פרצוף השמיעה

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] דברים ז, יב.

[ג] תרס"ד. וזה לשונו:

והי' עקב תשמעון. זו הבטחה כי לבסוף ישובו בנ"י לשמוע אל דבר ה'. גם רומז עקב תשמעון כי השמיעה יש לה כמה מדרגות כי טעמי ויסודי המצות אין להם סוף והשמיעה הגדולה אשר שמעו בנ"י בהר סיני שורש המצות בסודן. אבל גם בכל דור ודור אפי' השמיעה הקטנה שנק' עקב שאין מבינים כלל רק לקיים מצות ה' בגשמיות אפי' בזו השמיעה. אם היא באמת לש"ש. ג"כ מביא הברכה. ואהבך ה"א. וזה עקב תשמעון כו' ושמר לך אפי' בשמיעה השפלה ישמור לך זכות אבות כיון שנמשכין אחר מעשיהם הטובים והסימן כקטן כגדול תשמעון. עוד ירמוז והי' עקב תשמעון כו' ושמר ה"א לך. כענין שכ' עקב ענוה יראת ה' דרשו חז"ל כי יראת ה' עקב לגבי ענוה. כמו כן מתפרש כאן והי' עקב כו' ושמר לך. פי' כל השכר של המצות הוא עקב לגבי עיקר קיום המצות כענין שאמרו יפה שעה א' בעוה"ז בת' ומעש"ט מכל חיי עולם הבא. בודאי מאחר שזה שכר המצות בודאי הפעולה גדולה ביותר מן השכר. וכן צריך להיות אצל האדם העיקר הרצון לעשות דבר ה' וקיבול השכר יהי' טפל אל המצות. ושוב ראיתי כן בס' קדושת לוי ע"ש.

[ד] ע"פ אבות פ"א מי"ז.

[ה] סוטה ה, א; ב"ב טז, ב-יז, א.

[ו] דברים יא, יג.

[ז] וזה לשונו:

והי' א"ש תשמעו. בגמ' דרשו חז"ל נתן תתן שלח תשלח אפי' מאה פעמים. כמו כן הכא שמוע תשמעו אפי' מאה פעמים כל הקבלות שמקבלין בנ"י עול תורה ומצות בכל יום ויום מביאין את האדם לדביקות ה' לאהבה את ה"א כי זה תכלית כל המצות כמ"ש רצה הקב"ה לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצות. כי כפי זיכוך האדם כך יוכל להתדבק בה' ולאהבה אותו. הרי אמרו וסרתם ועבדתם משאדם פורש מן התורה הולך ומדבק לע"ז. מכ"ש העוסק בתורה ומצות זוכה להתדבק בה"א חיים. שמוע תשמעו הוא להתורה ולהמצות כי האדם צריך לעבוד ה' בנפש וגוף מלבר ומלגאו. והתורה מתקנת הנפש בפנים. והמצות מתקנים אברי הגוף.

[ח] ב"מ לא, א ובכ"מ.

[ט] אבודרהם דיני ק"ש.

[י] בראשית רבה כד, ז.

[יא] דברים י, יב.

[יב] ברכות לג, ב.

[יג] והרמזים: מילתא = 481 = 13 פעמים 37, מספר השראה של 16. זוטרתא = 623 = 7 פעמים 89 = רוח הקדש וכו'. מילתא זוטרתא = 1104 = 23 פעמים 48 (וכידוע, משה = 23 פעמים 15).

[יד] ראה גם תניא פמ"א.

[טו] תרס"ד. וזה לשונו:

בפסוק ועתה ישראל כו' כ"א ליראה. ואמרו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא היא אין לגבי משה מילתא זוטרתא. ומקשים שהרי אמר זאת לבנ"י. אך יש בכל איש ישראל חלק וניצוץ מכחו של משה רבינו ע"ה כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה. כמו שהתורה מורשה ויש לכל ישראל חלק בה כן משה מורשה. ובשבת מוריש מרע"ה זאת החלק לבנ"י לכן בשבת אפי' ע"ה אימת שבת עליו כי בשבת הוא מילתא זוטרתא. ואיתא כי הכתרים של הקדמת נעשה לנשמע כולן זכה משה ונטלם ועתיד להחזירם לנו כמ"ש שמעולם על ראשם. ואותו מדרגה שהי' לבנ"י בקבלת התורה ודאי הי' יראה מילתא זוטרתא להם שהרי אמר להם משה אל תיראו. שהיו עתידין לעלות במדרגה למעלה מן היראה. ואותן הכתרים מיוחדים הם לכל בנ"י. והם אצל משה. לכן הוא ראה כי יש להם מדרגות גבוהות אשר היראה להם מילתא זוטרתי. ז"ש לגבי משה מלתא ז' הוא שמדרגות שלהם לגבי משה הוא ראה וידע שהיראה מ"ז להם. ועתה ישראל ועתה לשון תשובה שזה עיקר התשובה לחזור למדרגה הראשונה ואז היראה מילתא זוטרתי היא כנ"ל. וכן ע"י עסק התורה באין לבחי' משה ואז היראה מילתא זוטרתא וכדאיתא ומלבשתו ענוה ויראה להעוסק בתורה לשמה.

[טז] דברים לג, ד.

[יז] שבת קה, א.

[יח] מלאכי ג, כב (ובכ"מ).

[יט] ראה ע"ח שכ"ו (הצלם) פ"א (מ"ב).

[כ] משלי ו, כג.

[כא] קהלת יעקב ערך 'כלי'.

[כב] אם כן, יש כאן שתי דרגות משה – משה שמעל התורה, הנותן עצמו בתורה, ומשה העומד בין התורה ובין ישראל בסוד הצלם – "'משה משה' לא פסיק טעמיה בגוויהו".

[כג] שמות כ, יז.

[כד] תפלת עמידה של שבת.

[כה] ירושלמי דמאי פ"ד ה"א.

[כו] ורמז: ועתה בגימטריא מילתא (זוטרתא).

[כז] תורה לשמה = חן פעמים טוב (תורה ומשה). משה תורה לשמה = 1331 = 11 בחזקת 3 = משיח במספר קדמי וכו'.

[כח] אבות פ"ו מ"א.