חיפוש בתוכן האתר

כג אדר תשס"ט - קבלת פנים לחתן אריאל יצחק בן זמרה - דף 4 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כג אדר תשס"ט - קבלת פנים לחתן אריאל יצחק בן זמרה
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
כל הדפים

ד. איהו בנצח ואיהי בהוד

חתן וכלה – ברך ימין וברך שמאל

עוד דבר: אמרנו ש"איהו ברוך ואיהי ברכה", ותמיד יש ברכה למעלה, "אשת חיל עטרת בעלה". ברכה זה גם להמשיך ממעלה למטה, כמו להבריך את האילן – הברוך מבריך, אבל על ידי פעולה זו יש צמיחה מלמטה של הברכה (כלשון חז"ל שהעץ הצומח מהענף שהבריכו נקרא "בריכה"). בגוף האדם ברכה זה לשון ברכים. המכנה המשותף המחבר ברוך וברכה זה ברך – הברוך הוא ברך ימין והברכה היא ברך שמאל – זה ברכים. הברכים יורדות בשביל להצמיח את הברכה. מה שקשור לחתונה בברכים – שזה נקודה כללית, ששייכת לכל חתונה – "איהו ברוך ואיהי ברכה" זה "איהו בנצח ואיהי בהוד", ברך ימין וברך שמאל.

עליה לכתר – שעשועים על ברכי הסבא

כשלומדים את האריז"ל בעומק, "איהו בנצח ואיהי בהוד" אין הפירוש שהוא נצח והיא הוד. הפירוש הרבה יותר עמוק, מי שמכיר קצת את הפרצופים. הוא והיא כאן זה ז"א ונוק' דז"א, תפארת ומלכות, ה-ו ו-ה תתאה של שם הוי'. האריז"ל אומר שכאשר מתחברים ומזדווגים החתן והכלה הם עולים לכתר, וכביכול החתן (ז"א) יושב על ברך ימין של הכתר והכלה על ברך שמאל של הכתר, ושמה מתחתנים. אז "איהו בנצח" זה שהז"א נמצא בנצח של אריך, ו"איהי בהוד" זה שהנוק' דז"א נמצאת בהוד של אריך. כך האריז"ל מסביר.

לא זוכר אם האר"י מסמיך את זה על הפסוק, אבל יש (רק) פסוק אחד שרומז לכך בצורה מובהקת בתנ"ך – "ועל ברכים תשעשעו". איך אני יודע שהפסוק הזה שייך לנישואין? זה בסוף ישעיהו, ולפני כן כתוב "על צד [= מזל טוב] תנשאו [לשון נישואין] ועל ברכים תשעשעו". גם שני הצדדים של הגוף זה נו"ה בקבלה, "תרין פלגי גופא", וזה גם הולך על אריך, על הכתר (באריך ימין ושמאל זה זכר ונקבה; בעתיק זה פנים ואחור). יש כאן שעשועים של קדושה, "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים". הכתר זה כמו סבא – כאילו החו"כ עולים על ברכי (יוסף) הסבא. האבא משתעשע עם הילדים על הברכים כשהם ילדים קטנים, אבל כשמתחתנים החתן והכלה עולים לברכי הסבא והוא משעשע אותם. המלה הקודמת בפסוק זה "וינקתם" – יש בזה ממד של יניקה. את זה צריך הרבה להסביר. יש בחינה בחתן וכלה, לפני שיש ילדים, שהם עדיין במצב של קבלה, של יניקה (יחסית למה שיהיה בהמשך, שיהיו אבא ואמא). בזמן בין "בן חי לחופה" לבין "בן עשרים לרדוף" (שאז יש ילד, או ילדים, ויש אחריות) זה עדיין יניקה – על הברכים של הסבא. זה פסוק יפה מאד להיום – יום ברוך, והשמות עולים בית-בית-בית, לשון ברכה.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com