הקשר בין שכם ליום ה-לו – "לו עזר כנגדו"

זו היתה הקדמה של החשיבות של היום, שזה קשור לחתן וכלה וקשור לשכם. שכם = י"פ לו. לו במשולש (הסוד של ספירת העמר הוא שכל יום בספירה כוללת את כל הימים הקודמים ובכך יוצר משולש כנודע) = 666 = שכם בן חמור (666 הוא משולש, 66 הוא משולש וכן 6 הוא משולש, ודוק). אם יסוד שביסוד זה היום החשוב שלנו בשכם, במדה מסוימת היום ה-לו יכול להתחרות איתו, כי שכם עולה י"פ לו וכו'. ידוע הרמז שיש מדרגות לו-עזר-כנגדו – "'לו' זו אשה" במדרגה של מסירות מוחלטת, ו"עזר כנגדו" עולה שכם העולה י"פ לו. ה"לו" זה השרש, יחס של צדיק וצדיקה – שחו"כ הם צדיקי יסוד עולם. ה"עזר" זה יחס של הבינונים של התניא (גם דבר חשוב). "כנגדו" זה יחס בין אנשים שעדיין זקוקים לתיקון ממשי, כל הזמן, שיש איזה מתח או מלחמה או משהו דומה לזה שנקרא "כנגדו". אבל "עזר כנגדו" – ביטוי אחד שהולך יחד – עולה שכם, שזה י"פ לו. שכם זה "חלק אלוה ממעל", זה עיגול של 360 מעלות, שחצי ממנו זה "חלק אלוה" והחצי השני זה "ממעל". זה היום הזה בספירה. אם כן, היום הזה קשור מאד מאד לשכם עיה"ק, "נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי" – חרב זה ק"ש וקשת זה תפלת שמו"ע, כך כתוב בחסידות, ולע"ל יקוים היעוד של "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה... לעבדו שכם אחד". לחיים לחיים!

שלשה ימים של ישיבת שכם בשבוע היסוד

מי שלומד בישיבה צריך לדעת שיש שלשה ימים השבוע שקשורים אלינו ומשמעותיים לנו: כעת הסברנו שחסד שביסוד קשור אלינו, קשור לקרי"ס וכו'. יש נצח שביסוד – יום כיפל-חרס – השנה זה עשרים שנה. דרך אגב, לא הגעתי עד שמה באותו יום (אחר כך בקרתי הרבה פעמים) – הגעתי רק עד סינג'יל. כנראה שבהשראה החבר'ה המשיכו עד שם. שבזכות היום הזה, לאחר כמה ימים, אז גם נאמר המשפט "בין דם לדם", ומזה התחילו להתגלגל כל הענינים. היום השלישי זה יסוד שביסוד, עם כל מה שאנחנו מדברים מדי שנה בשנה על יום זה. בכל אופן, זה השבוע שלנו. זה לא רק יום אחד, אלא כל השבוע. אם עוברים את השבוע הזה בהצלחה – אז מגיעים למלכות. שנעבור בהצלחה את השבוע. לחיים לחיים!

לו – גם משולש וגם רבוע – סוד ספירת העמר

אמרנו שאם היינו מסתפקים רק בו"ק היום הזה היה יסוד שביסוד והיה סיום כל הספירה. יש בזה עוד רמז, מאד מאד חשוב בחכמת החשבון – "עיניך ברכות בחשבון" – כשסופרים את כל ה-מט ימים, היות שזה צירוף (לא ראשון שני אלא יום אחד, שני ימים וכו' – כל יום מצרפים את כל הכמות שהיתה עד היום הזה וכנ"ל בפירוש סוד ספירת העמר), אז בסוף זה משולש של מט שהוא לה בריבוע (1225). אז שואלים אם יש עוד מספר שהוא גם משולש וגם ריבוע, וראה זה פלא שהמספר היחיד – חוץ מ-1, שהוא לא משמעותי – לפני 1225 הוא לו, שהוא משולש של ח וריבוע של ו. חוץ מ-לו אין עוד מספר כזה עד 1225, שהוא הריבוע של יהודי, מילוי יודין של יה (יוד הי). את לו מכוונים בפרט בשמונת ימי חנוכה, שזה מספר הנרות של מצוה שמדליקים. אז יש פעמיים בשנה שמצוה מצטרפת, "מעלין בקדש" וכל פעם הכל מצטרף, ובשניהם יש אותה תופעה – אחד מהפלאים החשבוניים במצוות התורה. לעניננו זה משתקף במספר של היום הזה, לו, שמצד אחד הוא ופ"ו ומאידך הוא מ-א עד ח, כמו כללות ימי הספירה. עד כאן ההקדמה, מה שנקרא חימום. לחיים לחיים.