ד. צדיקים בשם שלמה

חיים הזכיר על שם מי נקרא שלמה הי"ד. בשיר השירים נזכר השם שלמה שבע פעמים (פעם ראשונה זה המלה הרביעית ופעם אחרונה זה המלה ה-22 מהסוף. יש קשר בין 4 ל-22 – יחד זה שם הוי' ב"ה, יש בלשה"ק כב עיצורים ועוד ד אותיות אהוי שמשמשות גם כתנועות, כנודע מהאבן עזרא, ויש עוד קשר חשוב בין ד, שהיא ב – חצי ד – בריבוע, לבין ת, האות ה-22, שהיא כ – האות ה-11, חציו במיקום הסדורי – בריבוע וכו', תופעה החוזרת כל חי חי 'אותיות', כמבואר במ"א). לפי זה, אפשר לעשות מבנה של שבעה שלמה: שלמה המלך, רש"י, רבי שלמה אלקבץ, רבי שלמה מקרלין, ה"תפארת שלמה מרדומסק" (גם מומלץ שהמשפחה תלמד), רבי שלמה זלמן בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט (נכד אדמו"ר הצמח צדק זי"ע), ושלמה הי"ד.

אפשר להקביל כל שבעה לשבע המדות, אבל יותר פנימי זה הנקודות על הקו האמצעי: שלמה המלך הוא בחינת אמונה, רדל"א, "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" – כמה שהיה חכם תיקונו אמונה פשוטה, לכן גם כתב את קהלת שמסיים "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". רש"י הוא בחינת תענוג – הוא עיקר התענוג, גם בלימוד תורה שבכתב וגם על הגמרא (כידוע מה שכתוב על זה בלוח "היום יום"). רבי שלמה אלקבץ שייך לרצון – העיקר זה האלקבץ, הכח של הא-ל לקבץ את כולם – א-ל זה התיקון הראשון של הדיקנא, והוא השרש של יב השבטים שנמשכים ממנו (ולכן מקבץ אותם) – שייך ל-יג תקו"ד דאריך. רבי שלמה מקרלין שייך לדעת – "אם אין דעת הבדלה מנין", הוא המבחין אפילו במס"נ מי מת באמת על קידוש ה' ומי מתוך פניה. ה"מכה בפטיש" למבנה זה כמובן ה"תפארת שלמה" מרדומסק בתפארת (כנראה חשב את זה, ולכן קרא כך לספר...). ביסוד זה ה"מגן אבות" – מקבל מהאבות, בחינת יסוד אבא ארוך ומסתיים ביסוד ז"א. ושלמה הי"ד הוא השביעי החביב, הסיהרא דלית לה מגרמה כלום, דור השביעי ש"חי לעד וקיים לנצח".

באמת חשבתי שיוולד בן במשפחה וירצו לקרוא אותו בשם שלמה. היות שהוא קדוש יכול להיות שלא צריך לחשוש מזה שנפטר בגיל צעיר. אבל אם בכל אופן רוצים להוסיף שם, לכאורה הכי מתאים זה שלמה-זלמן. זה רק בתור הצעה בלתי מחייבת כמובן, יותר נכון בתור הרהור. וזאת בהיות שגם בדעתך היה את השם הזה באיזה מקום – אמרת שקראו לו גם על שם ר' שלמה זלמן אוירבאך. כתוב שכאשר נולד בן זה גם רפואה לכל המשפחה. כדאי מאד שיהיה לך את הספר מגן אבות וללמוד בו אחרי הפטירה של אבא שלי היו שיעורים במשך שנה בכפר חב"ד, כל מוצאי שבת על פרשת שבוע, והכל היה מיוסד על הספר הזה. גם בגלל שהסבא, אבא של אבא, היה חסיד של הרבי הזה). זה ספר שבליובאוויטש לא היו לומדים, כי היו קצת מתחרים, אבל הרבי התבטא עליו שמאמרי הדא"ח שבו הם 'זייער געשמעקע מאמרים' (מאמרים מאד מתוקים). הכל מבוסס על מאמרי הצ"צ – הוא היה חברותא של הרבי מהר"ש (דוד שלו, אבל היו באותו גיל ולמדו ביחד). כדאי גם ללמוד ב"תפארת שלמה". בנגלה כדאי ללמוד שמירת שבת כהלכתה, שם יש את כל החידושים בהלכות שבת של ר' שלמה זלמן אוירבאך. אם רוצים ללמוד בעיון – להשוות לפסקים של אדמו"ר הזקן.

עוד רמז שחשבתי בשבת: התאריך הראשון שיכול לצאת שבת הגדול זה ח' ניסן – אם פסח חל בשבת (וזה יכול להיות) אז שבת הגדול זה ח' ניסן, זה התאריך הראשון שיכול להיות שבת הגדול. שבת הגדול = שלמה שלמה (זה הערך הממוצע). עוד רמז שקשור לשבת, ולא סתם שבת אלא שבת הגדול. שבת זה הפנימיות של ארץ ישראל. אם רוצים לשמור על הארץ, הלב של השמירה על הארץ זה לשמור שבת.

[זה בדיוק 13 שנה, מיום ליום וכנראה משעה לשעה, מהשחרור שלי מהכלא. אין אתנו יודע עד מה.

לאדם, ששאל אם רק האבא אומר קדיש: לכם יש הורים, רק האבא אומר. אתם צריכים לקבל קבלות טובות לזכרו ומכחו. במקום שהוא נמצא יש לו הרבה מה להעניק, הרבה כח שרוצה לתת, ושתזכו לקבל את הכח ממנו.]