ג. "יגיד על רעו"

אמרנו שהכי חשוב לנו הערב זה הביטוי "יגיד עליו רעו". ננסה להסביר גם את זה בקלות ובפשטות. הפשט הוא שלפני שיש גשם – שם איוב מדבר על ירידת הגשם – יש רעמים, והרעם בא לאחר הברק. אם יש ברק ורעם, או רק רעם, אז ודאי וודאי – בטוח – שעוד מעט ירד גשם. כלומר, הברק, ועוד יותר הרעם, הוא עד שמבשר – כמו אליהו הנביא שבא לבשר את הגאולה – שעוד מעט תבוא גאולה פורתא לעולם. לפי חז"ל ירידת גשם זה גאולה קטנה לעולם הזה. ומי מבשר את הגשם (כמו שאליהו הנביא מבשר את הגאולה)? "רעו". הפשט כאן ש"עליו" זה על הגשם, ומי "יגיד עליו"? מי יבשר שהולך להיות גשם? "רעו" הרעם. זה דימוי יפה, שהוא הפשט של הפסוק. הפשט זה הרעם, אבל יש כמה מפרשים שאומרים שהרעם בא עם ברק – הברק נראה לפני שמיעת הרעם, בגלל שמהירות האור יותר ממהירות הקול. אם כי שיצאו ביחד, בעת ובעונה אחת, אבל החויה זה קודם הברק ואז הרעם.

נדבר רק על הברק והרעם: ברק רעם = ברית. כתוב שיחוד הברק והרעם לפני הגשם זה סוד תיקון הברית. ברק-רעם זה גם "תרין ריעין" – כתוב "יגיד עליו רעו", לשון יחיד, אבל לפי המפרשים זה בעצם כולל "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין", שזה הברק והרעם. הברק והרעם זה החתן והכלה בשרש, באבא ואמא (כאבא ואמא לפי הקבלה). החתן מבריק, ודאי האבא יסכים, אז הוא הברק כאן. כתוב על אבא ואמא "כחדא נפקין כחדא שריין" – יוצאים כאחד ושורים כאחד. זה דבר פשוט לפי המדע היום, שבעצם הברק והרעם יוצאים כאחד, רק שהחויה שלנו שהם לא כאחד, בגלל הפרשי המהירות בין האור והקול. אבל "כחדא נפקין כחדא שריין", זה לשון הזהר על הברק והרעם. אם הברק זה לחדש חידושי תורה, או גם חידושים שמחברים ומקבילים תורה ומדע, אז הרעם זה גם היכולת שהעולם ישמע את זה. רעמים זה פרסום. כל הברקות החתן יגיעו לעולם בזכות הכלה – זה כלה טובה, שהיא משמיעה את ההברקות של החתן. היא מסוגלת. הכל זה כאן ברוחניות, אבל היא הרעם של הברק, והרעם זה באמת המבשר הקרוב של הגשם.

מה זה הגשם? זה הילדים, הזרעא חייא וקיימא, הזרע שיורד לעולם. המטר הוא המטרה. גשם זה הגשמה, זה גם להתחתן (פעם בקיבוצים היו קוראים לחתונה "הגשמה"). הגשמה זה גשם, זה גשמיות. גשמיות כוללת שלש ברכות – בני (בנים) חיי (בריאות) ומזוני (פרנסה טובה). כל זה גשם – משפחה ברוכת ילדים, הרבה בריאות, ופרנסה טובה. מי מבשר זאת? הרעם, אבל אין רעם בלי ברק. אמרנו שגשם זה גם גאולה פורתא, וזה מבשר את הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו. לכן אנשים כאן בארץ בדורות האחרונים ראו בברכת הגשמיות בארץ סימן של גאולה. כנראה זה לא מספיק, צריך להוסיף עוד משהו כדי שהעם יזכה לגאולה האמיתית והשלמה, אבל יש ודאי הרבה מאמרי חז"ל שברכה בגשמיות זה סימן שה' רוצה ומוכן להביא את הגאולה השלמה לעולם. לא רק גאולה בגשמיות, אלא שמתוך הגשמיות הגאולה תצמח בכל המישורים ובכל העולמות. אם כן, יש כאן סדר של הבשורות – הברק מבשר את הרעם, הרעם מבשר את הגשם, הגשם מבשר את הגאולה. ברק רעם גשם גאולה = 1000, אלף אורות, השלמות של מתן תורה. כתוב שכאשר משה רבינו קבל את התורה קבל אלף אורות. מה זה לבשר? אותו שרש בעברית של בשר. על חתן וכלה כתוב "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת". כתוב שבשר זה לשון בשורה, כמו שאליהו הנביא מבשר את הגאולה, "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון".

אחדות = יגיד עליו רעו, שהרֵע מבשר את הרֵע. אם כן, כאילו נאמר שהחתן כאן מבשר את הכלה – זה על פי פשט, שהברק מבשר את הרעם – אבל הרעם מבשר את הילדים, את הגשם (עיקר פשט הפסוק), והילדים מבשרים את הגאולה האמיתית לעם ישראל. כתוב שמשיח יבוא כאשר יכלו כל הנשמות שבגוף – כאשר כל הנשמות שצריכות להוולד לעולם הזה יוולדו, אז יבוא משיח. להוליד כמה שיותר ילדים זה מאד משיחי. בכל אופן, כל אחד מבשר את השני. זה צריך להיות הראש. מה זה מבשר? כעת לא מכירים את המשיח, ולבשר זה לחשוף מציאות נעלמת. החתן צריך לבשר את הכלה והכלה את החתן והם את ילדי המשפחה וכך הלאה. אם כל אחד מבשר את השני – אז יש אחדות, "והיו לבשר אחד". עם הכח של "יגיד עליו רעו" מגיעים לאחדות. זה הווארט בקיצור. יגיד עליו רעו, שזה שכל שלב מבשר את השלב הבא, והכל לקראת הגאולה, זה הכל מתחיל מאיש ואשה, מאחדות.

עד כאן החלק הראשון, שבע הגימטריאות של השמות שלהם, שהעיקר זה אחדות. שיזכו קודם כל לאחדות, ומתוך זה לכל שאר הרמזים והברכות.

לחיים לחיים!