חיפוש בתוכן האתר

ל סיון תשס"ט - קבלת פנים לחתן נריה מויאל - דף 5 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
ל סיון תשס"ט - קבלת פנים לחתן נריה מויאל
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
Page 10
כל הדפים

ב. כוונות שם עב בזמן הזיווג

"ראה חיים עם אשה" – ראית הצדיק בזמן היחוד

יש עוד דבר חשוב מאד, שרק נגע בו, הקשור בכלל ליחוד ושלמות הזיווג בין החתן והכלה: אצל כל חתן – במודע או לא במודע, אם הוא באמת רוצה לשאת אשה ושהכל יהיה ביראת שמים ובקדושה ובטהרה – ברור שהענין הזה של תיקון חוש הראיה זה יסוד היסודות. הרבה שואלים, וזה באמת מאד חשוב, מה מכוונים בזמן הזיווג ממש? צריך לראות משהו בעין הפנימית. אם כתוב "ראה חיים עם אשה" אז צריך קצת לדרוש, אבל זה קרוב לפשט, שכאשר האדם ממש "עם אשה", בזיווג ממש, זה הזמן ל"ראה חיים", צריך לראות משהו, דבר מה שהוא סוד החיים. מה זה? מה מכוונים ה'מקובלים'? חסידים מכוונים, וזו כוונה שוה לכל נפש, לצייר דמות של צדיק. מי שחי במודעות של "בכל עת אשר איני רואה את מרדכי היהודי" זה סימן שכל הזמן יש לו תמונה של מרדכי היהודי, רק שהוא רוצה לראות אותו "יושב בשער המלך", מגיע עד הלום, עד המלכות. כמובן שמבקשים על הילדים בזמן הזיווג. רבי יוחנן, שהיה יפה תאר מאד מאד, ישב על פתח המקוה כדי שהאשה שיוצאת מהטבילה דבר ראשון תראה אותו, ובזכות זה תוליד בנים יפים כמוהו וגם גדולים בתורה כמוהו. הדמות זה דבר מאד מאד חשוב. אולי אפשר לומר, לפי הסיפור הזה של רבי יוחנן, שלראות את הדמות של הצדיק זה יותר חשוב לאשה. כאן כתוב שהאשה שראתה את רבי יוחנן בפתח המקוה, בזכות זה ילדה ילדים יפים וחכמים כמוהו. זה היה קצת הקרבה ומס"נ בשבילו, לשבת על פתח המקוה שכל הנשים היוצאות מהטבילה יראו אותו. הכל קשור לחוש הראיה עליו מדברים.

חמשת השמות האחרונים בשם עב

אז מה מכוונים? חסיד יכול לכוון מאמר חסידות וכו'. אבל מקובל – נתחיל מ'קטנות', מי שאין לו הרבה מאמרי חסידות בראש – מכוון שמות קדושים. עיקר מה שהוא מכוון זה מ-עב שמות, שזה מה ששייך ללידת ילדים בפרט. יש עב שמות של שלש אותיות שיוצאים מהפסוקים "ויסע... ויבא... ויט" וכו' כנודע. אז מציירים את האותיות האלה. יש ספר שלם שמסביר את התכנים, אבל לצייר אותיות במחשבה זה עוגן פשוט שנותן איזה בסיס, איזו אחיזה. אחרי שיש אחיזה אפשר לפתח את זה יותר ויותר. מה השם הרביעי מהסוף? זה השם שצריכים לכוון היום – ראה. למה הוא הרביעי מהסוף? כנראה שזה גם כנגד החדשים מהסוף, למפרע (חשוב להוסיף, שהפרשה הרביעית במשנה תורה היא פרשת "ראה". לפי זה יצאה לנו 'חזקה' של שייכות ה'ראה' לרביעי: הפרשה הרביעית במשנה תורה, הברכה הרביעית מבין הברכות האמצעיות של שמ"ע, השם הרביעי מסוף עב השמות הקדושים). אם זה היה עוד אחד לפני כן, החמישי מהסוף, זה היה השם ה-חיים מההתחלה. אז זה כאילו פספוס, כי הרי כתוב "ראה חיים". זה סימן שצריך תמיד לתקן הוה-אמינא. בהשקפה ראשונה הרי הייתי הכי שמח ש-ראה יהיה השם ה-חיים, אבל זה אחד יותר, זה השם ה-סט (הרוח שזה הרביעי מהסוף, אבל ההפסד שזה לא ה-חיים...), חיים עם הכולל (סוד "עד הלם" כנ"ל). בכל אופן, אני עדיין לא מוותר על זה שיהיה פה חיים. מה באמת השם ה-חיים? היות שזה מילה גם אפשר לומר – ראה – והשם שלפני כן זה חבו. השם שאחרי זה, השם השבעים (סוד שבעים פנים לתורה), זה יבמ. חבו יבמ = חיים, וזה מקיף את ה-ראה. אני כבר שמח, עד שאני מגיע לשם הבא – היי – אבל אם אני נשאר ב-היי אני מיד נופל לשם האחרון, מום. בכל אופן, אלו חמשת השמות האחרונים של עב השמות הקדושים. כל שם כולל אין סוף תוכן, אבל כמו שאמרנו השמות זה אחיזה, מתוך אמונה חזקה שיש בהם אין סוף תוכן ויש בהם כח אלקי לחולל נסים במציאות. ה' משפיע בהם ודרכם כח. כל האהבה – פנימיות החסד, עב – בין החתן והכלה באה משמות אלו.

שם "ראה" ושם "עלם" (רביעי מהתחלה ורביעי מהסוף) – ראית הנסתר בזכות שמירת העין החיצונית

צריך להיות נעוץ סופן בתחילתן, אז נתבונן גם בשמות מהתחלה. אם ראה הוא הרביעי מהסוף הוא צריך להיות מקביל לשם הרביעי מההתחלה. זה באמת ילמד אותנו פרק מאד חשוב מה זה תיקון חוש הראיה. השמות מהתחלה: והו, ילי, סיט, עלם, מהש (אותיות משה-שהם, שם מאד חשוב). מה שמקביל ל-ראה זה גם מלה – עלם. זה גם מלשון עלם ועלמה, אבל זה בעיקר לשון העלם (כמו עולם). זה מאד יפה וחידתי, שכנגד ראה יש העלם. מה זה מלמד? מה שאמרנו קודם. בכל תיקון יש מה לא ומה כן. כמו שפעם אדמו"ר הזקן אמר שאהבת ה' זו תאוה ככל התאוות, ועל תאוה זו כתוב "תאות צדיקים אך טוב" ו"תאות צדיקים יתן", אך בשביל זה צריך לבטל את כל התאוות האחרות. רק בבטול כל התאוות האחרות אפשר להגיע לתאוה הזאת, בדרך ממילא. אז גם פה, ה"ראה" המתוקן תלוי ב"עלם". יש גם עין פנימית שבלב, שעליה כתוב "בעין השכל דבלבך את חזי כולא" (כך נחם רשב"י את משה רבינו רעיא מהימנא על בכיתו שזכה רק ל"וראית את אחורי ופני לא יראו", שאני אומר לך שבעין הפנימית שבלב ראית גם את הפנים, אף שאתה אפילו לא יודע מזה), וכנראה הא בהא תליא, שמה שרואים בעין השכל שבלב תלוי במה שלא רואים בעין החיצונית. בסנה משה פספס, על פי פשט, את ראית פני ה' – כך חז"ל אומרים. על זה כתוב "זה שמי לעלם [הרמז הכי מובהק לשם עלם] וזה זכרי לדר דר". יש חלק גלוי וחלק נעלם, אבל ב-עב שמות הרמז הוא שאפשר לראות גם את הנעלם. גם שיהיה נעלם, כמו "הנסתרת להוי' אלהינו", וגם שיראו את זה. רבי חיים ויטאל שואל איך למרות שכתוב "הנסתרֹת להוי 'אלהינו" האריז"ל מגלה על או"א ועד אין סוף, והפירוש הוא שזה נסתר, אבל מי שזוכה לסוד ההסתר וההעלם זה מתגלה אליו (ואז ההסתר עולה דרגה, יש משהו יותר גבוה נסתר, וכך עולה מדרגה לדרגה). יש הסתר, אבל הוא מתעצם – גם כמו לעצום עינים – ואז בעין השכל שבלב הוא רואה את זה ואז הוא מתעלה לדרגה יותר גבוהה. בכל אופן, מה שרצינו זה ההקבלה בין השם עלם לשם ראה, הרביעי מההתחלה והרביעי מהסוף. ביחד שני השמות עולים 346 = רצון. "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מהוי'". בשביל להפיק רצון מה' זה חיבור שני השמות האלה, עלם ו-ראה.

בזה נסיים. בע"ה בשבע ברכות נשלח את זה ועוד השלמות שתוכל ללמוד עם הכלה. לחיים לחיים!

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com