בע"ה

ברכות בחשבון כי תצא

הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"כי יקח איש אשה"

בפרשת כי תצא מופיעה מצות קידושין. שלש פעמים כתוב "כי יקח איש אשה" (ואין עוד "כי יקח איש" בתנ"ך):

(1)                כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ.

(2) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.

(3) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.

הרמב"ם לומד את המצוה דוקא מהפסוק הראשון (הלכות אישות פ"א ה"א). אותו פסוק שמסיים "ושנאה", הפסוק של מוציא שם רע, וזה לשונו: "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר "כי יקח איש אשה ובא אליה".

ובאמת, כאשר מחשבים את ערך המלים אותן מצטט הרמב"ם מן הפסוק, "כי יקח איש אשה ובא אליה" (בלי "ושנאה", שמופרד בטעמים) מוצאים שערכם שווה בדיוק "ואהבת לרעך כמוך" וכן משולש 40 (סכום המספרים מ-1 עד 40), כדי לרמוז שבכל זאת יש כאן בפנימיות לימוד על קשר הבנוי על "אהבה ואחוה". ואכן, מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך" לומדים חז"ל במסכת קידושין (מא, א), "אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך".

שלשת הפסוקים כנגד בארותיו של יצחק

בין שלשת הפסוקים, שני פסוקים לא טובים – "ושנאה", ו"והיה אם לא תמצא חן בעיניו" ופסוק אחד טוב – "חדשה... ושמח את אשתו אשר לקח". מבין שני הפסוקים הלא טובים השני – "והיה אם לא תמצא חן בעיניו", קצת פחות גרוע מהראשון – "ושנאה". וכן, בפסוק השני אין האיש נענש אם באמת "מצא בה ערות דבר", ואפילו יש פה מעט שבח שמגרש אותה תחת לקיימה; מכל מקום, הסוף אינו טוב. מהפסוק הראשון נלמדת מצות קידושין ומהשני מצות גירושין – שתי מסכתות בש"ס, קידושין וגיטין. רק השלישי הוא טוב.

למה ניתן להקביל את שלשת הפסוקים בעבודה? מתבקש להקבילם לסדר הבארות שחפר יצחק. חפירת באר היא סוג של עשיית כלי, ובדומה אמרו חכמים, "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" (ב"כלי" שעושה הבעל בבעילת מצוה מעלה האשה "מיין נוקבין", והיא אכן נמשלה לבאר, "באר מים חיים" בגימטריא חוה, 19, ברבוע שעולה "אשה ובא אליה"!). הבאר הראשונה נקראת "עשק", השניה "שטנה" והשלישית "רחובות", שתי בארות של מריבה ואחת של שלום – "ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב הוי' לנו ופרינו בארץ". וכן לגבי שלשת פסוקי "כי יקח", רואים ששני הפסוקים הראשונים משקפים את תאוותו של האיש לקחת אשה מפני שמתרכז בענין האישות ("ובא אליה" ו"ובעלה") ודוקא בפסוק השלישי מתגלה יחס של צניעות (יש כאן "לשון נקיה", לא מוזכר כאן ביאה בפירוש רק "ושמח את אשתו אשר לקח").

נתמקד כעת בביטוי החוזר, "כי יקח איש אשה". ערכו שווה 765 או אדם פעמים טוב (אדם היינו איש ואשה, כמ"ש "ויקרא את שמם אדם ביום הבראם") וכן טוב פעמים מאד (בסוף יום הששי של ימי בראשית, לאחר בריאת האדם, פסגת וכללות הבריאה כולה, נאמר "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". "טוב מאד" בהכאה פרטית – ט פעמים מ, ו פעמים א, ב פעמים ד = טוב פעמים טובה, 'איהו [אדם] טוב איהי [חוה] טובה'). אשה עולה חי פעמים טוב (היהלום של טוב) – "מצא אשה מצא טוב". ובהיות שאדם עולה 2.5 (שלם שלם וחצי, כמו אורך הארון אמתים וחצי) פעמים חי נמצא ש"כי יקח איש אשה" עולה 2.5 פעמים אשה (ושלש פעמים "כי יקח איש אשה" עולה 7.5 פעמים אשה). שלשת ההמשכים – ובא אליה, ובעלה, חדשה סכומם 485, או ה פעמים מהיטבאל ("ושם אשתו מהיטבאל", אם-הטיפוס של האשה בעולם התקון). וביחד, 765 (פעם אחת ההתחלה) ועוד 485 (שלש אפשרויות ההמשך) שווה שרה רבקה רחל לאה בלהה זלפה (שש אמהות, כפי שהיו חקוקות על מטה משה). מבחינה מתמטית 1250 הוא הרבוע הכפול של 25, כלומר 25² · 2.

נפנה כעת לחשב את הסדרה הריבועית היוצאת משלש המלים "כי יקח איש" (שערכן המספרי עולה בהדרגה, מ-30 ל-118 ל-311):

בסיס הסדרה 105 הוא המשולש של 14 (3 פעמים 5 פעמים 7, מבנה התבות של ברכת כהנים, הברכה המשולשת בתורה). המשך הסדרה עד 7 מספרים הוא: 609, 1012, 1520, 2133. סכום 5 המספרים הראשונים שווה 2080 או, פ פעמים הוי' שהם גם י פעמים יצחק וכן המשולש של 64. סכום 6 המספרים הראשונים עולה 3600 או 60². ההפרש בין המספר הששי לשביעי הוא תריג. סכום כל שבעת המספרים עולה 5733, אחד פעמים אמת (סוד "אחד האמת"), שהוא ז פעמים 819 (ממוצע שבעת המספרים), אחדות פשוטה, הפירמידה של אחד, וכן באר רחבות.

רבוע הביטויים

בכל שלשת הביטויים יחד יש טז מלים ו-מט אותיות. 16 או 4² מלים ו-49 או 7² אותיות (4 הוא הנקודה האמצעית של 7):

נצייר את אותיות הביטויים בצורת הרבוע של 7:

כ י י ק ח א י

ש א ש ה ו ב א

א ל י ה כ י י

ק ח א י ש א ש

ה ו ב ע ל ה כ

י י ק ח א י ש

א ש ה ח ד ש ה

בצורה זו רואים ש"אשה חדשה" היא השורה התחתונה ("אשה חדשה" עולה ז פעמים גוף, וגם "משפט צדק" ו"רוח הקדש", כולם ביטויים של 7 אותיות).

כמו בשבוע שעבר, גם הפעם בפינות אנו מוצאים את אותיות איכה, 6 ברבוע. כל אזכרה של אותיות אלה קשורה עם השאלה הראשונה ששאל הקב"ה את אדם הראשון, "אַיֶּכָּה". אדמו"ר הזקן פירש זאת בזמן מאסרו כקריאה מלמעלה לכל אדם באשר הוא שם לפשפש במעשיו, ובהקשר שלנו, במיוחד להתבונן באיכות הקשר שבינו לבינה.

שאר האותיות עולות 2744 או 14³ (ערך חלקי המילוי של כב אותיות האלף-בית).

נתבונן ב-8 האותיות המהוות את שלד המסגרת – ארבע הפנות עם ארבעת אמצעי הצלעות (קקחש). סכומן יעלה 544 או לב פעמים טוב (כזכור, "כי יקח איש אשה" עולה אדם פעמים טוב). שאר האותיות עולות 2236 שהם הוי' פעמים אלהים וכן ב פעמים "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" (ב פעמים כנגד מצות קריאת שמע פעמיים בכל יום).

אישות ברבוע

ראינו שיש כאן שלוש פעמים "כי יקח איש אשה", שלשה מצבים או כוונות בהן האיש לוקח את האשה. אפשר לומר שיש כאן 3 אנשים שונים שלוקחים אשה. אך כשמסדרים את הביטויים בצורת הרבוע מתגלים עוד שני צירופי אותיות "איש", האחד עולה והאחר יורד:

כ י י ק ח א י

ש א ש ה ו ב א

א ל י ה כ י י

ק ח א י ש א ש

ה ו ב ע ל ה כ

י י ק ח א י ש

א ש ה ח ד ש ה

סך הכל יש כאן 5 פעמים "איש", רק ש-א אחת משותפת, ולכן הם כוללים 14 אותיות. אם נוסיף לזה את 3 הפעמים שמופיעה המלה "אשה" (ונשים לב לכך שאין עוד "אשה"), נמצא שבכל ה-5 "איש" ו-3 "אשה" יש 21 אותיות כאשר מספר שאר האותיות ברבוע הוא 28, לפי הכלל הידוע שכל רבוע הוא סכום של שני משולשים עוקבים. במקרה זה, 7 ברבוע עולה 21 (משולש 6) ו-28 (משולש 7). סכום 21 האותיות (סוד שם אהיה) של איש-אשה עולה 1872 או 72, חסד, פעמים 26, שם הוי', שם הרחמים שעולה פעמיים אהבה (אהבת עולם ואהבה רבה, כמבואר בחסידות).

צורות תיאורי האשה

כשם שבשלשת הלשונות – "כי יקח איש אשה ובא אליה", "כי יקח איש אשה ובעלה", "כי יקח איש אשה חדשה" – יש 16 מלים, 4 ברבוע (ב"כי יקח איש אשה ובא אליה" יש 6 מלים, 3 במשולש, ובשני הלשונות הבאים יש 5-5 = 10 מלים, 4 במשולש, לפי הכלל הנ"ל), כך בשלוש התוספות, השונות זו מזו – "ובא אליה", "ובעלה", "חדשה" – יש 16 אותיות:

ו ב א א

ל י ה ו

ב ע ל ה

ח ד ש ה

כאן השורה התחתונה היא "חדשה" (ברבוע הקודם השורה התחתונה היתה "אשה חדשה"). הפנות הן אחוה – "אהבה ואחוה שלום ורעות". הרבוע באמצע הוא אותיות עליה – "האשה עולה עמו ואינה יורדת". עליה שווה ה פעמים חיה. 12 האותיות המקיפות את אותיות עליה עולות שע, סוד אור הפנים בקבלה, י פעמים יחידה – יחס של י-ה (ביחס לשני המקיפים של הנפש, יחידה-חיה), השם של "שכינה ביניהם".

כעת נחבר את המלה "אשה" לכל אחד מהביטויים – "אשה ובא אליה", "אשה ובעלה", "אשה חדשה". יש כאן 7 מלים ו-25 אותיות (סוד "ז-כה עזר"), רבוע של 5 (נמצא שיש כאן רבוע של 3, רבוע של 5 ורבוע של 7, סוד מבנה התבות של ברכת כהנים כנ"ל):

א ש ה ו ב

א א ל י ה

א ש ה ו ב

ע ל ה א ש

ה ח ד ש ה

הפנות – אהבה. האלכסון – אאהאה – בגימטריא אהבה. שני עדים של אהבה (פעמיים אהבה עולה שם הוי' ב"ה כנ"ל).

אמצעי הצלעות הן אבדה, האשה היא אבדה – צריך לחפש אחר האבדה עד שמוצאים אותה – "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מהוי'".

יש כאן שלש נשים, שתי הראשונות אשה סתם והשלישית עם תאר: אשה, אשה, אשה חדשה – אהבה אותיות שמתחלקות אח-ד (נוסחת ההשראה – 3 ברבוע ועוד 2 ברבוע). מתבקש לצייר את צורת ההשראה כאשר שלש אשה הן הרבוע החיצוני ו-חדשה הרבוע הפנימי שנותן השראה להכל.

א  ש  ה

ח  ד

א  ש ה

ש  ה

א  ש  ה

בצורה הזאת האות ש, 300, באמצע ומסביב = 935 = הכל פעמים טוב – "מצא אשה מצא טוב". חמש האותיות שבאמצע = 617 = איש-אשה, כאשר 8 האותיות שמסביב = 618 (617 ע"ה), סוד חתך זהב.

אשה אשה אשה חדשה = 1235 = אהבה פעמים מלכה = חוה פעמים א-דני, שם המלכות = "כי יקח איש" במילוי: כף יוד יוד קוף חית אלף יוד שין. במילוי בן (שכנגד המלכות, האשה), אשה אשה אשה חדשה – אלף שין הה אלף שין הה אלף שין הה חית דלת שין הה = 2665 = אם פעמים א-דני (חוה היא "אם כל חי"), נמצא שחלק המילוי = 22, יחד, פעמים א-דני = הכל פעמים הוי' (1430).

אשה אשה אשה חדשה במספר קדמי = 4489 = 67 ברבוע. כוונה מיוחדת לחדש אלול (= בינה – "בינה יתרה נתנה באשה").