חיפוש בתוכן האתר

חמה בתקופתה הדפסה דוא
אינדקס המאמר
חמה בתקופתה
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
כל הדפים

"חמה בתקופתה"

הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

 

א. ברכת החמה – שלמות הבירור והעמדת מלך

שלמות של הקהל

את ברכת החמה זוכים לברך פעם ב-כח שנים. היות ש-כח הוא כפולה של שבע, הרי שתמיד מברכים ברכה זו בשנת "הקהל" (כפי סדר השנים הנהוג אצלנו היום, המבוסס על חישוב השנים מבריאת העולם – מתאים לסדר מחזורי החמה הנהוג כיום, וכדלקמן). ניתן להסביר את חישוב התקופות לפיו מברכים את ברכת החמה – תקופת שמואל, כדלקמן באריכות – כהצטברות של רבעי יום למשך שבעה 'מחזורים' של ארבע שנים (משום שבכל ארבע שנים 'זזה' תחלת מעגל החמה בחמשה ימים שלמים, ובכך חוזרת לשעה המקורית של תלית החמה, וכעבור שבעה מחזורים כאלה היא חוזרת לאותו היום ואותה השעה של תלית החמה), אך במחזורי שנות השמיטה וה"הקהל" שבעקבותיה, יש כאן ארבעה מחזורים של שבע שנים. מה המשמעות של מחזוריות הנוהגת בארבע שנות הקהל?

בדרך כלל רגילים להזכיר כי בהקהלת העם מנויים שלושה סוגים בעם ישראל – "[הקהל את העם:] האנשים והנשים והטף" – אך לאמיתו של דבר נזכר בפסוק גם סוג רביעי, "וגרך אשר בשעריך". רמז נאה בדבר, שהמלה "הקהל" עצמה כוללת ארבע אותיות, ועולה בגימטריא ארבע פעמים יהודי (היינו שזה ממוצע כל אות) – רמז לכך שמקהילים יחד ארבעה סוגי יהודים. כל שנת הקהל כוללת בתוכה את ארבעת סוגי היהודים, אך אם מצטייר מחזור של ארבע שנות הקהל מובן ממילא כי בכל אחד מודגש סוג אחד מארבעת הסוגים – בהקהל הראשון האנשים, בהקהל השני הנשים, בהקהל השלישי הטף ובהקהל הרביעי הגרים.

ארבעת סוגי היהודים הם שלמות של מרכבה, והם מכוונים באופן מובהק כנגד ד אותיות שם הוי' ב"ה: י – אנשים (אבות, מוחין דאבא), ה – נשים (אמהות, מוחין דאמא), ו – טף (קטנים, זעיר אנפין), ה – גרים (שאחיזתם במלכות, "תחת כנפי השכינה", כנודע). אם כן, כאשר נשלמים ארבעה מחזורי הקהל נשלם שם הוי' של התכללות נשמות ישראל (כאשר על עם ישראל ככלל נאמר "כי חלק הוי' עמו", וכל יהודי בפרט נאחז באות אחת של שם הוי' ב"ה), ואז מברכים ברכת החמה, שהיא עצמה בסוד שם הוי' ב"ה – "כי שמש ומגן הוי' אלהים".

 

"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"

כח שנות מחזור החמה, שבתחילתו מברכים על החמה "עושה מעשה בראשית", רמוזות בפסוק "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" אותו דורשים חז"ל על מעשה בראשית (ורמז נאה: כאשר מוסיפים לנוסח הברכה "עושה מעשה בראשית" את שסה ימות שנת החמה מקבלים בדיוק את חשבון הפסוק "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"). פסוק זה מתחבר היטב לקשר של ברכת החמה לשלמות ה"הקהל" בהדגשת "גרך אשר בשעריך", שהרי ברוחניות הגרים הם "נחלת גוים" בה זוכה עם ישראל, ניצוצות דתהו המתלקטים ובאים על תיקונם בעבודת עם ישראל (כפי שנתבאר בקבלה ובחסידות מאמר חז"ל "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" כמתייחס לכל בירורי הניצוצות הקדושים המפוזרים בארבעה קצוות תבל על ידי עם ישראל).

ברכת החמה בפרט מבטאת 'ירושה' שכזו מהגוים, שהרי ישראל מונים ללבנה ואומות העולם מונים לחמה, וכשעם ישראל מברכים את החמה הם מחזירים לקדושה את כח החמה מלהיות "חמה בישא" ה'שייכת' לאומות העולם. הדבר בולט במיוחד לאור דעת רבי יהודה בתוספתא "המברך על החמה זו דרך אחרת" – דרך מינות, שנראה כעובד לחמה. לפי זה החמה היא "נחלת גוים" ה'שייכת' לגמרי לעובדי החמה, וכולה בבחינת ניצוץ שנפל לבין הקליפות (ורמז: ראשי התיבות של "נחלת גוים" עולים חמה). לפי זה, כאשר בכל זאת בני ישראל מברכים על החמה בתקופתה (על פי ההלכה הפסוקה שלא כדעת רבי יהודה) מוציאים את כל הניצוצות מעובדי החמה ומבטלים אותם לחלוטין (ואכן יש מפרשים בדעת רבי יהודה שכוונתו שהאיסור הוא דווקא לברך על החמה שלא בתקופתה, אך כאשר החמה חוזרת למקום בו נתלתה היא מתחדשת כ"מעשה בראשית" שיד עובדי החמה לא נגעה בו).

ברכת החמה בסיום מחזור שלם של ארבע שנות "הקהל", ב"הקהל" הרביעי שכנגד "גרך אשר בשעריך", מסמלת את סיום עבודת הבירורים – בירור ותיקון ניצוצות עולם התהו. את מחזורי תקופת החמה מחשבים כדעת רבי יהושע, שבניסן נברא העולם, על אף שבתפלות ראש השנה פוסקים כדעת רבי אליעזר, שהעולם נברא בתשרי. כלומר, לתקופות פוסקים כרבי יהושע אך לשנים פוסקים כרבי אליעזר. לפי זה, יסוד חישוב מחזורי החמה מתחיל מ"שנת תהו" – מחדש ניסן שקדם לתשרי בו נברא העולם לדעת רבי אליעזר. "שנת תהו" שקודמת לבריאת העולם בתשרי היא בבחינת "ברישא חשוכא ['והארץ היתה תהו ובהו וחשך'] והדר נהורא ['ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור']" – קדימת עולם התהו לעולם התיקון. מציאות "שנת תהו" מתחילה דווקא מניסן, בו נאמר "ראשון הוא לכם לחדשי השנה", מתאים לדרשת חז"ל כי "ראשון" היינו עשו, איש עולם התהו (וניצוצותיו שנפלו עד עולם העשיה), בו נאמר "ויצא הראשון אדמוני" (קודם ללידת יעקב, בעליו של עולם התיקון).

 

"סגולת מלכים" של ברכת החמה

אם כן, שלמות הבירור, התיקון וההעלאה של ניצוצות התהו פותח את תחילתה של תקופה חדשה, בה ממשיכים "אורות דתהו בכלים דתיקון" (כהוראת הרבי ב-כח ניסן – בחינת "כח מעשיו הגיד לעמו" שבחדש הראשון המברר את "ויצא הראשון אדמוני" – תשנ"א, כי הדרך להביא משיח בפועל ממש היא על ידי ענינים שהם "באופן של אורות דתהו אבל בכלים דתיקון"). זהו הרמז הפנימי בכך שפוסקים כרבי יהושע לתקופות – שגם בתקופות השונות בסדר תולדות העולם יש משמעות וסגולה מיוחדת בחדש ניסן, חדש האביב, בו ניתן להתחיל תקופה חדשה. תקופת "אורות דתהו בכלים דתיקון" היא תקופת ימות המשיח (הכוללת בתוכה את האורות של "אלפים שנה תהו" עם הכלים המתוקנים של "אלפים שנה תורה"), תקופת "צמח שמו ומתחתיו יצמח" העולה ומבצבץ בחדש האביב.

כשמסיימים את העלאת הניצוצות של עולם התהו זוכים להמשיך ממקורם את האורות המרובים של עולם התהו – אורות הכתר. "אין כתר אלא למלך", "כתר עליון איהו כתר מלכות", והמשכת האורות המרובים דתהו מתבטאת בקיום מצות העמדת מלך (וגם ענין זה מתקשר לקיום מצוה זו דווקא ב"הקהל" הרביעי שעיקרו הקהלת הגרים, ששרשם בספירת המלכות – כנ"ל – ועד ש"דוד מלכא משיחא" בא דווקא מזרע רות המואביה, אם המלכות שהיא גם אמם של גרים ממנה נלמדים עיקרי דיני גיור, כנודע). לכן ברכת החמה מתחוללת דווקא בחדש ניסן, בו חל "ראש השנה למלכי ישראל", כשהחמה עצמה מסמלת את המלך-המשפיע (בעוד הלבנה מסמלת את העם-המקבל, הזקוק למלך, וכנודע בשם הבעל שם טוב כי כאשר יש צבור בלי ראש אזי הבעל-דבר נעשה ראש, ר"ל). אחת מכוונות ברכת החמה היא התביעה הפנימית להעמדת מלך ישראל. העמדת-הכתרת המלך-החמה היא בבחינת "אורות דתהו", הקהלת העם הרב-גוני באחדות אחת היא בבחינת "כלים דתיקון", וכשהמלך עומד בתוך העם (ובפרט כאשר עם זה כולל את כל הגרים-הניצוצות שנלקטו ובאו לו) וקורא את "משנה התורה" זו שלמות של "אורות דתהו בכלים דתיקון".

יעזור ה' שבשנה זו, בה חלה ברכת החמה דווקא בערב פסח, "זמן חרותנו", נזכה לראות בברכת החמה בגילוי "פני משה [שבדור, שהוא גואל ראשון והוא גואל אחרון, משיח שבדור] כפני חמה", "כצאת השמש בגבורתו". בעת ברכת החמה נוהגים להוסיף גם ברכת שהחיינו, מתוך שמחה על קיום המצוה הנדירה, וכדי לצאת ידי חובת כל הפוסקים מצוה מן המובחר ללבוש בגד חדש או להניח פרי חדש ולכוון גם עליהם בברכת שהחיינו. אכן, מה טוב ומה נעים שנזכה שברכת שהחיינו בעת ברכת החמה תהיה גם הברכה על ראית פני משיח צדקנו, מלך ישראל וגואלו, שיבוא ויגאלנו בשנה זאת ונזכה לברך עליו "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"!

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com