חיפוש בתוכן האתר

פגישת צות תנועת הנוער "באתי לגני" - ט' אייר ע"ח – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

ט' אייר ע"ח – כפ"ח

פגישת צות תנועת הנוער "באתי לגני"

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

היחודיות מתחילה מהמוחין

תיארו את פעילות התנועה כעת בירושלים וביצהר ואת הרצון להתפתח. הרב עודד לפתוח מקומות נוספים – הכל מתוך אחדות.

מרכזת: מה בכלל? אם המטרה שלנו היא הפצה – לאו דווקא לבנות של תלמידים של הרב – איך בדיוק עושים זאת בצורה שתכלול חסידות ותענין? מה המטרה שלנו בכלל? מה היחודיות כתנועה? במה שונים מסניף רגיל?

הרב: ברור שבמסרים, מה שלומדים, יש יחודיות. כמו שכבר אמרנו – צריך להתחיל מהמוחין, אבל צריך להיות מאד מענין ותופס ומלהיב את הבנות. צריך להלהיב את הבנות שעם שכל חדש, השקפה חדשה, לגבי המציאות אפשר לעשות בה משהו, לתקן אותה, אבל התיקון צריך להתחיל מלמעלה, מהראש – "בתר רישא גופא אזיל", אם הראש מתוקן הגוף נגרר אחרי הראש.

תנועת הנוער לבנים היא עם קצת יותר נסיון, אז יש גם חומרים – חומרי לימוד שכותבים. לכאורה החומרים יכולים להיות כמעט אותו דבר.

מרכזת: התלבטנו אם לקחת את החומרים של תנועת רבי חייא, כי זהו לימוד. בירושלים דובר על כך שבבית הספר יש המון לימוד. ביצהר באמת שונה, אבל ביעלת חן יש הרבה לימוד והתוועדויות – הבנות לא מסוגלות לעוד...

הרב: על כך אמרנו קודם שהמשימה כאן היא להגיע החוצה – לא רק יעלת חן. כל בת ביעלת חן אמורה להיות מדריכה של קבוצה מאיזה גיל והלאה.

חברת הנהלה: לכאורה בקרית משה יש לכל בית ספר את התנועה שלו – לא כל כך פשוט להביא בנות ממקום אחר.

מדריכה: יש לך בסניף הזה חסידות ומלמדים ניגונים, מה שאין בסניף אחר – כן יש סקרנות.

המסר: אחדות בהשראת כל הצדיקים והצדקניות

הרב: צריך להגיע לנקודת הסקרנות, וגם שהמסר הוא אחדות. כל אחת יודעת מגיל מסוים שכל בית ספר הוא משהו אחר והשקפה אחרת – השאלה אם יש מי שמפריע לו שככה והיה רוצה מאד לחבר את כל הזרמים השונים.

זהו הנושא עליו דברנו ביצהר לפני כמה שבועות – איך לייחד את ההשקפה של חב"ד עם השקפות אחרות. לקחת גם דמויות. אחד הדברים המיוחדים בחינוך שלנו הוא שמאד מכבדים ומעריכים את כל הצדיקים, כל הדמויות. מסבירים תמיד שאם אנחנו קשורים בעיקר לחב"ד היינו כמו חוט שדרה, אבל חוט שדרה בלי גוף – בלי אברים חיוניים, לב וריאות וכו' – לא חי. כל צדיק וכל שיטה הם אבר בשיעור קומה. לכן הרבה תכנים צריכים להיות סביב צדיקים שונים. כמו שעושים אצל הבנים – פעם עשו – כל חדש להקדיש לצדיק אחר, מן הסתם צדיק שהיארצייט שלו (או אירוע אחר חשוב בחייו) באותו חדש, ושיהיה מגוון.

היות שמדובר בבנות, אז לא כמו הבנים, צריך לחפש דמויות של נשים צדקניות וגם להן להקדיש חדשים, גיוון גדול של נשים צדקניות בעם ישראל. הרבה מאד צריך להיות הליכה בהשראה של דוגמאות חיות – או שהיו חיות – בעולמנו.

חינוך בנות: האיזון בין האחריות על הבית לאחריות על הכלל

עוד אצל בנות, שפחות אצל בנים, מגיל ההתבגרות והלאה כל בת יודעת שהיא הולכת לבנות בית בישראל, שתהיה אשה ואמא טובה, והיא יודעת שתפקיד האשה בבית מאד רציני – תופס הרבה זמן וצריך להשקיע בו הרבה נשמה. זהו סוג של נשיאת הפכים – לשאת את האחריות של הבית יחד עם האחריות של הכלל. זהו נושא שודאי אפשר לדבר מגיל הבגרות של הבנות – מה אמור להיות השילוב הנכון בין הבית לבין החוץ, לבין הפעילות.

מרכזת: מהו אמור להיות באמת?

הרב: "והחיות [סימן של כל דבר חי] רצוא ושוב" – ריצה החוצה (לפעול בחוץ ב"אור המאיר לזולתו") ושיבה פנימה (להאיר בתוך הבית, "אור המאיר לעצמו" ולבני ביתו). ובסוד הצבא – "יוצא ובא". השם הקדוש צבאות הוא השם המשותף לשתי הספירות נצח והוד – "איהו [האיש] בנצח ואיהי [האשה] בהוד". כלומר, שאף על פי ש"דרכו של איש לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש", בכל זאת בשעת מלחמת מצוה (כמו בדור שלנו, הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ש"הנה זה עומד אחר כתלנו", משיח כבר כאן רק שעלינו לגלות אותו) "אפילו כלה מחופתה" יוצאת למלחמה. כמובן, הכל בהתאם למה שראוי ונאה לנשי ובנות ישראל הצנועות. ידוע ש"בינה יתרה נתנה באשה יותר מבאיש", ו"בינה עד הוד אתפשטת", ששם עיקר חוש האיזון בנפש (סוד "מאזני צדק", "צדק מלכותא קדישא" ו"איהי בהוד" כנ"ל), לדעת איך לאזן נכון את הפעילות בחוץ לעומת ההתמסרות לבית.

הנגשת התוכן ללב – תורת הנפש לנערות

חברת הנהלה: בירושלים עשינו שנה שעברה תכנית – שלחנו לרב – שהנושא השנתי הוא מלכות וכל חדש עשינו מזוית אחרת. השנה שלחנו רעיון של כל חדש צדיק, ולמדריכות היתה הרגשה שהבנות מאד רוויות מבית הספר ומחפשות יותר חויה, יותר כיף.

הרב: ביעלת חן יש באמת הרבה חסידות.

חברת הנהלה: הדיבור היה שעצם זה שירגישו שיש להן כיף במקום של קדושה, וחיות ושייכות, כבר מעלה.

הרב: אפשר לעשות כיף – אבל צריך להיות קשור לאיזו שליחות. התנועה היא למען עם ישראל.

מדריכה: הבנות כן מחפשות – כשלא מעלים תוכן הן מעלות בעצמן תכנים פחות חסידיים. הן צריכות תוכן – השאלה איך להעביר...

הרב: כלומר, כן אפשר להוסיף תוכן על מה שמקבלות בבית ספר?

מדריכה: הן רוצות יותר תוכן שנוגע ללב. בבית ספר נוגע לשכל, אבל בפעולה אפשר להגיע חזק ללב.

הרב: מזכיר לי דבר שדברנו פעמים רבות, שמגיל מסוים – אולי לא בנות קטנות – צריכים ללמד נושאים של מה שאנחנו קוראים תורת הנפש, תורת הנפש לנוער. תורת הנפש היינו תכנים שבהם את יכולה לעזור למישהו – לחברה שעוברת איזה משבר או שיש לה איזו בעיה, איך להבין אותה. היום משתמשים במלה – איך להכיל אותה, ואיך לעודד אותה ולעזור לה. לשם כך צריכים ללמוד נושאים של נפש. הספר העיקרי בתורת הנפש הוא הספר "הנפש". השאלה כמה מזה, אם בכלל, לומדים נושאים אלה בבית הספר. כמו שבבית ספר לתורת הנפש יש אחוז הרבה יותר גדול של נשים מאשר גברים – טוב או לא טוב, זו המציאות – סימן שזהו נושא שמאד מושך נשים, יותר מגברים. לכן אפשר להתחיל לפתח את הנושא הזה מגיל הרבה יותר צעיר, מה שבעולם נקרא פסיכולוגיה. לא אוהב להשתמש במילים האלה, אבל לדאבוננו המלים נכנסו למנטליות – כל בת צריכה להיות פסיכולוגית. יכול מאד לתפוס. צריכה להיות פסיכולוגית כדי להבין את בעלה לעתיד, כדי לעזור לילדים. זהו נושא מאד חשוב שיכול להיות שייך במיוחד לבנות. יותר מתאים לבנות מאשר לתנועת נוער של בנים.

תודעת שליחות – פעילות והפצה

לגבי פעילות בשטח, לכאורה לוקחים-מאמצים מקומות מסוימים ועושים שם פעילות. למשל, לוקחים את קבר דוד וקבר רחל בירושלים. קבר דוד זה מקום עם הרבה מלחמות, ונוכחות יהודית מאד חשובה שם. זו גם הזדמנות להכיר עוד בת, לדבר איתה, ללמוד משהו – ללכת לשם על מנת לומר תהלים, ללמוד משהו וגם להכיר בנות. צריך חומר לחלק לתיירים (גם לא-יהודים).

מדריכה: השאלה אם יש חשיבות שתנועת הנוער, הקבוצה, תהיה קבוצה מלוכדת, שיהיו לנו כחות לצאת אחר כך להפצות ולפעילות, או שיש חשיבות שההפצות תהיינה בתוכנו, בתוך הקבוצה?

הרב: ודאי שהפצות החוצה זה טוב. הכל צריך להיות מבוקר, אבל אדרבא – צריך להפיץ. אמרת שני דברים. הפצות הן בדרך כלל של חומר – צריך שיהיה חומר טוב ולהפיץ אותו. אחר כך אמרת פעילות – השאלה מה זאת אומרת, לא בדיוק ברור מה הכוונה. הפגנות? לא. משהו אחר – צריך לחשוב. כעת הצעתי כפעילות בשטח לאמץ מקומות, שיש בהם גם הרבה קדושה, ולכן גופא יש הרבה אחיזת החיצונים, ושם לעשות דברים טובים. זו כבר פעילות (הכוללת גם הפצות).

חברת הנהלה: הפעילות שהיא מתכוונת אליה, מה שעכשיו קורה – יש מדי פעם הליכה לקבר דוד או סיבוב שערים, אבל – פעם בשבוע יש פעילות, התוועדות, מסר או משחק סביב נושא. השאלה אם בפעילויות האלה להביא גם בנות מבחוץ.

הרב: בהחלט.

חברת הנהלה: אין ענין שקודם תהיה התחזקות בפנים?

הרב: התחזקות עם תודעה שאנחנו כאן בשביל להביא – העיקר לצרף נשמות חדשות.

חומרים טובים זה מאד חשוב. האידיאלי שבשביל שיהיה אופי של בנות – צריך לקבל את כל החומרים של הבנים ולשכתב מחדש שיתאים לבנות.

על מה שאמרת קודם – מה החידוש? צריך להיות מודגש שיש פה חידוש. אחרת באמת בשביל מה עושים זאת? צריך חידוש מרענן, עם הרבה חיות, ואמונה ובטחון שגם יחולל משהו במציאות.

מדריכה: אם הפעילות נמצאת גם בגנים – ולא באיזה מקום בחוץ – אתה עדיין לומד להיות שליח לחבר שלך, ואחר כך יועיל גם כשתצא מחוץ לסניף עצמו. לא חשוב פחות. יש גם את זה, ויש גם תכנים שיוצאים החוצה.

חסידות לעומת חרדיות

הרב: כבר היו כנסים של כל הבנות, מיצהר ומירושלים, שעשו משהו יחד?

מרכזת: שנה שעברה, לפני שהקמנו את סניף יצהר, היתה שבת של ירושלים שארחו בנות מיצהר, רחובות ובת עין. כעת רוצים לעשות אחרי שבועות שבת באותו סגנון.

הרב: יפי, זה כבר חידוש. בנות יעלת חן מגובשות – להכיר חדשות כבר חשוב. בנות חדשות, לא במעגל המוכר שלנו, אבל יש משהו מאחד – כבר מתחילה להיות הרגשה שאפשר לאחד.

חברת הנהלה: יש הורים שקצת חוששים מזה, בגלל הפערים של חרדי ולא-חרדי. השאלה גם תעלה אם הרחבת הסניף להפצה – בנות שמביאות תכנים אחרים.

הרב: בדיוק שייך לימים האלה, של ספירת העומר. מהשיחות הכי חשובות של הרבי מל"ג בעומר היא לגבי ההבדל בין שיטת חב"ד לשאר שיטות היהדות החרדית. אצל החרדים הכל שמרני, מצד השמאל, יראה. חב"ד, שהיא אהבה, לא פוחדת לצאת החוצה. אדרבא, אהבת ישראל – לצאת החוצה – היא העיקר, לא השמרנות. שמרנות היא מדת היראה והפצה היא מדת האהבה. כמובן צריך לשמור על ערכים וכו', אבל לא לפחד לצאת החוצה על מנת להשפיע. השמרן פוחד – פוחד מלצאת החוצה, פוחד להכיר מישהו אחר. חב"דניק לא מפחד. אדרבא, הוא רוצה להכיר את כולם וליצור קשר. יש חב"דניק שרק רוצה להשפיע שכולם יהיו חב"דניקים – יש במדה מסוימת רצון שכולם יקבלו את ההשראה שיש לנו לתת, ויחד עם זה אוהבים את כולם כמו שהם. כאשר הבת יוצאת החוצה היא צריכה להיות חזקה בעצמה ולדעת שהמטרה היא לחבוק את כל עם ישראל יחד.

גדלות מוחין – "כל אדם מתוקן מחברו"

ההבדל בין ירושלים ליצהר הוא קצת הבדל, אבל לא הבדל כמו בין ירושלים לתל אביב. אפשר להתחיל מזה. באמת ירושלים-יצהר – יש את המעלה בירושלים, בהחלט אנחנו חושבים שלהיות יהודי חרדי זו מעלה, אבל יש גם מעלה ביצהר שאין בירושלים, החלוציות, מסירות הנפש, או איך שלא נקרא לה. חשוב שכל אחד יראה את המעלה בשני וירצה לקבל אותה. כתוב ש"כל אחד מתוקן מחברו" – אני צריך להתקן מהשני, "כל ישראל חברים" – יש לו מעלה לגבי ואני צריך ללמוד אותה.

הענין הזה – היכולת להכיל הרבה דברים – נקרא גדלות מוחין. שוב, קשור ללימוד. האפשרות להכיר מישהו שלא בדיוק בדרך שלך ולהעריך את המעלות שיש בו, וגם להרגיש שיש משהו מעל שמחבר אותנו ואם אנחנו רוצים לעשות פה שינוי במציאות זה יצליח רק אם נפעל ביחד, אף אחד לא יכול לפעול לבד – היא ראש שנקרא גדלות מוחין. מי שרק בתוך עצמו, שמרני, נקרא קטנות מוחין. כל המסר של ספירת העומר הוא להגיע לגדלות מוחין, לא להשאר בקטנות. זה כבר משהו חינוכי, לימוד. זהו גם דגש מאד גדול – תנועה שהתוכן שלה הוא להגיע לגדלות מוחין כמו שהסברנו כעת. אין כזה דבר בעולם – אף אחד לא אומר ככה. רק הדבר הזה הוא מה שנקרא 'חידוש נפלא מאד'. שאדם צריך להזדהות עם משהו חדש, וגם שתהיה לו יכולת להבין את הזולת שלא בדרך שלו ולקבל ממנו את המעלות שלו, מתוך ידיעה שרק ביחד אנחנו יכולים לפעול כדי להביא את הגאולה.

הכשרה לשליחות

שוב, צריך צות של כתיבה – לכתוב חומרים בהתאם לבנות. צריך חומרים בשביל הבנות וצריך אחר כך חומרים כדי לצאת החוצה. אצל הבנים יש כמה כותבים – מסתמא גם אצל הבנות יש מוכשרות.

מרכזת: לא כל כך הבנתי מה בסוף אמור להיות בסניפים – למי בסוף הסניף מיועד. המטרה שתהיה קבוצת הבנות הקיימת, בנות שבפנים, שהן אחר כך תצאנה להפצות, או שהמגמה לצרף בנות מכל האזור לכל הפעילויות באופן קבוע?

חברת הנהלה: כי יש פער מאד גדול בין בנות שמכתה א' 'טחנו' חסידות לבנות מבחוץ.

הרב: לכן צריך חומרים כאלה וחומרים כאלה.

מדריכה: השאלה היא האם להרחיב את הסניף.

מרכזת: אני מבינה שעל הסניף הקיים לשמור כפי שהוא, עם בנות 'מבפנים', ולתת להן את הכח ולצאת איתן גם לבנות אחרות.

הרב: התנועה היא להכין שלוחות – אם בנים שלוחים ואם בנות שלוחות – לעם ישראל. אם אפשר ליישם זאת מיד – מה טוב. צריך לנסות ליישם. כל בת עכשיו בהכשרה. נקח דוגמה מהציונות החילונית של פעם – תפסה נוער חזק מאד, ואז הלכו גם באירופה למקומות של הכשרה, הכשרה לעלות לארץ, חקלאות וכו', לנחול את הארץ. התנועה היא מקום של הכשרה – הכשרה בשביל להגשים חלום. אפשר ללמוד הרבה מהציונות – יש איזה חלום שאנחנו רוצים להגשים, והנוער צריכים להכשיר את עצמם לענין. השליחות היא לעם ישראל, אז אם אפשר להתחיל את השליחות עכשיו, למשוך עוד יהודי לתוך המעגל פנימה, להלהיב אותו עד שיזדהה עם החלום שלנו – מה טוב.

צות החשיבה הוא הנשים הנשואות כאן? יפי – אני סומך עליכן, יש פה הרבה שכל טוב. כל הפרטים אני בעצמי לא יכול לומר איך עושים, רק לתת קצת השראה.

התמודדות עם התנגדות

מרכזת: מה עושים עם התנגדויות שיש לפעילות?

הרב: צריך להמשיך בדרכי נעם. אם יש התנגדות לדבר טוב שעושים הביטוי החסידי הוא "אן התפעלות" – לא להתפעל מזה ולהמשיך הלאה. לא רק לא להתפעל – אפשר גם להבין שהתנגדות היא כנראה דבר טוב, כדי לדרבן אותי להיות יותר אמתי. לחסידות היתה – ואפילו עד היום הזה – הרבה התנגדות, מהבעל שם טוב. בא אדם שהכי אוהב את כולם, הכי רוצה בטובת כולם – רוצה להביא משיח וגאולה לעולם – וקמים עליו היהודים הטובים. כבר היו דברים מעולם.

אם היה אפשר לעשות סניפים בעוד מקומות ממילא זה הופך להיות משהו ארצי, לא משהו מקומי, אז לא כל כך מתחרה בפעילות מקומית אחרת מהפעילות שלנו. צריך כמה שיותר מהר להפוך את התנועה למשהו ארצי. ברגע שיהיה מובן לכולם שהתנועה היא לא-מקומית זה יפתור הרבה בעיות.

מרכזת: מה עושים עם אולפנות שיש בהן התנגדות? לפני 4 שנים ניסינו ללמוד חסידות עם בנות ב... במקום עצמו יש התנגדות לחסידות – לא הסכימו להכניס לשם את הלימוד. אתחיל את השאלה אחרת – יש לנו מטרה שיוביל לקבוצות לימוד באולפנות עצמן, או רק לחלק את העלונים?

הרב: הדברים האלה היו מעולם. היו עושים שיעורים תניא בסתר, לפני 60-70 שנה (ובמדה מסוימת הדבר נמשך עד היום), בתוך הישיבות. ככה זה. צריך בנות חזקות, בעלות תוקף דקדושה שמעבירות ברכות ובדרכי נעם ואהבת ישראל, לא לעשות כסאח. רחמנות שיש מוסד עם התנגדות ללימוד חסידות – רחמנות על המוסד, ומתוך רחמנות צריך דווקא לעשות זאת...

פעילות עזרה לזולת

עוד סוג של פעילות שמתאימה לבנות הוא עזרה למשפחות בבית. ישנן משפחות שזקוקות לעזרה, מכל מיני סיבות – זו פעילות מיוחדת של בנות, משהו מאד חשוב. שבת תבוא ותשחק עם הילדים הקטנים אם האמא לא מסוגלת – זו עזרה עצומה. פעילות של אהבת ישראל. בזה אולי אפשר לקבל המלצות מחסדי יצחק, ארגון העזרה לזולת. בחוות גלעד אני יודע שהרבה התגייסו לעזור ולתמוך במשפחה. זהו מקרה של אסון, אבל יש כל מיני מצבים שצריכים עזרה, אפילו אשה אחרי לידה. יש ביצהר משהו כמו "שפרה ופועה"? ובבת עין?

מרכזת: כן.

הרב: עזרה אחרי לידה היא כבר משהו מיוחד לבנות (אשה עוזרת היא בחינת שפרה ואילו בת עוזרת היא בחינת פועה). פעילות של עזרה יכולה להיות משהו חשוב.

ניגונים וסיפורים

הרב: מה עם מסיבות שבת? מתי בעיקר הסניפים מתכנסים – בשבת או ביום חול?

במסיבת שבת אפשר להחדיר המון תוכן, סיפורים ושירה. צריך שהבנות יחד ישירו, ילמדו ניגונים.

מרכזת: מנסות לעשות זאת גם ביום חול.

הרב: הזמן הכי טוב לזה הוא שבת (ר"ת שירה בשבת תענוג). גם ביום חול, מאז ומתמיד כל שיעור או כל כינוס צריך להתחיל עם ניגון.

שמחת השליחות

מדריכה: יש משהו במלכות ישראל שהבנות יכולות לפעול?

הרב: ללמוד או לעשות?

מדריכה: לפעול.

הרב: מה שאמרת 'הפצה' – להפיץ חומרים. צריך להכין חומרים מתוך מלכות ישראל, שמתאים לבנות גם להזדהות עמם וגם להפיץ אותם.

מרכזת: איך הן יכולות להפיץ? לשלוח אותן לבחוץ?

הרב: רגע, מה עם מבצע נש"ק?

מדריכה: חניכות שלי עושות מעצמן כל שבוע, עוד מלפני שהיתה תנועה.

חברת הנהלה: בתנועה היה מדי פעם, לא קבוע.

הרב: זה צריך להיות מבצע של התנועה. זו הזדמנות – גם לחלק נרות, וסביב נרות שבת אפשר לחלק עוד דברים.

חברת הנהלה: מאיזה גיל מתאים שהבנות תחלקנה? כי גם היו אמהות שלא רצו שהילדות היותר קטנות תלכנה לתחנה מרכזית.

הרב: מה עושים בבית חנה? הבנות לא מחלקות?

מדריכה: מהגן מחלקים.

הרב: בסדר – מה שעושות שם זה כשר. עיקר מה שצריך לקבל, להזדהות עם חב"ד, הוא תודעת השליחות – שאני פה, בעולם הזה, בשביל עם ישראל. זהו המסר. זהו גם המסר שעושה את השלום בין התפקיד שלי כאשה בבית לתפקיד שלי בחוץ – שאני שלוחה. התכונה העיקרית מכל התכונות היא שמחה. צריך לרצות באמת להקרין הרבה שמחה. כתוב שמשיח הוא אותיות ישְמח (בעצמו) וישַמח (אחרים). בכל אחת יש ניצוץ משיח – כל אחת צריכה להיות שמחה ולשמח. זהו גם הפטנט – אם יש מתח של התנגדות וכיו"ב המנצח הוא תמיד מי שהכי שמח. השמחה היא מה שגובר על כל הקשיים.

"באהבת ישראל נביא את הגואל"

מדריכה: אבל מה התוכן בפעולות עצמן?

הרב: יש תוכן שהוא מסרים מאד פשוטים, כמו שבחב"ד יכול להיות שלט 'באהבת ישראל נביא את הגואל' ועוד סיסמאות נורא פשוטות, שהן דברים אמתיים. את מתכוונת לשאול על סיסמאות פשוטות או יותר לעומק? נקח את הדוגמה של "באהבת ישראל נביא את הגואל" – יש כאן סיסמא מאד יפה ואמתית, ואפשר גם ללמוד אותה ולהתבונן בה לעומק. מהי אהבת ישראל? מהו הגואל? מה הקשר ביניהם? לשם כך צריך חומר.

מדריכה: ללמוד חסידות או להביא את הגאולה בדברים מעשיים?

הרב: אפשר להתחיל מגימטריא יפה. אם את מלמדת שאהבת ישראל בגימטריא אהבה פעמים חכמה – לאהבת ישראל צריך הרבה אהבה אבל גם הרבה חכמה, ובשביל חכמה צריך ללמוד חסידות. אם רוצים להבין מהי אהבת ישראל יש ספר שנקרא "דרך מצותיך" ויש בו מצות אהבת ישראל – כדאי ללמוד. יש גם קונטרס אהבת ישראל.

מרכזת: היתה עוד שאלה – אנחנו רוצות לעשות שבת שמשותפת לכולן ולהתמקד על נושא. התלבטנו בין הניגונים של תיקון המדינה שהיו ביצהר, כעת הרב דבר הרבה על אחדות. יש הכוונה לנושא מסוים?

הרב: אחדות זה הכי טוב.

הכרת שפת עשר הספירות

מדריכה: מה עדיף לעשות בפעילויות עצמן – ללמד חסידות, עשר ספירות ותניא, או אוירה חסידית?

הרב: הלימוד היחודי שלנו הוא מלכות ישראל, כמו ששאלו. אם רוצים להסביר את תיקון המדינה לפי עשר ספירות – צריך לדעת מה הן עשר ספירות. צריך להסביר שעשר ספירות הן בשביל תורת הנפש – להבין את הנפש ולעזור למישהו נפשית – וגם בשביל תיקון המדינה. עשר ספירות הן מודל כללי שמתלבש על כל דבר, וצריך בהחלט שהבנות יבינו – לתת דוגמאות. לגבי מלכות ישראל העיקר הם עשרת השלבים לגבי תיקון המדינה. אם בת יוצאת מהתנועה רק עם זה בראש, שיש עשר ספירות והן קשורות לתיקון המדינה זהו כבר הישג – חצי גאולה. החצי השני כבר ירוץ-יתגלגל מעצמו.

מדריכה: ללמוד רק חסידות?

הרב: מה הכוונה רק?

יש חומרים לפני חגים. קודם הזכרתי את אחד החברים שכותב על החגים – הוא מכין דברים מאד יפים. שם הוא כותב את המסר של החג ובסוף גם הלכות שוות לכל נפש בקיצור. ברור שגם את זה צריך ללמוד וגם להפיץ.

מדריכה: אז ללמוד גם הלכות?

הרב: כן, צריך לקיים את המצוות בפועל, וכמו שהרבי היה אומר: "המעשה הוא העיקר".

תלות ועצמאות

מדריכה: החניכות שלי בכתה ט', מתחילות להכנס לכל מיני דברים של הנפש והכל. איך אני, כמדריכה, יכולה לתת מקום לבת בלי שתהיה תלויה בי?

הרב: זה עצמו נושא גדול – תלות ושחרור מתלות. אמרנו קודם שיש קטנות מוחין וגדלות מוחין – קטנות מוחין היא להיות תלותי. ככל שאדם גדול הוא פחות תלותי ויותר עצמאי, יותר 'עצמי' בלשון החסידות. גם זהו נושא – כל דבר הוא נושא שאם מבינים אותו בשכל משפיע על היישום שלו בפועל.

משברים כמפתח לחיבור

מדריכה: מה שהרב אמר לפני כן על תורת הנפש, שתהיינה פסיכולוגיות, יש סכנה שתיישמנה ויהיו אורות בלי כלים.

הרב: צריך במינון הנכון ונושאים שיהיו בהתאם לרמה שלהן. לא אמרנו לקחת את ספר הנפש. הצענו אז לבנות תכנית לנוער, לפי הגילאים, להחדיר תכנים שמתאימים לכל גיל של תורת הנפש. בדור שלנו, שהכל יותר מהר – לא שמתבגרים נפשית יותר מהר, אבל נחשפים לדברים יותר מהר, גם לטוב וגם למוטב – הידיעה של בת שאנשים עוברים משברים או בעיות נפש, במינון הנכון, זה טוב. לדעת שיש דברים כאלה ושאפשר לצאת מהם, להתרפאות מהם – "אני הוי' רפאך" ר"ת איר, צריך לעזור. דוד המלך אומר בתהלים "כל משבריך וגליך עלי עברו". אחד מסימני המלכות – דוד – שכל המשברים וכל הגלים עוברים עלי. אלא שאני קשור לקדוש ברוך וכך אנצל מהם. רק כזה רעיון – חשוב שבגיל ההתבגרות יהיה ברור, שיש משברים ויש גלים, ו"כל משבריך וגליך עלי עברו", וה' אתנו, "אני הוי' רפאך".

צריך גם לדעת שזה גופא הדבר שמאפשר להתקשר לאנשים אחרים – דווקא המשברים יוצרים כימיה, אפשר לומר, להתקשר לאנשים מגוונים מכל עם ישראל. אם אצל כל אחד מהיותו ילד קטן עד מאה ועשרים הכל טוב הוא לא מגיע לשום מקום – נשאר בתוך הבועה של עצמו עד גיל 120. רק הקשיים של החיים מבגרים את האדם ופותחים אותו.

מדריכה: טוב לפתוח איתן נושאים שמעסיקים אותן ובדרך כלל לא פותחים?

הרב: בתוך קבוצה צריך נושאים שמתאימים לרובן. אם יש משהו שנוגע לבת אחת – אחד על אחד, לא קבוצתי. אם יש נושאים שמעסיקים את כולם – כן, צריך לדבר עליהם.

גם, צריך להיות כלל שכל הבנות כאן – כל המדריכות, כן תרבינה – תהיינה מסוגלות להתייחס לכל הבעיות ולפתור אותן. שה' יתן לכן הרבה כח, השראה וחכמה. כמו שאמרנו, אהבת ישראל היא אהבה פעמים חכמה.

פעילות לילדים – פרק שירה

כעת אני מהרהר. יש אפשרות להציע בבית ספר – אפילו בית ספר חילוני – שבת תכנס להעביר משהו, איזה חוג לפני חגים וכו'? לא בשביל החניכות אלא שהגדולות תעברנה.

מרכזת: באולפנא יוצאים להפצות בבתי ספר חילוניים.

הרב: בת נכנסת לכתה ומעבירה שיעור לקראת החג? מצוין.

מדריכה: זה בעיקר לילדים קטנים. להמשיך גם לגדולים?

הרב: כמה שאפשר. זה סוג של פעילות שממש משפיע. אחד הנושאים שאנחנו מאד אוהבים, שטוב לילדים וגם לנוער, הוא פרק שירה. במדה מסוימת אפילו יותר מתאים לבנות מאשר לבנים. כולן יודעות מהו פרק שירה? פעם אחת לקחנו את כל התלמוד תורה לגן חיות התנ"כי בירושלים – לשיר את השיר של כל חיה, לדבר וללמוד על החיה. זו תכנית, שאם היו כמה בנות שהתמחו בזה – זו התמחות – אפשר להציע לבתי ספר (גם חילוניים) לקחת קבוצות של ילדים לגן חיות. זו הזדמנות קודם כל ללמוד את הנושא פרק שירה, שכל הבריאה כולה שרה לה', ואפשר ללמד המון תכנים. זהו רעיון, קצת משוגע..., שעלה כעת בדעתי. צריכים לחשוב על כל מיני רעיונות כאלה.

התמודדות עם מריבות (סגולת המצה)

מדריכה: בפעולות – אצלי לפחות – מאד מצויות מריבות בין הבנות. באיזו גישה לנקוט?

הרב: סתם מריבות?

מדריכה: כן, אבל בנות הולכות הצדה, נעלבות. להתייחס, להמשיך הלאה?

הרב: לריב זה לא טוב. צריך לתת להן לאכול קצת מצה. מצה היא לשון מריבה – "מצה ומריבה" – אבל היא סגולה לא לריב.

כמו כל דבר, אם בת כועסת או בת מתגאה, מתפארת, יש כל מיני מדות רעות. חלק מלימוד החסידות הוא מהי מדה טובה שצריכים לחזק ומהי מדה רעה שצריכים לתקן.

מדריכה: אני שואלת לגבי מריבות כי מאד מצוי ולפעמים יכול להשתלט על כל הפעולה.

הרב: יש בדרך כלל מישהי שמחרחרת את המריבה. צריך לקחת אותה הצדה ולדבר על לבה.

לימוד לצוות: עניני חינוך והדרכה בחסידות

כמה שאפשר לחשוב שאנחנו מדגישים רק את השכל יותר מדי, לחנוך, יש קונטרס שנקרא "כללי החנוך וההדרכה" של הרבי הקודם. אותו כל אחת צריכה ללמוד – אם יש משהו שכל אחת צריכה להיות בקיאה בו זהו זה. הדבר הראשון שם הוא הסבר מה בין הוראה לחנוך – הוראה היא רק שכל, ידע, וחינוך הוא ללב, תיקון מדות, שלא יריבו. כל אחת צריכה להיות מחנכת, לא רק מורה. אם רוצים במלה אחת להסביר את ההבדל בין בית הספר לתנועה – בית ספר, כמה שהוא מקום חינוך, יחסית לתנועה הוא הוראה, והתנועה צריכה להיות המשמעות הפנימית של חינוך. צריכים להיות יחסי גומלין בין בית הספר לתנועה. גם בית הספר מדבר על תיקון מדות.

אם כבר דברנו על מורה ומחנך, מי זוכרת את שתי המדרגות שלמעלה מהן? מחנך-מורה הן ה-וה במבנה, "והנגלֹת", אבל יש שתי מדרגות שהן י-ה. למעלה מהמחנך יש משפיע. זהו ערך שכל אחת צריכה לדעת – שכל אחת צריכה משפיעה. אחר כך ה-י הוא כבר רבי. יש ספר שנקרא "פנים אל פנים" – כדאי ללמוד – שעוסק בענין. יש שם הרבה חומר שאפשר להשתמש בו בתנועה. יש רבי, משפיע, מחנך ומורה.

חברת הנהלה: שנה שעברה קראנו עם המדריכות מהספר. היה כתוב שמדריך צריך להטמיע מה שהמחנך מבקש.

הרב: נכון, יש חינוך וההדרכה – שם הקונטרס הוא כללי החינוך וההדרכה. מתחיל מהפתגם שהבעל שם טוב הוא ראש כל המחנכים ואדמו"ר הזקן הוא ראש כל המדריכים. שוב, יש לנו ספר שלם רק להסביר מהם חינוך והדרכה.

חברת הנהלה: גם חשבנו מה זאת אומרת להטמיע – שהן יותר תבחרנה. לבית הספר ההורים שולחים ולתנועה הן יותר בוחרות ללכת.

הרב: אני חושב שהרעיון הכי טוב כדי לחזק את התנועה או שהמדריכות תקבענה שיעור יחד, פעם ב..., והשיעור צריך להיות בדיוק בנושאים אלה, חינוך והדרכה, פנים אל פנים וכו'. ככל שהקבוצה שיושבת פה מתחזקת כיחידה התנועה תפרוץ.

עשו פעם לימוד יחד?

חברת הנהלה: עשו בספר על חינוך והדרכה אך לא המשיך כי המדריכות מאד עמוסות.

הרב: פעם ב... אם אפשר פעם בחדש מצוין. כעת שבת יוצאת קצת מאוחר, אבל עקרונית הכי טוב לעשות מלוה מלכה יחד. אם לא – צריך לקבוע זמן אחר.

עוד דבר – בשבוע הבא בע"ה נהיה בבת עין, בל"ג בעומר, אפשר שכל החניכות מבת עין תבואנה. אם יש משהו ביצהר – כנ"ל. אם יש משהו בירושלים – גם כן.

יש עוד שאלות או הערות? אני מאחל הצלחה רבה ושמחה של "ופרצת".

חסידות להבאת הגאולה

מרכזת: מה בכלל רוצים שיהיה – לימוד חסידות? זרוע של פעילות (כמו שהתנועה רוצה)?

הרב: הרבי אמר שחסידות היא משהו גדול מאד, ובשביל להביא את הגאולה צריך להתמקד בתוך החסידות על "עניני גאולה ומשיח". גם אצלנו, בתוך החסידות יש את "עניני גאולה ומשיח" – מלכות ישראל וכיו"ב.

מעין: בלימוד?

הרב: כן, לימוד חסידות שנוגע לזה. כמו הדוגמה שהבאנו קודם – ללמוד עשר ספירות ומיד 'ליישם' לימוד זה בעוד לימוד על תיקון המדינה. לימוד חסידות עם דגש על הקשר לאקטואליה. אקטואליה גם נוגעת לנפש. שבנות יבינו שלימוד חסידות הוא כדי לתקן את המדות, שאדם יהיה יותר טוב ויפתור לו בעיות נפשיות – כבר הישג. כמו שהחסידות פותרת את הבעיות הנפשיות של האדם – זהו גם הכח לפתור את הבעיות החברתיות, המדיניות. זהו הפטנט – צריך ללמוד חסידות עם מודעות גלויה שכאן לומדים את השיטה, הפטנט, לעשות יותר טוב גם לפרט וגם לכלל.

מרכזת: מה עדיף ללמוד? במה להתמקד בלימוד בתוך החסידות?

הרב: צריך לבנות תכנית שנתית, שגם יכולה לכלול קטעים מובחרים מתוך התניא – בבית ספר בירושלים עשינו כזה דבר – וגם מתוך הספרים שלנו. כמו שאמרנו הרגע, לחבר בין החסידות לנושאים אקטואליים.

מרכזת: מלכות ישראל?

הרב: כן, מלכות ישראל. יש גם את קומי אורי ועוד כמה ספרים. צריך מלאכת מחשבת לבחור מה שאנחנו רוצים.

שינוי מתחיל מתודעה – שינוי דפוסי חשיבה

הזכרנו קודם את הספר פנים אל פנים, שיש בו מבנה – רבי-משפיע-מחנך-מורה. יש עוד שיעור שמאד תפס בין התלמידים, עם ארבע דמויות – רבי-משפיע-צדיק-גבור. דברים כאלה, מבנים – מי שקונה כזה דבר בראש הוא נשאר לו כל החיים. לתפוס מבנה מסוים, שיש כזה דבר. יש הרבה דברים יסודיים כאלה. כמו שגם אמרנו קודם – זהו חידוש מאד גדול. רוב האנשים לא חושבים ככה, בדפוסי חשיבה כאלה. אם אפשר להקנות הרבה דברים כאלה לתלמידות זהו הישג עצום, מעצב את כל החשיבה וגם את הרגש.

מרכזת: גם תורת הנפש?

הרב: המבנים היסודיים של החסידות, איך שאנחנו מנסים ללמד חסידות.

אם לומדים על המושג רבי יש חיבור גדול אצלנו, "וצדיק יסוד עולם", אבל התמצית היא שכולל שלש תכונות – נשמה חדשה, נשמה דאצילות, נשמה כללית.

צריך לקחת משהו שמאד מובנה ולהסביר אותו טוב. בכך מקנים משהו בנפש שנשאר לתמיד, כמו שאמרנו. משפיע וגם מחבר בין אנשים. ידוע שמה שמחבר כל חברה הוא חשיבה משותפת – כאלה דברים, דפוסי חשיבה שבלא-מודע משותפים לכולם, מחברים את האנשים. התפקיד שלנו הוא להקנות לכמה שיותר אנשים חשיבה נכונה. כמו שיש פתגם 'חשוב טוב יהיה טוב' יש גם 'חשוב נכון' – דפוסי חשיבה בריאים ונכונים, גאולתיים. כמה שיותר אנשים יקבלו אותם טוב – זהו היסוד הפנימי של לחולל מהפכה בחברה.

מובן מכל מה שדברתן שאתן רוצות מעשה בפועל, רוצות תכל'ס, לא רק להישאר בין כתלי בית המדרש. רצון זה הוא טוב מאד. אבל הכלל הגדול שעליכן להחדיר לתודעה שלכן (ומכן לכל החניכות שלכן) הוא שכאשר חושבים נכון אז ורק אז תבוא, כמעט בדרך ממילא, ההשראה הנכונה איך לקדם את הרעיון (המבורר) וליישם אותו בפועל. הרעיון שלנו הוא להביא את הצבור כאן בארץ, ובעולם כולו, למה שנקרא "תשובה צבורית", שרבים ירצו באמת (עם נכונות לפעול במסירות נפש לשם כך) שהמדינה תתנהג על פי תורה. אך כנ"ל הכל מתחיל מהראש, מתיקון התודעה, ו"בתר רישא גופא אזיל".

הרב: שהלימוד והפעילות יהיו בהצלחה רבה ומופלגה, ושהמעגלים יתרחבו מאד מאד! ברכת "ופרצת" עד לביאת גואל צדק!



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com