[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] ויקרא רבה לג, א.

[ג] תרס"ד. וזה לשונו:

במד' מו"ח ביד לשון כו' להיות לשונכם רך אלו לאלו. דהנה עיקר יתרון המדבר מב"ח מה שיש להם צוותא זה לזה ע"י הדיבור כמ"ש בחובת הלבבות. והוא מכח הנפש. וצריכין לשמור זה הכח שלא ישתנה ע"י כוחות הגוף. כי מצד הנפש כל הנפשות יש להם שורש אחד. ולכן בהר סיני שנעשו בנ"י אחדות א' כמ"ש כאיש אחד בלב אחד וקיבלו התורה כמ"ש מורשה קהלת יעקב. וכתי' אמרתי אלהים אתם. שהי' גובר כח הנפשות על הגוף. וכמו מה"ש שאין בהם קנאה ושנאה ותחרות שכל אלה מכוחות הגוף שהגופות מחולקים. ולכן בש"ק דהנשמה גוברת מתאחדין בנ"י כאחד. וכמו כן בא"י באו אל האחדות כמ"ש גוי אחד בארץ. שהזמן והמקום וכן הגופות מבטלין האחדות. ולכן נתן הש"י לבנ"י מצות בעולם שנה נפש שיוכלו להשאר בבחי' האחדות. וכתי' וחי אחיך עמך כי בכח האדם ליתן חיות גם לחבירו. דכתי' ויפח באפיו נשמת חיים כמו מים חיים שהנשמה דבוקה במקור החיים. ויהי האדם לנפש חי' הוא התרבות והתפשטות החיות שהאדם כלי לשאוב זה החיות. רק שהגוף לא יתערב בזה. וזה הרמז לגוף טוב שתיקה שיהי' עיקר הדיבור בכח הנשמה כמ"ש לעיל.

[ד] וכנודע הרמז: בסוד מילוי המלה תפארת (נקודת המרכז של המדות) – השרש, פא אלף ריש, עולה שבת (מרכז הזמן) והתוספת (הסימון המקוצר לתפארת בספרי הקבלה), תיו תיו, עולה ארץ ישראל.

[ה] שמואל-ב ז, כג. "גוי אחד בארץ" עולה יג (אחד) פעמים כה – משולש יהי ("יהי אור" בגימטריא 207, היפוך ספרות 702, שבת).

[ו] חובת הלבבות שער הבחינה פ"ה.

[ז] בראשית ב, ז.

[ח] דברים כה, לו.

[ט] כש"ט (קה"ת) כח.

[י] דברים יב, כג.

[יא] סמ"ק סימן ב; הובא בב"י או"ח סימן סא.

[יב] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[יג] ויקרא לה, א.

[יד] תהלים קיט, נט.

[טו] תר"ס. וזה לשונו:

במד' חשבתי דרכי אמר דוד בכל יום הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ובתי מדרשות. הוי ואשיבה רגלי אל עדותיך. דכ' כל פעל ה' למענהו אחז"ל לעדותו להעיד עליו. וזה העדות מוטל על איש ישראל כמ"ש אתם עדי. לכן צריך האדם למצוא בכל דבר ובכל מקום זה העדות. וכן התפאר עצמו דהע"ה כי כל המחשבות שעברו לפניו כל היום בירר מהם עדות ה'. ובגמ' סוף ברכות איזה פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה בכל דרכיך דעהו. למצוא זה העדות בכל הדברים. וענין לבתי כנסיות ובתי מדרשות. דאיתא גדלו וטובו מלא עולם. גדלו בחי' בריאת עולם בעשרה מאמרות. טובו זו התורה עשרת הדברות. והם מלא עולם שאין לך מקום ודבר שאין בהם כח מעשרה מאמרות ומעשרת הדברות. ואיש ישראל צריך לברר זאת ולמצוא הארת התורה בכל מקום. וכל אותן הדברים והמחשבות העוברין על האדם כולם לברר זה העדות והם בחי' דרישות וחקירות ובדיקות שבודקין העדים והוא בירור העדות. וכמו דשבת סהדותא איקרי וכל הדברים שבששת ימי המעשה מתברר מהם הטוב שיש להם עלי' בשבת וזה עדות השבת. כמו כן בנ"י נק' עדים שעל ידיהם מתברר טוב מרע וע"י האדם מתברר ומתעלה למעלה הטוב מזה התערובות לכן כתי' אתם עדי.

[טז] ישעיה מג, יב. "אתם עדי" עולה הוי' צבאות (שם הנצח), השייך לסוד הזיווג המוליד בשבת (כדלקמן בסוד זיווג העדים וגילוי אחדות ה' בשבת).

[יז] ברכות נח, א.

[יח] אבות פ"ו מ"ג.

[יט] "אל אדון", שחרית לשבת.

[כ] משלי ג, ו.

[כא] עפ"י ירושלמי דמאי פ"ד ה"א.

[כב] ברכות ס, א.

[כג] תהלים יט, ח.

[כד] ראה מדרש תהלים שם.

[כה] משלי יד, טו.

[כו] תהלים קכו, ה.