חיפוש בתוכן האתר

י תמוז תשס"ט - שבע ברכות גרונר - המשך שיעורי כיבוד אב ואם - דף 2 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
י תמוז תשס"ט - שבע ברכות גרונר - המשך שיעורי כיבוד אב ואם
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
Page 10
Page 11
Page 12
כל הדפים

אוה"ח הק': יחוס עם ישראל מושלם (ניתוק מגנים שליליים מעל האבות ומתחתם)

ההמשך הוא "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". האור החיים הקדוש אומר שבלעם חפש לפגוע ביחוס עם ישראל לפני האבות, הרי כמו שאנו צאצאי האבות והאמהות שהם המרכבה, אנחנו יוצאים גם מתרח – "'מי יתן טהור מטמא' זה אברהם מתרח" – ומאביו נחור, ולמעלה בהיפך הקדושה. בלעם הוא חכם, יודע שלא יכול להלחם ביחוס לאבות ולאמהות, אבל אני טוען שיש עדיין גנים – הרי הוא היה מדען – של לפני אברהם אבינו, גנים רשעים. זה מה שהוא חפש. כך אומר אוה"ח הק', אבל מה? ראה שהם "הן לבדד ישכֹן" – פתאום הוא רואה שיש איזה נתק, התנתקות, שאי אפשר לעבור מאברהם למעלה בהיפך הקדושה. כך הוא מפרש "הן עם לבדד ישכן", שמאברהם מתחיל דף חדש לגמרי, לחלוטין, שאין שום קשר למה שהיה קודם. מה לגבי "ובגוים לא יתחשב"? הוא מחפש אחרי אברהם אבינו, יש ישמעאל שיוצא מאברהם ויש עשו שיוצא מיצחק – זה דודים, בני דודים – אז כנראה שיש תערובת של הגנים שלהם בתוך עם ישראל, אבל על זה כתוב "ובגוים לא יתחשב". הוא מביא פסוקים שישמעאל ועשו הם גוים – "ונתתיו לגוי גדול" ו"שני גוים בבטנך" – ועליהם נאמר "ובגוים לא יתחשב". אז בלעם רואה שלא יכול לפגוע בעמ"י לא מיחוסם לפני האבות ולא מישמעאל ועשו. זה פירוש מקורי של בעל אוה"ח (שיום ההילולא שלו בט"ו תמוז, בשבוע הבא, תוך כדי השבע ברכות). זה אומר שהיחוס שלנו מושלם, "ביצחק יקרא לך זרע" – "ביצחק ולא כל יצחק, אלא יעקב", ויעקב מטתו שלמה, וממנו והלאה אנחנו מבודדים מבחינה גנטית מכל שאר עמי הארצות. זה תמצית הפירוש של בעל אוה"ח הק'. לכן אין לבלעם מה לעשות נגד עם ישראל קדושים.

"עם לבדד ישכן" בזכות "מראש צרים" ו"ובגוים לא יתחשב" בזכות "מגבעות"

יש לומר, כמו בכל מקום, שאם לתחלת הפסוק שני חלקים ולסוף הפסוק שני חלקים יש הקבלה. כלומר, אם החלק הראשון של הפסוק הוא "כי מראש צרים אראנו" על האבות "ומגבעות אשורנו" על האמהות – החתן שלנו והכלה שלנו – כנראה שזה מקביל גם לשני החלקים הבאים בפסוק, ה"ראש צרים" כנגד "הן עם לבדד ישכן" וה"מגבעות" כנגד "ובגוים לא יתחשב". קודם נראה איך התרגום מתרגם (רש"י אומר שהפשט כאן "כתרגומו"): "הן עם לבדד ישכן" היינו שרק אנחנו, עם ישראל, נוחלים עולם הבא. "ובגוים לא יתחשב" – שכל הגוים יכלו, אבל אנחנו לא בחשבון הזה של הכליה של שאר או"ה, רק אנחנו נשאר. זה פשט. כמובן, באקטואליה של היום – ובזה רוצים להעמיק – יש הרבה משמעות ב"הן עם לבדד ישכן". יש הרבה מה להתבונן וללמוד מה זאת אומרת לנו היום. אבל בפשט של רש"י, ושל רוב המפרשים, שני החלקים הללו על העתיד – "הן עם לבדד ישכן" זה העתיד הטוב שלנו ו"ובגוים לא יתחשב" זה העתיד הרע שלהם (שאנו לא בכללו). שוב, רוצים לומר ששני חלקי הפסוק מקבילים בפרטות, כלומר שהכליה מגיעה לכל או"ה חוץ מאתנו בזכות האמהות, מכח האמהות, מכח "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקֹלה", "גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", ואילו העתיד הטוב שלנו בזכות האבות.

האבא פותח יחוס חדש והאמא מנתקת מענפי המשפחה השליליים

אותו רעיון ממש נכון לגבי פירוש אוה"ח הק': את הניתוק החיובי בינינו לבין העבר, את ההפרדה בין אברהם וזרעו לתרח ובניו גורמים האבות. בפרט זו פעולת אברהם, "מי יתן טהור מטמא לא אחד", "אחד היה אברהם", "כי אחד קראתיו" (אחד היינו ראשון), זה בזכות אברהם אבינו. כלומר, אברהם הוא זה שפותח דף חדש. אפילו בקדושה יש את הדבר הזה, לא שצריך להתנתק מהעבר אבל כן להתחיל ספר יוחסין חדש. כמו הסיפור המפורסם על הרב המגיד, שכאשר היה ילד קטן היה בבית הוריו ספר יוחסין מאד יקר עד רש"י ודוד המלך ולמעלה בקדש, ויום אחד הספר הזה נשרף והאמא בכתה נורא על השרפה (ההוכחה, שחור על גבי לבן, לגבי כל יחוס המשפחה עלה באש). אז הילד הקטן, שעתיד להיות המגיד ממעזריטש, נחם אותה – אמא אל תבכי, אני אתחיל ספר יוחסין חדש. זה אפילו בקדש. למי יש כזה ראש? זה ראש של חתן, ראש של אבא. ככה צריך להיות הראש של אבא. האמא יכולה לומר שהבן שלי יתחיל ספר יוחסין חדש, אבל מי שאומר שאני מתחיל ספר יוחסין חדש זה האבא. "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו". אבל מי אומר שאנחנו לא קשורים לבני דוד? שהמשפחה שלנו לא קשורה בכלל בכלל לבני דוד, לא לישמעאל ולא לעשו, זה האמא – חוזר לכך שהאמא אומרת "גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק". זה ה"ראש צרים" ו"הגבעות" של הפסוק הזה. כך אנחנו מתחילים להתבונן בפסוק הזה, הפסוק הראשון של הברכות.

זמן שמחה מסוגל להגיע ל"הן עם לבדד ישכן"

חז"ל אומרים, ורש"י מביא כ"דבר אחר", שכאשר אנחנו שמחים – שיש לנו שמחת חתונה – אף אחד לא שמח בשמחה שלנו, וכך ראוי. אבל כשאומות העולם שמחים אנחנו רוקדים ואוכלים מהצד ואף אחד לא שם לב. על זה יש פירוש "הכתב והקבלה", שהוא מדקדק ובלשן גדול, ואומר דברים מאד חכמים על הפסוקים לפי לשון הקדש, ובפסוק הזה הוא אומר משהו על הלשון "הן". קודם כל תופעה מספרית – "הן עם" זה שלם וחצי, 55 ו-110 (המשולש של י והיהלם של י, ביחד "הן עם" = יה פעמים וה), והחצי לפני השלם (כמו קדש הקדשים לפני הקדש). אומר הכתב והקבלה שאף שלפי הפשט "הן" היא רק מלת קשר, שרשה הוא מלשון הנאה – "הן" זה לקבל הנאה, זה כיף ותענוג ושמחה. הוא אומר שיש כאן רמז בלשון שמדובר כאן ב"הן" שלנו. יש עוד מפרשים שמביאים מחז"ל ש"הן" ביונית זה אחת (על דרך הפסוק "הן יראת ה' היא חכמה" – אחת יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה, בסוף פרק החכמה בספר איוב). אז יש כמה וכמה מהמפרשים שאומרים ש"הן עם" זה עם אחד (= ענג = יחי המלך וכו'). אבל רק הכתב והקבלה אומר ש"הן" זה לשון הנאה. כנראה שהכל הולך יחד, שזה גם אחדות וגם הנאה, הנאה כזאת שאף אחד לא יכול להשתתף בה. כלומר שיש איזה שמחה מיוחדת שלנו, שמחת נישואין, כמו שמחת שבת – "'וביום שמחתכם' אלו השבתות" – ו"גוי ששמר את השבת חייב מיתה", שמחת תורה ו"גוי שלמד תורה חייב מיתה" (מורשה-מאורסה). אז זה גם לשון אחדות וגם לשון הנאה ושמחה המיוחדת לנו, וצריך לומר שהזמן להגיע ל"הן עם לבדד ישכון" הוא כשיש שמחה בלאו הכי, זמן חתונה. עכשיו החתן והכלה בשבוע של שבע ברכות, זה הזמן הכי טוב שיתקיים אצלכם, ותבנו את זה כיסוד לביתכם – "מה טבו אהליך יעקב" – היסוד של "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב". זה הזמן לבנות את ה"מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב".



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com