק ב"אתר שלים" – במקום שלם. המקום השלם הוא מקום בו יש יחוד של מעלה ומטה, של זכר ונקבה. רק כאשר יש יחוד בין המים התחתונים (בלשון הקבלה – מיין נוקבין) לבין המים העליונים (בלשון הקבלה – מיין דכורין) יכולה לשרות על גבי שלמות זו רוח עליונה. רוח הנמשכת לאחר שבאה הרוח השניה ומתאחדת עם הרוח שמן התחתונים. גם הרוח שנעלית מעבודת התחתונים יכולה לשרות רק לאחר עבודת התחתונים.
למעשה ידיך תכסוףשלושת הרוחות אותן הסברנו עד כה הן רוחות המבטאות קשר ויחס של הזדקקות בין העליונים לתחתונים. בלשון הפסוק, שלוש המדרגות הללו שייכות לכיסופי העליון אל הבריאה מעשה ידיו – אל התחתונים – "למעשה ידיך תכסוף"[נז]. בכלל יכולים אנו לשייך את המדרגות הללו למדריגות של כסף-כיסופים. אמנם מוסבר כי ישנה מדרגה שהיא למעלה ממדרגת הכסף, ויתרה עליה כמעלת הזהב על הכסף. בחסידות מוסבר כי מדרגת הזהב היא מדרגה עליונה של גילוי אשר איננה תלויה כלל במעשי התחתונים, והיא למעלה מעלה מכל מקום בו יכולה עבודת התחתונים לגעת. מדריגה זו מגיעה, בלשון הקבלה מ"יסוד עתיק יומין" והיא מתגלה עם ביאת המשיח[נח]. "עתיק יומין" פירושו דבר שנעתק ונבדל מבחינת "יומין", כלומר: במדריגה זו העולם כולו שנברא ב"שית יומין" אינו נוגע כלל, היא נעתקת ונבדלת ממנו. ההארה שנמשכת מדרגה זו מאירה מן הצפון – "מצפון זהב יאתה" – והיא רוחו של משיח. לקמן ננסה להבין עוד מעט מה טיבה של הארה זו.
|
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד