שאלה: למה לא להסביר יותר פשוט, שיסוד האש היא השמש שמעל לאטמוספרה והיא גם כן מקור החום בעולם?

תשובה: כי אנחנו רוצים להיצמד להסבר הרמב"ם על הגלגלים ולא להמציא מעצמנו. דוקא גלגל יסוד האש של הרמב"ם אינו חם כלל. כל זמן שאינו בוער הוא קר. בכל ספרי המחקר, וגם בספרי החסידות, כתוב שככל שיותר קרוב לכדור הארץ יותר חם וככל שיותר רחוק בחלל השמים זה יותר קר. בקבלה מוסבר שהחום הוא תוצאת של האור החוזר מכדור הארץ [ובמדע היום יסבירו שזה בגלל שהאטמוספרה מעכבת את האנרגיה בתוכה, כמו חממה, שזה גם כן סוג של אור חוזר].

מה יצא לנו מכל זה? יצא לנו, לפי אבולעפיה, שיש לנו יג גלגלים בסדר של אח ד, הזכרי הוא אח והנקבי הוא ד, ד רבתי [היסוד והמלכות של עולם העשיה], כאשר ארבעת הגלגלים האחרונים הם כנגד המלכות של עולם העשיה לפי הסדר של שם הוי': החכמה של מלכות דעשיה ניצבת בתוך גלגל האש, הבינה של המלכות בתוך יסוד הרוח, התפארת של המלכות בתוך גלגל המים ואילו המלכות דמלכות דעשיה בתוך יסוד העפר. בתוך הארץ הקדושה, ארץ ישראל, יש גילוי הכי גדול של יסוד העפר. כל זה היה כדי להסביר את הכותרת של המאמר "מלכות שבמלכות – תקון יסוד העפר".

[אין במדע של היום תפיסה מעבר לגלקסיות שלנו, מה שאצל הרמב"ם נקרא גלגל החוזר, שהיא בהקשר שלנו הכתר של הכח הזכרי. לפי הסבירות של תפיסת איינשטין, היקום הוא סגור, נופל לתוך עצמו, ויש ודאי מה שמעבר לזה אבל הוא לא בעולם שלנו בכלל. לפי תפיסתו יש מושג של עולמות אחרים, ממדים אחרים, לגמרי, שהדרך היחידה להגיע אליהם היא לפול לתוך חור שחור. זה סוד הקבר, שיוצאים מן העולם הזה והנשמה עולה לעולם אחר לגמרי. מה קורה אז לגוף? יש כמה אפשרויות: או כמו משה או כמו חנוך או כמו אליהו...].

עד כאן הכל היה בשביל התלמיד הפקח והחצוף שיאמר שכל הנושא הזה, של ארבעת היסודות, הוא פרימיטיבי ושייך לעבר, אז זה בשביל להראות שגם הפשט הוא נכון, שיש דבר כזה. שהמושג יסודות זה רק סמנטיקה, הגדרה.

שאלה: אבל איך אפשר להסביר שכל דבר בעולם מורכב מארבעת היסודות האלו?

תשובה: למה לא? בכתבי האריז"ל כתוב שיסוד המים שלנו הוא לא יסוד פשוט, הוא יסוד מורכב. ברמב"ם כתוב שיש חפיפה בין היסודות, שאחד נכנס בתוך השני, אבל באריז"ל מובא שהמים שלנו לא מים טהורים, וזה מתאים מאד לתפיסה הכימית היום, שהמים הם תרכובת של מימן וחמצן. הכל תלוי איך מגדירים את המציאות. היום יודעים שגם החלוקה של היסודות למאה היא גם קביעה מוסכמת. למדען היום יש אולי הרבה יותר ידיעות על העולם אבל הוא שטחי, הוא לא יודע איך לסדר אותן נכון. למשל, היום אומרים שהיסוד הכי יסודי בטבע הוא מים,מימן, שכל הכוכבים הם רק מים. לפי חז"ל: שכל השמים הם "שם מים". הכל מים, יש מים עליונים ויש מים תחתונים. כל הכוכבים המאירים.

אולי נפשיט יותר את המושג ארבעה יסודות. אפשר לומר שזה מה שקוראים היום במדע מצבי צבירה של חומר: מוצק, נוזל, אדים-גז ומצב של בערה ((active compaction, שהחומר כעת הוא לא רק גז [זו לא הבערה של השמש שהיא בערה אטומית, עוד הפשטה של האש, על דרך 'פנימיות אבא פנימיות עתיק'].

שתי ההפשטות הללו של ארבעת היסודות, הגלגלים ומצבי הצבירה, מכוונות כנגד הסדר של ארמ"ע – אש, רוח מים, עפר. אבל כשעוברים לסדר של דצח"ם – דומם, צומח, חי, מדבר – שהם בטבע ובחסידות נקראים יסודות מורכבים לעומת הקודמים הפשוטים, אז הסדר משתנה. זה סדר של חיות, שבמדבר יש הכי הרבה חיות ובדומם לא רואים אותה בכלל, הוא דומם ושותק. חיות לעומת מות זה לעבור לממד אחר של מציאות, מהשתלשלות להתלבשות. הסדר של השתלשלות הוא מן הקל אל הכבד, מן האש עד לעפר. במקום אחר במערכת חמש הקדימויות שבלשון הראשונים זה נקרא קדימה טבעית, קדימת הפשוט אל המורכב יותר. אבל כשעוברים לדצח"ם, שהם מצבים שונים של חיות זה אחרת.