בע"ה

מוצש"ק פרשת שלח, כ"ג סיון ע"ז – כפר חב"ד

פגישה עם גרעין תל אביב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

עבודה בתל-אביב: התפשטות מבסיס מיושב

[ספרו על השבת שעשו בתל אביב ודנו סביב איזה בית כנסת כדאי להתמקם.]

הכל לפי מה שנראה לאנשים, אבל אם יש מקום שיש הרבה משפחות צעירות הוא נשמע לי טוב – פוטנציאל של גדילה, גם של מבוגרים וגם של ילדים. בכל אופן, בימות החול אפשר להתפשט, לא מוגבלים למרחק הליכה. לגור ביחד – אבל אם יש צעירים באיזה מקום אפשר לעשות להם שיעור. חוץ מזה שיש פה הרבה כחות – כל אחד צריך מבצע מיוחד. הרעיון הוא שמתפשטים על כל תל אביב, כהתחלה...

הווארט היה שתל אביב היא הרוח של כל מה שקורה בארץ, וצריך לתפוס את המלכה בבית, לכבוש את המלכה בבית. התרבות בארץ היא תל אביב, היא בית היוצר של התרבות הישראלית – רוצים להתלבש עליה, לכבוש אותה.

[מה אומרים לאנשים? מה הבשורה?]

קודם כל באים עם איזה כלי נגינה. השאלה האם שוקק חיים כך גם בימי חול. [יותר בסוף שבוע, ליל ששי ומוצאי שבת, אבל כל לילה לא ריק שם. האנשים שם 'לא-מקומיים', אנשים שבאים לבלות.] יש פה מספיק כחות שאפשר לעשות הכל – גם המקומיים וגם האורחים. כדאי לגור בשכונה שיש משפחות צעירות, אבל פעילות עושים בלי הגבלה. [כשאתה גר במקום יותר קל, במקום אחר אתה בא והולך.] כשאתה גר במקום עם משפחות אתה אדם מיושב, לא תוהי כמו כולם, ואתה מתפשט להגיע לכולם – דווקא טוב שיש לך בסיס מיושב.

השפעה וקבלה

[הרב סיפר פעם[ב] סיפור על הרבי ואל על, שאתה לא בא לעשות צדקה אלא לעשות מסחר, "או קנה מיד עמיתך". האם אתה בא להפיץ את האור או שאתה גם מקבל ממנו?] יסוד אצלנו שצריך להיות משא ומתן. כל חברות היא איזו מין הפריה – צריך לחשוב שיש לי משהו לתת לך וגם אני מקשיב לך. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" – אני לומד ממך, והלואי שאתה תלמד ממני מה שיש לי לתרום לך. בהחלט, יש אהבת ישראל. ולכן שתי הגישות שאתה תארת, קיצוניות לגמרי (שאני משפיע או שאני לא משפיע) – וגם נוגע לך – צריך לחבר אותם. [צריך אורות דמשפיע בכלים דלא-משפיע.] משהו כזה... [עצם העובדה שאתה בא למשא ומתן היא לא חיבור?] כן, הלא-משפיע היינו שאתה בא מתוך ענוה ובאמת אוהב אותו, רוצה להיות חבר[ג].

להבהיר בתל אביב: לא הולכים לסקול אותך...

היום בתורה קראנו על מקושש העצים ביום השבת – היה מקושש אחד ובסוף סקלו אותו. חשבתי מה יעשו בתל אביב? שאלת רב. מן הסתם לא יסקלו אנשים, אפילו לכתחילה לא. [בירושלים כן? הרב שי: זה מקרה יותר מסובך...] צריך לחשוב היטב שאנחנו לא באים לסקול אף אחד. צריך ללמד זכות, שעושה לשם שמים, כמו שחז"ל אומרים על המקושש. אז ה"לשם שמים" היה הרצון שיסקלו אותו, שיראו ששבת היא משהו רציני. היום לאו דווקא הוא רוצה שיסקלו אותו, וגם אנחנו לא רוצים לסקול אותו. צריך שהרב יסביר איך זה יושב בתורה... נשמע מצחיק, אבל חלק מהמנטליות של התל-אביבי שהוא חושב שאתה בא לסקול אותו. [אז אתה צריך להסביר לו שלא?] כן, צריך להקרין לו שלא, שגם לא תסקול אותו וגם...

[מה זה לכבוש את המלכה?] זו המנטליות – כמו שאמרנו, המקור והמרכז של הקליפה הישראלית הוא בתל אביב וצריך לכבוש את הראש. צריך הרבה עמקות – אני יכול גם להבין בדיוק מה שאתה אומר וגם לשנות משהו בראש שלך, שלא בדיוק ככה. החל מהנקודה הזו, שהתורה לא באה לסקול אותך. אפשר ללמוד הרבה אי'זביצא שם[ד], שיהודי לא חטא – נדמה שאתה מחלל שבת, אבל הרבי מאיז'ביצא אומר שאתה לא מחלל שבת, והקוצקער אומר ש... לא נספר מה שהיה שם. אם אני לא חושב שחללת שבת, היה משהו אחר, איזה פנים חדשות באו לכאן. אם אתה מבין שאתה לא מחלל שבת אז גם לא תחלל שבת.

חידוש בפתיחות התל אביבית

אם אין לנו איזה חידוש, כל מי שיושב כאן, אין טעם לכל המבצע. צריך חידוש. כמו שאתה אומר, יש שם חב"ד, יש שם ברסלב, יש את הבית היהודי, יש כל מיני – צריך משהו מיוחד, לנו לא מספיק זה וזה וזה, צריך כיוון מיוחד שבא מאיזה עומק מיוחד. בלי העומק של התורה אין לנו כלום – זה מה שיש לנו להציע – והוא מתבטא ביום-יום. לא שאני תופס אותך וחייבים עכשיו ללמוד איזה מאמר של רבי אייזיק, על ההתחלה – במשך הזמן... – אבל איך שאני מדבר איתך צריך לבוא משם. כמו שאמרתי קודם, צריך המון נגינה. אם יש ניגונים חדשים – גם טוב מאד. [בסעודה שלישית ישבנו ונגנו ניגונים. חשבתי איך הניגונים המזרח-אירופאים האלה מתחברים להוי התל אביבי? הרגשתי איזה פער.] איפה הייתם? [בדרום יותר, ליד איפה שגרים עכשיו.]

[הרגשתי שלא מתחרים עם אף אחד.] נכון, יש מקום לכל אחד. למה מדברים על תל אביב? מקצת הנסיון שיש לי, בין תל אביב לחיפה למשל, בתל אביב אנשים פתוחים. [לכאורה, זה הדת שלהם...] זה טוב, בסיס טוב, פתיחות – במקומות אחרים אין פתיחות כל כך. [מבחינת לבושים, פעילים אחרים שם עם קסקטים וכו'. שם כולם מתחפשים, כל אחד משהו אחר.] גם אתם כל אחד משהו אחר – מבלבל את האנשים... כל חב"דניק שיכנס לפה עכשיו יתבלבל, לא יבין מה קורה כאן.

מה השלב הבא? [היו הצעות. לדעתי חובה לגרעין להקים בית קפה או עסק.] דברנו על כך שצריך בית כנסת, וגם בית קפה וחנות ספרים. פעם היתה לנו איזו חנות קטנה בצפון תל אביב.

[כולם בתל אביב באים בשביל התענוג.] רוצים לתת תענוג אמתי. [סלע אמר לי שכולם בתל אביב, בדכאון קליני, יודעים שלא נהנים. זה הסוס והפלומפ.] גם זה, וגם הסיפור של רבי נחמן ורבי נתן. הלכו וראו גביר יושב על המרפסת עם סיגר, בתכלית ההנאה, ורבי נחמן שאל את רבי נתן מה הוא חושב כעת. רבי נתן אמר שלא יודע, ורבי נחמן אמר לו שהוא חושב לקפוץ מהמרפסת...

"ופרצת ימה" – להפוך את המערב דקליפה (עירוב המינים) למערב דקדושה (עירוב צדיקים ובעלי תשובה)

נגנו "ופרצת". כל ה"ופרצת" מתחיל מ"ימה", כפי שדברנו הרבה פעמים – תל אביב היא ה"ימה". היום כותבים ירושלים בקיצור י-ם, "מאך דא ירושלים", בתל אביב. גם אומר פשט שצריך הרבה פעילות על חוף הים. אם לא על חוף הים – אין טעם. [בטיילת שעל הים שוקק חיים עד הבקר.] צריך לשים הרבה כח בים, על הטיילת – תופסים מטיילים בהודו, ובתל אביב הם על הטיילת, שם כולם טיילים. שם ודאי אפשר לנגן כל הזמן.

כתוב ש"שכינה במערב" – ים הוא במערב, צריך להאמין ששכינה במערב, שם נמצאת השכינה. [מה זה אומר?] שגם ה' אוהב את תל אביב באופן מיוחד. הוא אוהב את ירושלים, אבל הוא אוהב את המערב. יש מערב פרוע... [אז למה אנחנו מפריעים? דברנו בשבת מה הנקודה שם, התענוג, הבחירה – זה הדגל שם, אני עושה מה שאני רוצה.] גם שייך למערב. מערב הוא ערבוביא, שם כל הגוונים והצבעים מתערבים – זהו הפירוש הפשוט של מערב. גם אומר שכל הפעילות שם צריכה להיות בשקיעה. אם אתה יכול לתפוס את השמש, לעלות על השמש ולהיות שם בשקיעה.

[הדגל של כל בעלי הנטיות ההפוכות הוא צבעי הקשת. היה שם מצעד לפני שבוע, אז היו הרבה דגלים.] זה המערב הפרוע של הקליפה, צריך להגיע לשכינה שמערב. [קשור לאותם ערכים, של בחירה ותענוג.] כן. מערב בקבלה הוא היסוד, הברית. כולם צדיקים, "כל מאן דנטר ברית איקרי צדיק", כולם צדיקים וגם בעלי תשובה – כל אחד היום צריך להיות גם צדיק וגם בעל תשובה.

היום למדנו מאמר בפרי הארץ שלח[ה]. הסיום שם הוא "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה" – "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה". הוא אומר שאלה הצדיק ובעל התשובה, וגם הצדיקים – ה"ציון"ים, המצוינים בהלכה – צריכים להפוך לבעלי תשובה, "לאתבא צדיקיא בתיבותא". גם אם אתה "נולד בה" אתה צריך להגיע להיות "מצפה לראותה". כדאי לראות את הקטע האמור. אמרנו שהוא כמו הווארט של הבעל שם טוב על "כן בקדש חזיתיך" – שגם כשאני פה בארץ אני צריך געגועים של "ארץ ציה ועיף בלי מים". גם מסר חשוב לתל אביב, לטיילת.

[לא הבנתי, מה המסר לתל אביב כאן?] שיש אדם שנולד.... יש גם מפרשים ש"איש ואיש" היינו איש ואשה – שלעתיד לבוא כולם יהיו איש, כולם יהיו משפיעים. נוגע לאחד שלא רוצה להשפיע בכלל, בסוף כולם "איש ואיש". מה ההבדל בין יהודי לגוי? שיהודי הוא משפיע בעצם, כל יהודי, וגוי הוא מקבל בעצם. אם אני משפיע בעצם צריך לעשות זאת, בתיקון, בעדינות, בהתחדשות, באהבה.

בכל אופן, הווארט הוא שבשביל תל אביב במיוחד צריך להיות גם שומר הברית – צדיק הוא שומר הברית – וגם להיות בעל תשובה. הווארט הוא "עד דוד הגדיל", הממד של בעל התשובה הוא יותר מהצדיק, זו התכלית.

הפקרות ומסירות נפש

במאמר של פרי הארץ הוא אומר שבעל תשובה מגיע להתפשטות הגשמיות וכך הוא קונה את שלש המתנות שנקנות ביסורין – תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. אפשר לקנות אותן רק בהתפשטות הגשמיות ולשם כך צריך הפקרות ומסירות נפש, אלה המלים שלו. [הפקרות כבר יש שם...] כן, צריך גם צדיקים וגם בעלי תשובה. אמרנו שר' אשר מאד אהב את המלה הפקרות, והספר שלו היה פרי הארץ – יתכן שלקח את המלה מכאן, מפרשת שלח.

דברנו הרבה על ההבדל בין הפקרות למסירות נפש. יש מי שאומר שנחשון קפץ לים ויש גם מי שאומר ששבט בנימין היו הראשונים, כל השבט. בשביל לקפוץ לים צריך להיות מופקר. מלמדים את החבר'ה להיות מופקרים? כל השנים לומדים ומלמדים איך להיות מופקרים... קודם הפקרות, ומתוך ההפקרות מסירות נפש. אמרנו שהפקרות היא פשוט – שאתה מופקר. [הפקרות היא מצב נפשי ומסירות נפש היא משימה?] כן, שהולכים על משהו מסוים. ברגע שבוחרים את השכונה כבר צריך מסירות נפש, אבל רק בשביל הרעיון שהולכים לתל אביב צריך הפקרות. ה' יעזור שנזכה להיות גם מופקרים וגם בעלי מסירות נפש. [כשהלכנו לרוטשילד, עם כל ים האנשים והחום ושאנשים מתפשטים זו הפקרות רוחנית וגם מסירות נפש.] על זה הוא דבר, התפשטות הגשמיות...

נגנו "צמאה לך נפשי... כן בקדש חזיתיך".

לחיים לחיים, שיהיה בהצלחה רבה ומופלגה.