חיפוש בתוכן האתר

הקלטה לבר-מצות הנכד ישראל שי' הענדל - כ"א אלול תש"פ – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

כ"א אלול תש"פ – כפ"ח

סודות ישראל

הקלטה לבר-מצות הנכד ישראל שי' הענדל

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

"הוי' אלהי ישראל"

ישראל היקר, מזל טוב מזל טוב ליום הבר-מצוה, יום גדול, יום שאתה מתחתן עם התורה הקדושה, עם המצוות, תריג מצוות התורה. ידוע שהמספר תריג, שלמות כל מצוות תורתנו הקדושה, שוה "הוי' אלהי ישראל" [ב] – הביטוי הכי עצמי והכי שלם של הקב"ה. קוראים לך ישראל ו"הוי' אלהי ישראל" שוה תריג. יש עוד ביטוי חשוב ביותר ששוה תריגמשה רבינו.

לי-ראש

כתוב ש-ישראל אותיות לי-ראש[ג]. ראש הוא גם ה', הראש שלנו, המנהיג שלנו, ויש גם מנהיג בשר ודם, ראש בני ישראל – גם ביטוי שכולל את השם ישראל, שם העצם שלנו – שהוא הרבי, ראשי תבות ראש בני ישראל (והוא המשה-רבינו שבדור שהוא המשיח שבדור – "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון"[ד]). אתה ישראל, אותיות לי-ראש, והיום המסוגל ביותר להתעצם עם לי-ראש – גם ההתקשרות לקב"ה וגם ההתקשרות לרבי, ראש בני ישראל – הוא היום, יום הבר מצוה.

יום הבר מצוה שלך חל לפני ראש השנה, בו כולנו זוכים להתעצם עם שם העצם שלנו, ישראל, ולהיות לי-ראש – לי ראש השנה. יש שני ימי ראש השנה, וכתוב[ה] שהראש הראשון הוא הכתר – עיקר הראש, למעלה מטעם ודעת – והראש השני, תקנת חז"ל, אבל נשאר גם כשיבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש, הוא כנגד החכמה, "ראשית חכמה [יראת הוי']"[ו]. עיקר הראש הוא הכתר, כתר עליון.

במלים לי-ראש – "לי" הוא ל-י, רומז לעשרת ימי תשובה כפי שהם רמוזים גם בפסוק "[אני לדודי ודודי] לי"[ז]. יש אתערותא דלתתא של "אני לדודי" ואתערותא דלעילא של "ודודי לי"[ח]. סופי התבות "אני לדודי ודודי לי" הם יייי – ארבעים יום מראש חדש אלול עד יום כפור[ט] (ימי רצון[י], בהם היה משה רבינו בהר סיני בפעם השלישית לקבל את הלוחות השניות, הלוחות של בעלי תשובה), כך ש-י הימים של עשי"ת הם ה"לי". יום ההולדת שלך, המזל-גובר שלך, הוא ששה ימים לפני ראש השנה (מכ"ד אלול עד היום הראשון של ראש השנה, יום הכתר-עליון של כל השנה כולה, יש "היקף" שלם של שבע ימים) – יום של לי-ראש, לכן מאד מתאים השם ישראל.

ישראל הוא גם ישראל סבא, יעקב אבינו, ששם העצם שלו, שם המעלה שלו, הוא ישראל, וגם בתולדות החסידות ישראל הוא רבי ישראל בעל שם טוב, הראש, הכתר-עליון, של רבותינו נשיאינו (כמו שמביא הרבי הריי"צ[יא] שהבעל שם טוב הוא עתיק, הרב המגיד הוא אריך – פנימיות וחיצוניות הכתר – ואדמו"ר הזקן הוא חכמה וכו'. נמצא ששני הימים של ראש השנה, "יחינו מיֹמים"[יב], כוללים את שלשת הרביים הראשונים, מהבעל שם טוב ועד אדמו"ר הזקן). הרבי כותב במאמר "באתי לגני" המוגה האחרון[יג] שעוד רגע נכנסים לדור העשירי מהבעש"ט – כאשר יתגלה משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש. עשרת הדורות הם מכתר עד מלכות, כך שהבעש"ט הוא הלי-ראש העיקרי של החסידות, הכתר של החסידות (פנימיות הכתר כנ"ל) – לכן שייך לכתר שם טוב.

אתה ישראל נקרא על שמו. כל עשרת הדורות האלה מאירים בעשרת ימי תשובה, ב"לי" – עשרת ימי תשובה, שההארה שלהם מתחילה אצלך כבר כעת, מיום ההולדת שהוא יום הבר-מצוה שלך. ועוד ועיקר, אתה בדיוק באמצע, בין ח"י אלול, יום הולדת הבעש"ט, לראש השנה, יום הולדת אדם הראשון – אדם ראשי תבות אדם-דוד-משיח[יד] (כ"ד אלול חותם את ה"היקף" שמתחיל בח"י אלול, ופותח את ה"היקף" שנחתם ביום הראשון של ראש השנה כנ"ל).

אם כן, הרמז העיקרי של ישראל, לי-ראש, הוא כתר.

"יש ששים רבוא אותיות לתורה"

מה עוד יש בשם ישראל? כתוב במגלה עמוקות (מובא בכתר-שם-טוב[טו] לבעש"ט) שישראל הוא ראשי תבות "יש ששים רבוא אותיות לתורה"[טז]. "אורייתא מחכמה נפקת"[יז] ו"יש ששים רבוא אותיות לתורה" הוא רמז מובהק לחכמה – גם לי-ראש, הראש הראשון הוא הכתר והראש השני הוא החכמה (כנגד הבעל שם טוב והרב המגיד ואדמו"ר הזקן, כנ"ל – אדמו"ר הזקן הוא עיקר גילוי ה"תורה" של החסידות ש"מחכמה נפקת").

יש-רלא

אם יש רמז מובהק של כתר ורמז מובהק של חכמה צריך גם רמז של בינה וגם רמז של דעת:

על בינה כתוב בספרי החסידות עוד צירוף של השם ישראל, חוץ מאותיות לי-ראשיש-רלא[יח]. כתוב בספר יצירה שה' ברא את העולם עם "עשרים ושתים אותיות יסוד" ועם רלא שערים – 231 שערים של צירופי שתי אותיות. חיבור שתי אותיות מהאלף-בית נקרא שער. בכל לשון הקדש, בכל כב האותיות, יש בדיוק 231 שערים שונים. המלה "יש" בקבלה היא בינה – חכמה היא עדיין אין, "והחכמה מאין תמצא"[יט], והיש הוא הבינה (בה "תמצא" החכמה – החכמה היא "ראשית הגילוי"[כ] ואילו הבינה היא "ראשית המציאות"[כא]). השערים האלה הם על דרך עוד שערים ששייכים במובהק לבינה – חמשים שערי בינה.

איך מסבירים בחסידות את הסוד של יש-רלא, השם שלך, ישראל? כתוב ש-רלא השערים האלה הם מה שה' "שער בעצמו בכח כל מה שעתיד להיות בפועל"[כב]שערים לשון השערה. עוד לפני הצמצום הראשון – במדרגה שנקראת בחסידות[כג] "קדמון" – הכל משוער. על מדרגה זו כתוב "אסתכל באורייתא וברא עלמא"[כד] – מדרגה זו (שנקראת בלשון הזהר "גליפו", חקיקה, "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה"[כה], ובכתבי האריז"ל[כו] נקראת "עולם המלבוש") שימשה שרטוט, תכנית, של בריאת העולם מראש ועד סוף, כל מה שיקרה אחר כך. זהו סוד "שער בעצמו בכח כל מה שעתיד להיות בפועל", ושם נמצאים ה-רלא שערים. זהו מקור היש של בינה – יש-רלא אותיות ישראל.

אם כן, אמרנו שלשה רמזים חשובים של ישראל: לי-ראש, שעיקרו כתר; "יש ששים רבוא אותיות לתורה" – חכמה; יש-רלא – התכנית לבריאה לפני הצמצום, שאחרי הצמצום משתקפת ב"מחשבה הקדומה דא"ק" (שממנה נמשך הכל כפרטים שיוצאים מן הכלל, סוד הפסוק "קֹרא הדֹרות מראש"[כז] כמבואר בדא"ח[כח]), שהיא בינה דא"ק – בינה במדרגה הכי גבוהה שלאחר הצמצום הראשון, שמתחברת עם תורה-חכמה כמובן, שהרי עליה כתוב "אסתכל באורייתא וברא עלמא", "יש ששים רבוא..." עם יש-רלא (כאשר יש-יש בגימטריא כתר, יש דעתיק ויש דאריך. נמצא שכל הג"ר מתכללים בבינה, סוד "אהיה אשר אהיה"[כט] – כתר-חכמה-בינה).

"אל שדי יתן לכם רחמים"

אחר כך יש עוד רמז יפה שיעקב אומר לשבטים כאשר שולח אותם ליוסף – לא יודע שזהו יוסף, שולח לשליט מצרים – "ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש"[ל]. כתוב בספרי חסידות[לא] ש"אל שדי יתן לכם רחמים" ראשי תבות ישראל – הוא שלח עמם את שם העצם שלו. עיקר הרחמים הוא בדעת. כמו שכתוב ש"אסור לרחם על מי שאין בו דעת"[לב], כתוב שאי אפשר בכלל לרחם בלי דעת – הדעת היא נשמת התפארת[לג]. תפארת היא מדת הרחמים, מדתו של יעקב אבינו, ישראל, והנשמה שמחיה את הרחמים היא הדעת שבקדושה (שאינה נמצאת כלל בלעומת-זה, כידוע ש"אל אחר אסתריס ולא עביד פירין"[לד], שלכן דווקא ישראל "רחמנים בני רחמנים"[לה] – זו המדה העצמית והמיוחדת של נשמות ישראל).

סיכום הרמזים

אם כן, יש לנו כבר ארבעה רמזים מובהקים שכדאי להתבונן בהם – כדאי שתתבונן – להתעצם עם השם שלך:

לי-ראש – מתחילה שנה חדשה, "תחל שנה וברכותיה"[לו], כשהברכה העיקרית היא ביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש, שנכנס כבר לדור העשירי, למלכות, "והיה הוי' למלך על כל הארץ"[לז], ונזכה להתגלות מלך המשיח, "רצוננו לראות את מלכנו"[לח].

לכל יהודי יש אות בספר תורה, וכך כולם מתחברים. ידוע שאם חסרה אפילו אות אחת בספר תורה הספר פסול – צריך שכל היהודים יחד יתחברו מכח תורת ישראל, "יש ששים רבוא אותיות לתורה", חיבור-אחדות מכח החכמה, "מוחין דאבא", סוד "אוירא דארץ ישראל מחכים"[לט], ששם הגילוי של "תמיד עיני הוי' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"[מ].

כל מה שקורה במציאות הוא בהשגחה פרטית, ובעצם הכל כתוב בתורה – ה' הסתכל בתורה וכך ברא את עולם המעשה שלנו, ובעצם כל העולמות עד עולם המעשה – כל מה שקורה הוא היש-רלא של התורה הקדומה, בחינת "קדמון" שלפני הצמצום, המתאחדת עם השעשועים העצמיים של ה', "יש ששים רבוא אותיות לתורה", חכמה, בחינת מוחין ד"אחד" שלפני הצמצום, "אור המאיר לעצמו", בסוד "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין"[מא].

אבל אנחנו צריכים לעורר בעצמנו, בעבודה שלנו, את נקודת הלב שלנו – את הרחמנות, אנחנו יהודים רחמנים, ישראל שבלב – ואותה מעוררים על ידי דעת. "אל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש" – שמתברר שהוא יוסף הצדיק, היסוד, שממשיך למלכות.

אם כן, יש לנו שלמות של כל סדר השתלשלות. זהו התיקון השלם של עשרת ימי תשובה, "בנין המלכות" בשלמות – בשלמות, כאשר ביום כפור מתקיים "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד"[מב] (בנין המלכות עולה המספר שהזכרנו – תריג, הוי' אלהי ישראל, משה רבינו).

ה', התורה, העם והארץ – של ישראל

נסכם: התחלנו מכך שהיום אתה מקבל עול מצוות – לכן הוא נקרא בר מצוה. אתה מקבל תריג מצוות, שעולה משה רבינו ובשייכות לשם ישראל עולה "הוי' אלהי ישראל" (וכעת ראינו שעולה גם בנין המלכות).

כמו שיש "הוי' אלהי ישראל" יש גם "תורת ישראל" – התורה נקראת על שם ישראל – ויש גם "עם ישראל", עדת ישראל, קהל ישראל, כל העם נקרא על שם ישראל.

יש עוד ישראל – ארץ ישראל (ש"תמיד עיני הוי' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" כנ"ל). הרבי היה מאד קאך-זיך בשלמות הארץ, שייך להתגלות מלך המשיח, הכל נקרא על שם ישראל, ה' עצמו ושלש השלמויות.

ארבע המדרגות האלה – "הוי' אלהי ישראל", "תורת ישראל", "עם ישראל", "ארץ ישראל" – מכוונות לפי הקבלה כנגד י-ה-ו-ה: "הוי' אלהי ישראל" הוא בסוד "הוי' בחכמה"[מג], שבפרט כנגד ה-י של שם הוי' ב"ה. "תורת ישראל" כאן היא בסוד ה עילאה של שם הוי' – "ואל תטוש תורת אמך"[מד] (לא "מוסר אביך" השמימי, "תורת הוי'", אלא "תורת אמך" השייך בפרט לאמך-אומתך, עם ישראל, "תורת ישראל"). "עם ישראל" הוא בסוד "תפארת ישראל"[מה], מדת הרחמים של נשמות ישראל (כנ"ל), עיקר ה-ו של שם הוי' (המדות). "ארץ ישראל" היא סוד המלכות בכל מקום, ה תתאה שבשם.

ולסיכום:

י הוי' אלהי ישראל

ה תורת ישראל

ו עם ישראל

ה ארץ ישראל

הכל בסימן השם ישראל, השם שלך, עם כל הרמזים שבו. אמרנו כמה מהם, וכמובן יש עוד הרבה מאד מה להעמיק בסוד ישראל (חתימת כל התורה כולה – "הכל הולך אחר החיתום"[מו] – "לעיני כל ישראל"[מז]).

ברכת סיום

העיקר שתקבל את עול המצוות מתוך שמחה, שמחה רבה. בחסידות מוסבר שכל מצוה היא הזדמנות לשמוח, היכי תימצי לשמחה – "עבדו את הוי' בשמחה"[מח], שמחה של מצוה, וככה תגדל לתפארת, "תפארת ישראל", להיות חסיד, ירא שמים ולמדן, כמו שהרבי רוצה.

שנזכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל, שתבוא גאולה לכל ישראל ולכל העולם כולו בהתגלות מלך המשיח תיכף ומיד ממש.

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] של"ה תושבע"פ מסכת שבועות, מעלה ה – "מעלת הסרסור הוא משה רבינו" (קצז, ב); זרע קדש ואתחנן, ד"ה "וי"ל... שיש סוד העיבור".

[ה] לקו"מ קיא.

[ו] תהלים קיא, י.

[ז] שה"ש ג, ו.

[ח] לקו"ת ראה לב, א.

[י] רש"י לשמות לג, יא ודברים ט, יח.

[יא] סה"ש תש"ב שיחת י' כסלו; תש"ה שיחת שמח"ת סעודת היום ס"ח. ראה באורך גם התוועדות י"ט כסלו תשע"ז.

[יב] הושע ו, ב.

[יד] הליקוטים האזינו (ועוד); ספר הגלגולים פ"א (ושם פס"ב בשם ספר הקנה); רקאנטי בראשית א, כו; תו"א ויחי מו, ד; המשך "וככה" תרל"ז פ"כ.

[טו] כש"ט (קה"ת) אות שכ.

[טז] מגלה עמוקות רנ"ב אופנים אופן קפו.

[יז] זהר ח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

[יח] בעש"ט עה"ת בראשית הערה ד (מזהר חי ויקרא ד, א); עבודת ישראל על אבות פ"א (ומופיע קודם בציוני וישלח עה"פ "לא יעקב יאמר עוד שמך" ובמגלה עמוקות רנ"ב אופנים אופן רל).

[יט] איוב כח, יב.

[כ] ראה ע"ח שמ"ב פ"א. ומבואר בכ"מ בחסידות.

[כג] שער היחוד (אדמו"ר האמצעי) פרקים י-יא.

[כה] זהר ח"א טו, א.

[כו] עמק המלך שער א.

[כז] ישעיה מא, ד.

[כט] שמות ג, יד.

[ל] בראשית מג, יד.

[לב] ברכות לג, א.

[לג] ע"ח כללי מהרח"ו כ; פע"ח שער הלולב פרקים ב-ג. ע"פ תקו"ז תקון יג (כט, א).

[לו] פיוט "אחות קטנה" לער"ה (ובכ"ד).

[לז] זכריה יד, ט.

[לח] רש"י על שמות יט, ט.

[לט] ב"ב קנח, ב.

[מ] דברים יא, יב.

[מא] ראה זהר ח"ג רצ, ב; זהר ח"א קכג, א.

[מב] זכריה יד, ט.

[מג] משלי ג, יט.

[מד] שם א, ח; ו, כ.

[מה] איכה ב, א.

[מו] ברכות יב, א.

[מז] דברים לד, יב.

[מח] תהלים ק, ב.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com