בע"ה

ג' אלול ע"ח – כפ"ח

"צאתכם לשלום"

התוועדות למשפחת רקובר היוצאת לשליחות ברישיקש

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. הדרכות למהפכה הרביעית

המהפכה הרביעית – לדבר לניצוץ האלקי

הרב זהר דוד (השליח בבית חב"ד רישיקש): ממש מרגישים את ההשראה של 'המהפכה הרביעית'[ב] – נפתח משהו בנפש, גם אצל הגוים. הייתי באשראם של הביטלס בפורים וקראתי שם את כל ההתוועדות, כמו שהרב אמר – יש חלום שנממש. רישיקש ממש מוכנה – נכנסים גוים לבית חב"ד, שואלים שאלות, נדהמים מדברי אלקים חיים בשיא הפשטות. ממש מרגש. לא יודע להגיד, אם מצדם או מצדנו – משהו קרה.

הרב: קרה וקורה ויקרה.

הרב זהר: מישהו אמר שבספר Kabbalah and Meditation for the Nations[ג] – יש דברים שכבר לא על דעת הרב, זה נכון?

הרב: הספר בסדר. רק רציתי לעדכן ולקצר, להוציא כמה פרקים – בשביל הקיצור והדגשת העיקר. בספר הזה יש את הווארט העיקרי בשביל גוים, שגם לגוי יש במקיף ניצוץ אלקי, שאם יזכה הוא יכול להמשיך אותו בפנימיות. ההמשכה בפנימיות כבר נקראת גיור. זהו עיקר החידוש בכל הספר, שאנחנו מדברים לאותו ניצוץ אלקי של הגוי.

אדמו"ר האמצעי אמר לרבי הלל מפאריטש[ד] – אתה מדבר לנשמת היהודי, ואפילו שהוא לא מבין הנשמה שומעת והדברים מטפטפים למטה, אל תוך הנשמה שבגוף. כך כתוב[ה] על בת הקול שיוצאת בכל יום, "שובו בנים שובבים"[ו] וכיו"ב, שאף על פי שאיני שומע (באופן מודע) הנשמה שומעת את בת הקול והשמיעה הזו מטפטפת, יורדת לתוך המודע (כהרהורי תשובה שמקורם לא ידוע). אותה תופעה קיימת גם אצל גוי, להבדיל, במקיף יותר רחוק.

כנודע, יש מקיף קרוב ויש מקיף רחוק יותר, ואצל באיזה מקום רחוק יש את פוטנציאל הקדושה שלא ממומש אצלו, לא פנימי בכלל. המהפכה הרביעית היא ללמד את המקיף הזה, לדבר אליו, והוא יֵרֵד – "כל חדא וחדא לפום שיעורא דיליה"[ז]. גם אצל הגוי יש את ה"שיעורא דיליה" של כל אחד ואחד, ולפום שיעורא דיליה יטפטף וירד. לעומת גוים, אצל היהודים המקיף נמצא יותר קרוב.

תפילה קודם הלימוד

עוד דבר: חלק ב' בסדרת 'שיעורים בסוד ה' ליראיו'[ח] כולל את 'תפלה קודם הלימוד'. זהו נושא שמאד כדאי ללמוד עם אנשים, ולא רק ללמוד אלא פשוט ליישם. הנושא יכול מאד לתפוס, גם להבדיל אצל גוים – להתרגל שלפני כל דבר שלומדים, אומרים ביחד את התפלה הזו:

הִנְנִי רוֹצֶה לִלְמוֹד כְּדֵי שֶׁיְּבִיאֵנִי הַתַּלְמוּד לִידֵי מַעֲשֶׂה וְלִידֵי מִדּוֹת יְשָׁרוֹת וְלִידֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְלִידֵי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא וְלִידֵי הֲפָצַת 'מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ'[ט] וּ'מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הוי' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'[י] בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

הרב זהר: ללמד ליהודים וגוים את אותם שיעורים?

הרב: כדאי עדיין שיהיה נפרד.

הרב זהר: הכוונה להפרדה פיזית, גויים בנפרד?

הרב: לא להזמין תערובת. את אותו תוכן יש להסביר לגוים קצת אחרת, ובכל זאת העיקרון הוא אותו הדבר. למשל, את התפלה קודם הלימוד אני יכול להסביר גם לגוים, כי תוכנה הוא נושא שכולל את הכל. אני רוצה שהלימוד יביא אותי לידי מעשה, יתקן את המעשים שלי; למדות ישרות, שיתקן את המדות בלב שלי; שאדע מה שה' מתקשר איתי, שזו ידיעת התורה; ושאגיע לדבקות הבורא, כל הזמן להרגיש את הבריאה התמידית, להיות דבוק בבורא עולם; והתכל'ס שאני עצמי אקבל השראה אלקית למסור את הנפש, להפיץ את האור בכל העולם – את האור גם הגוי יכול להפיץ. ברגע שהגוי נדבק בעניין הוא גם ירצה להיות משפיע ולהפיץ בכל העולם.

חנן הרבסט (ממרכזי הפעילות בהודו): זו הרוחניות הרדומה שיש בהם?

הרב: כן. אתה מכיר את התפלה קודם הלימוד? [את התפלה אני מכיר...] צריך ללמוד אותה בעל פה, בטיסה – עד הנחיתה תדע בעל פה התפלה קודם הלימוד. "הנני רוצה ללמוד כדי שיביאני התלמוד לידי מעשה, לידי מדות ישרות... לידיעת ה' כמים לים מכסים בביאת גואל צדק". [ילד חזר על התפילה בעל פה.] יפה, צריך להרגיל את האנשים שכל פעם שמתפללים או לומדים משהו יש להתחיל עם התפלה הזו ביחד. אני בטוח שמאד יאהבו זאת.

שבע התבוננויות לגוים

הרב זהר: אז העולם מוכן, רק אנחנו... אולי משהו השתנה בנו והכל משתקף אחרת. יש רוח צעירה, כולם עומדים דום, רוצים לשמוע, רוצים לקבל.

הרב: אנחנו צריכים לתת.

הרב זהר: אפשר לתת הכל? ללמד את הגוים הכל? אפילו תניא?

הרב: הרבי אמר[יא] שעשו כבר מוכן, הבעיה היא רק יעקב.

הרב זהר: מה שהרב יגיד ללמד – אני יכול ללמד.

הרב: בתוך הספר לאומות העולם יש פרק אחד שמבאר שבע התבוננויות כנגד הפנימיות של שבע המצוות[יב] – זהו עיקר הספר. לפני 15-20 שנה כתבנו את שבע ההתבוננויות באנגלית בצורה מקצועית, עם איורים וכו', אפילו עשו מהן אתר מיוחד. הן מופיעות כנספח בסוף המהדורה האנגלית של הספר 'לחיות במרחב אלקי'. עשינו מהן גם סרטונים, כל סרטון כחמש דקות. הם ממש יכול להיות טובים לעניין. לדוגמה, אחת מההתבוננויות היא שהנשמה היא כמו נר, לגבי התנועה. כתוב בספרים שכאשר יהודי לומד הוא מתנועע כמו נר. יש גם התבוננות על נשימות חדוה[יג]. אם תמצא את הסרטונים האלה – הם ממש יכולים להיות בסיס טוב. כדאי גם לתרגם לעוד שפות.

הרב זהר: למשל, אפשר ללמוד גוי 'לחיות במרחב אלקי'?

הרב: ודאי. החיד"א לימד איזה גוי לקרוא כל יום "שמע ישראל"[יד]. זה העניין הכי יהודי מבין המצוות התמידיות[טו]. אמונה בה' ושלילת ע"ז חובה לכולם, אהבה ויראה טובות גם לגוי, וכן שמירת המחשבה. הדבר הכי יהודי הוא "שמע ישראל", וגם אותו לימד החיד"א לגוי. מציאות ה' שברא את העולם ומשגיח השגחה פרטית היא דבר שוה לכל נפש. באופן פשוט ב"שמע ישראל" יוצא שרק לעתיד לבוא "הוי' אחד" (כדברי רש"י על הפסוק), אבל יש 'מעשה רב' מהחיד"א שאפשר ללמד גוים "שמע ישראל".

כמו שאמרנו, יש בסוף "לחיות במרחב אלקי" באנגלית שבע התבוננויות. קראנו להן שבע מדיטציות מודרכות. מה הכוונה מודרכות? בדיוק כמו ששאלו קודם – מלים שאתה אומר לאדם לומר.

הרב זהר: אפשר לעשות גם עם תנועות האותיות.

הרב: כן. בסרטונים אני פשוט אומר אותם, התבוננות מודרכת. באמת סרטוני ההתבוננות היו אמורים לגרום לפרסום העניין, אבל כמו כל מיני דברים שעשינו – הם לא 'תפסו' בזמנו. כנראה עכשיו הזמן. ההתבוננות הראשונה היא כח האהבה; השניה לנשום חדוה – פשוט לומר את המלים באנגלית; השלישית – לחיות במרחב האלקי; הרביעית – תנועה, שעיקר סוד התנועה הוא שלהבת הנר; החמישית – "מודה אני", שהרבי אומר[טז] שהוא הדבר הכי בסיסי, להודות; השישית – סוד י-ה-ו-ה; השביעית – שבת.

להטעים לגוי מהסוד שלנו

הרב זהר: מה אפשר ללמד גוי על שבת? הרי "גוי ששבת חייב מיתה"[יז]!

הרב: גוי יכול להדליק נר לכבוד שבת.

הרב זהר: העיקר לחבר אותו לשבת, שזה יום גדול? מה עם "ויום ולילה לא ישבותו"[יח]?

הרב: כאן הווארט הוא ש-שבת ר"ת שלום-ברכה-תענוג.

הרב זהר: יש ענין לחבר אותו לשבת?

הרב: נסביר; מה אנחנו רוצים מהגוי? לחבר אותו לעם ישראל. יש לנו סוד - שבת היא הסוד שלנו. אי אפשר ממש לתת לו את הסוד, אבל כן בסדר לאפשר לו קצת להרגיש את הסוד, שירצה להתחבר לסוד שלנו. זו המהפכה הרביעית.

כל אחד מהשלוחים צריך ללמוד את שבע ההתבוננויות האלה, וכדאי מאוד גם למצוא את הסרטונים.

לקרב בלי להתכופף

הרב זהר: שאלה חשובה – כמה אפשר ללחוץ יד לגוי, להתחבק וכו'?

הרב: הרבי היה נזהר לא לכוף את הראש בפני גוים.

הרב זהר: בזה אני נזהר. השאלה אם יש משהו נוסף?

הרב: אין אסור. לתת יד ודאי אפשר, הרי בטלו דיני טהרות. אם היו דיני טהרות, גם עם יהודים היה צריך להזהר מאד, לא רק עם גוים. הרי מה כתוב לגבי יעקב ועשו? בסופו של דבר עשו הלך וחבק ונשק את יעקב. כל הזמן יעקב פחד ממנו פחד מות, ופתאום שעשו מרגיש שעושים עליו מהפכה רביעית, הוא התלהב מהענין, רץ מהר והתחבקו. שם יעקב גם השתחוה לעשו, את זה לא צריך לעשות. על כך הרבי הקפיד – לא להשתחוות – אבל כן התייחס ביחס טוב. בנוגע לחיבוק, ניתן ללמוד משם שאם יש התעוררות – אז כן.

ב. "אני לדודי ודודי לי"

"אני לדודי ודודי לי" – להתאהב בקב"ה

הרב: בכל אופן, כל הווארט שרציתי לומר – קודם אמרתי לשלמה (השליח שנוסע כעת לרישיקש) – שאת החֹדש הזה צריך לנצל בעיקר לדיבור על "אני לדודי ודודי לי"[יט], ר"ת אלול[כ]. זו המהות של חדש אלול. אנחנו מתעוררים ועלינו למצוא את האהוב שלנו, להתאהב. אנחנו הכלה, ואנו צריכים למצוא את החתן שמתאהבים בו, להרגיש את המשיכה – ואז להרגיש איך גם הוא נמשך אלי, "ודודי לי". קודם אני נמשך אליו, "אני לדודי", ובהמשך "ודודי לי". כתוב ש"אני לדודי" בחדש אלול, לפני ר"ה, ואילו "ודודי לי" אחרי ר"ה, ההמשך של אלול, ואדרבא, התכל'ס של אלול. שעיקר המוטו יהיה "אני לדודי ודודי לי" – כל אחד יכול לשמוע זאת טוב, להתלהב, וגם לשיר את השיר (שתיכף נשיר) – שישירו הרבה.

לחיים לחיים. יש שם גם אנשים שאוהבים לעשות מספרים, גימטריאות?

הרב זהר: יש אחד מאלף... הראיתי לאחד את ברכות בחשבון והוא מאוד התפעל.

חנן: היה אחד שראה את '913'[כא] על המדף, פתח וקרא את כל הספר במשך כמה שעות – היה בהתפעלות. בעקבות זאת נוצר קשר ארוך.

הרב זהר: אלה ששייכים לענין המתמטי – זה תופס אותם.

הרב: אז נאמר איזו גימטריא על "אני לדודי ודודי לי". קודם נשיר את הפסוק.

[נגנו "אני לדודי ודודי לי".]

עליה מחיה ליחידה – מדבקות לדחף להפצת המעינות

נעשה חשבון: כמה שוה "אני לדודי ודודי לי"? 185. 185 נגמר ב-5, אז אפשר לחלק ב-5 – 5 פעמים כמה? 37. 37 שוה יחידה. כמה מדרגות יש בנשמה? חמש[כב]. שלש מדרגות פנימיות, בתוך הלב – נפש-רוח-נשמה – ושני מקיפים של הנשמה, שלמעלה מהשכל, כנגד הכתר – חיה-יחידה. המדרגה הכי גבוהה היא היחידה. היחידה שלך היא ניצוץ המשיח שבך. החיה שלך היא ניצוץ משה רבינו שיש בך.

בתפלה שאמרנו קודם, התפלה שלפני הלימוד, בסידורים כתובות רק שלש המדרגות הראשונות – מעשה, מדות ישרות, ידיעת התורה, שהן כנגד נפש-רוח-נשמה – ואנחנו הוספנו עוד שתי מדרגות, כנגד חיה-יחידה. דבקות הבורא היא החיה והפצת המעינות היחידה, בחינת משיח. יצא לנו ש"אני לדודי ודודי לי" כולל ה"פ יחידה, כלומר התכללות כל חמש המדרגות בתוך היחידה. הפסוק הכי חשוב אודות משיח הוא "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד"[כג] – למשיח יש חמש עליות, הנפש שלו, הרוח שלו, הנשמה שלו, החיה שלו והיחידה שלו. כולן בתוך היחידה, כי כולו הוא מדרגת יחידה. זה מה שמתגלה בחדש אלול, "אני לדודי ודודי לי", ה פעמים יחידה.

נמשיך לעשות חשבון, יותר קל: כמה שוה רק ההתעוררות שלי מלמטה, "אני לדודי"? 115. גם מספר זה מתחלק ב-5 – 23 פעמים 5. מה זה 23? איך קוראים למדרגה שלמטה מהיחידה? חיה. יש כאן משהו פלאי, שרק "אני לדודי" עולה ה"פ חיה, כלומר כל הנפש-רוח-נשמה-חיה-יחידה בתוך החיה, חמש המדרגות של החיה – ניצוץ משה רבינו, שכתוב בתניא[כד] שיש בכל אחד, הכח לדעת את ה', המדרגה שבתפלה נקראת דבקות הבורא. אבל כאשר ה' מאיר בי – כאשר מצרפים "ודודי לי" (בגימטריא 70) – הוא מעלה את הכל לה"פ יחידה. כלומר, "ודודי לי" מעלה אותי מהחיה, ניצוץ משה רבינו, ליחידה, ניצוץ משיח. זו השראה מלמעלה, "הפצת מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו ומלאה ארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

כעת אפשר להסביר לכולם ש"אני לדודי" היינו גילוי החיה שבנפש, גילוי חמש מדרגות החיה, ואם אדם שלם עם החיה, הדבקות שלו בה', הוא זוכה לקבל מלמעלה השראה של רצון, כמו אברהם אבינו, להפיץ ולגלות אלקות בכל העולם, בחינה של משיח. משיח הוא פשוט הרצון להיות שליח. שליח ועוד י שוה משיח. זהו רצון למעלה מטעם ודעת שצריך להפיץ אור בעולם. לא משנה מי אני ומה אני, כמה אני שוה – אני לא שוה, אני שוה אפס – אבל זהו דחף שחייבים להפיץ את האמונה הטהורה בעולם. זה ה"דודי לי".

הרב: שתהיה שנה טובה ומתוקה כבר עכשיו. לחיים לחיים.

ניגונים לשליחות

יש גם ניגונים שטוב לשיר. ישנם שני ניגונים שטוב ללמד אותם – הניגון שלפני היחידוּת, ניגון געגועים, ניגון רציני. וניגון השמחה שאחרי היחידוּת, לרבי שלמה מצ'אצ'ניק. טוב ללמד אותם לכולם, ליהודים ולהבדיל גם לגוים. הם מתאימים במיוחד לחדש אלול, כיוון שבאלול כל הזמן אנחנו לפני יחידוּת וגם אחרי יחידוּת. יחידוּת היא המפגש בין היחידוֹת, בין ה"אני לדודי" ל"דודי לי".

[נגנו את שני הניגונים.]

הרב: אחד הבחורים נסע לדרמסלה לפני כמה ימים. נתתי לו את ספר התוים של הניגונים, והוא כתב לי כבר שמישהו שם שמנגן מאד התלהב והתחיל לנגן את כל הניגונים. זה ספר שמאד חשוב שיהיה שם, כי כל אחד שמנגן – אפילו על גיטרה – יכול מיד לנגן.

תשירו שם הרבה "תתעורר" – כדי שתהיה הרבה התעוררות, תדליקו שם הרבה נרות, וגם אצלכם השלהבת תתעורר, "שלהבת עולה מעליה".

[נגנו תתעורר.]