חיפוש בתוכן האתר

יב סיון תש"ע - הלכות קריאת שמע - טז. עוד רמזים הדפסה דוא
אינדקס המאמר
יב סיון תש"ע - הלכות קריאת שמע
שאלת והשבת שלום - מפני היראה
''אלו הן בין הפרקים''
סוגית הגמרא בענין ''אמת ויציב''
ארבע רמות של פסיקה
שלש מימרות של ''אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן''
''אינו חוזר ואומר אמת'' - סוד הממוצע המחבר
ז. ''אל מלך נאמן''
ח. דברי הפוסקים לפי הזהר
ט. פסיקת אדמו''ר הזקן בשו''ע ובסידור ומנהג הרבי בזה
י. כוונת השלמת שלש התבות על פי קבלה (והמעלה בצבור דוקא)
יא. שער הכולל - ההנהגה בערבית ובקריאת שמע על המטה
יב. סדרות היוצאות ממספר התבות והשלמתו ל-רמח
יג. ביאורי רבי הלל לתורות הבעל שם טוב - גילוי כח העצמיות בחיבור ''בין הפרקים''
יד. רמזים והוספות
טו. ''אמת ויציב''
טז. עוד רמזים
כל הדפים

טז. עוד רמזים

יש כוונה כשאומרים "אחד", שצריך לכוון שרק במלה אחד יש הוי', כי כתוב בכתבי האריז"ל שכנגד אותיות הוי' יש ארבעה שמות – הוי'-אהיה-הוי'-א-דני, וכשעושים אחד במספר קדמי זה 1-36-10 = 47 = הוי' אהי' ו-13 במשולש = צא = הוי' א-דני. זו כוונה שכתובה – מתמטיקה שלנו, של משולשים – שהמשולש הפרטי של אחד נותן הוי'-אהי' והמשולש הכללי של אחד נותן הוי'-א-דני, ארבעה שמות כנגד הוי', וכנגד "הוי' אלהינו הוי' אחד". שני היחודים יחד עולים מנחם = יב סיון, סיום מתן תורה (מנחם, צמח שמו).

עוד אחד: הפסוק הראשון "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" = 1118. בשכמל"ו = 1358. "אני הוי' אלהיכם אשר... אני הוי' אלהיכם" = 3228. זה יחו"ע, יחו"ת והתכל'ס. הכל יחד עולה 5704 = 23 פעמים רמח.

בסדרה שהתחילה מ-242 (רנב = יברכך, והמספר השביעי – רסג = אברכם, תחלת וסוף ברכת כהנים), המספר ה-13 הוא שכ, וממוצע ה-13 הוא 270 = המספר השמיני בסדרה (קשור לכלל במתמטיקה). לעניננו, ר"א אבולעפיא אומר ש-270 זה רמח פלוס כב – או שזה רע, או ער, או ו צרופי אדם.

בח"פ אמת בסוף, בברכת "אמת ויציב", יש כמה נוסחאות. הנוסחה שלנו היא שהשלישי הוא "באמת ובאמונה" (יש נוסחאות אמת ואמונה). לכן כשעושים את החשבון צריך להוסיף לח"פ אמת עוד ב. אמת זה רבוע, ד"פ אמת זה רבוע מב, וח"פ אמת זה רבוע כפול, אבל הגימטריא המלאה זה להוסיף עוד ב = 3530 = י"פ שמחה. יש פה קשר בין אמת לשמחה, סימן שצריך לומר את השמונה פעמים אמת בשמחה רבה, שזכינו לח"פ אמת (לא כמו נוסח אשכנז, שזה רק ו"פ אמת, ושאין בכלל מהרה...).

נחזור למהרה: אצלנו כתוב לפני מהרה "נצח סלה ועד", שאינו זז לעולם, כמו "לי". לכאורה אם יש לי "נצח סלה ועד" זה קביעות בנפש, ההיפך ממהירות – כדי שלא ישאר ככה צריך מיד להדגיש שיהיה מהר, מהר-מהרה-מהרה. זה על דרך כח המניע הבלתי מתנועע. בשביל מהר-מהרה-מהרה צריך נצח-סלה-ועד (שלש המלים כנגד שלש המלים, לפי הסדר). חייבים גם את היציבות של "נצח סלה ועד", אבל מתוך זה צריך לפרוץ – "ופרצת" – מהר מהר מהר, וי וואנט משיח נא. זה גם "זריזות במתינות" של הבעל שם טוב – המתינות זה הבסיס של נצח-סלה-ועד. הכל זה חידוש של הנוסח שלנו באהבת עולם.

לגבי הקבלת 16 הפסוקים: תלמיד-תלמיד הגר"א שכותב ההקבלה על פי נסתר, אומר שאני הייתי אומר קצת אחרת – ש-טו הווי"ן ביחד עם "אמת" זה 16, וה-ו זה אמת ("אות אמת"), וגם הפסוק הראשון והשני של ק"ש יש בכל אחד ו מילים, אז כל אחד ו. אומר שהייתי רוצה להקביל אחר כך את שאר ה-ווין רק לפסוקים שמתחילים ב-ו. שמע ישראל וברוך שם לא מתחיל ב-ו, אבל זה ו בעצם (כמו שאמת זה ו בעצם). בתוך שתי הפרשיות הראשונות יש שני פסוקים שלא מתחילים ב-ו – "השמרו" ו"למען ירבו", וכל השאר מתחילים ב-ו (בפרשה הראשונה הכל ב-ו). לכן אומר שיותר מסתבר, ש"אמת ויציב" זה שמע ובשכמל"ו, ואחר כך רק כנגד פסוקי ו, ואז חסרים 2 – אז מרויחים גם את הפרשה השלישית, בה יש רק שני פסוקים עם ו, "ויאמר" ו"והיה". כמה שהוא חושב שזה המצאה יפה, עדיין הפשט יותר טוב כמו הראשון. יש רק משהו אחד שקצת יפה לפי השיטה שלו – האחרון, "ויפה" (מתחיל אמת ומגיע ליפי – ישראל = אמת יפי, אבל זה יוצא דופן, הכל היה אמת עד כאן). השאלה איזה פסוק הכי יפה בק"ש – לפי הפירוש הראשון "למען ירבו" (יפי עוה"ב וכו', צריך לראות איך מסביר, זה הסיום היפה לכל הלא-טוב שנזכר בפרשה השניה) וגם ארץ ישראל זה יפי, כלילת יפי. אבל לפי הפירוש של רבי נפתלי שם, בסידור של הגר"א, זה "והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות הוי'" – מאד יפה שזה יהיה "ויפה", שהציצית זה היפי האמיתי, "וראיתם אותו". על מה מסתכלים? על יפי. ואז "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". הוא לא אומר את זה, אבל זה לטובת הפירוש שלו.

[השלמה: ב"אני הוי' אלהיכם... אני הוי' אלהיכם" יש סב אותיות – רבע רמח ("ומספר את רבע ישראל"), ולפי האריז"ל אומרים ד"פ ק"ש ביום, אז מגיעים רק בפסוק האחרון ל-רמח אותיות.]

עיקר הלומדות זה בצל"ח – במקום, ד"ה "שם אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה". הווארט כאן, כמו שהרבי אומר על גדולי הגדולים – זה פלפולים יפים, אבל זה לא פשט לדעתי.

 



[א] סידור הגר"א (עמ' פט):

ענין היחוד דשמע ישראל ובשכמל"ו. והוא כי עצמותו ית' א"א להשיגו כלל אך אנו מכירים אותו מצד התפשטותו בכל העולמות להחיות ולהטיב לכל הנבראים, וב' בחינות אנו משיגים, א' בחינת התפשטותו שהוא רצונו הפשוט להטיב ולהחיות את העולמות כמ"ש ואתה מחי' את כולם. ב' אנו משיגים בו שהוא מקבל את כבודו ותהלתו ותפלת ישראל (והוא מתפעל כביכול ממעשינו שבהטיבינו את  מעשינו ייטיב גם לנו ולהיפך כו'. ונמצא הוא מתקשר עמנו) ובחינה הזאת הוא מלכות שנק' שכינה שמקבלת כל התפלות והכבוד שאנו מהללים ומשבחים. והשגת גדלו ית' ואח"ז מקבלת הטוב מבחינת התפשטות ובחינת התפשטות הוא הנוק' שם הוי"ה (שמהוה הכל) ובחי' המקבלת הכבוד מאתנו היא נקראת שמו. וכפי הדבקות שישראל דבקים בו ית' ומהללים ומשבחים אותו כן מקבלת השכינה את הטוב מבחי' התפשטות. וכל  מה שנתרבה הדבקות כן מתרבה ההשפעה כי כלל השבחים מכל פרטי בני ישראל שמהללים ומשבחים ומכירים כבודו זהו נקרא שכינה בתחתונים. ובבחי' הזאת יש כמה פרטים מכל בני ישראל בפרט מכל א' וא' בפ"ע השבחים וההילולים שמשבח ומפאר ומדבק נפשו לבורא ית'. וכנגד כל פרט ופרט. כן יש בבחינת המתפשטת ג"כ כמה פרטים לפי ענין הפרטים של כלל השכינה כי כל א' כפי פרטו דהיינו בחינת דבקותו והלולו כן בחינת ההתפשטות משפעת עליו הטוב כפי הבחינה ההוא. כי ע"כ התפשטות רצונו להטיב הוא כפי אשר יוכלו ב"א לסבול. ולכן ע"כ יש כמה פרטים כ"א לפי כחו. נמצא שיש כמה פרטים במיני ההשפעות שהוא בחינת התפשטת. וכלל ההשפעות הוא הנקרא בשם הוי' כנ"ל. ויש כמה פרטים בבחינה המקבלת הדבקות מבנוי ישראל. וכלל העבודות וההלול והשבחים הוא הנקרא שכינה שהוא שמו כי שם הוא לשון שם טוב ופרסום כבודו והשגת גדולתו. והנה אם ישתלם הכלל מבחי' התפשטות בשלימות כיון שכבר נשלמו כל הפרטים. וז"ס ה' אחד ושמו אחד. ה' אחד הוא התפשטות רצונו. ושמו אחד הוא בחי' קבלת ההלול והדבקות כנ"ל. וזה היחוד בק"ש שאנו אומרים שמע ישראל היינו כל ישראל ביחד ה' אלהינו ה' אחד. היינו התפשטות רצונו כנ"ל. ואח"ז אנו מיחדים שאומרים ברוך שם היינו שיכירו הכל כבודו ית'. שם כבוד מלכותו. ולכן פי' הזהר ישראל סבא ואבהן. זהו סוד היחוד לענין הנהגת העולם וזה שנאמר בזוהר באתערותא דלתתא כו': (ע' בביאור ר"מ בהשמטות ח"א י"ח א' במה"ת בד"ה ויחלום):

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com


 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com