חיפוש בתוכן האתר

שיעור 1 - ז שבט תשס"ח הדפסה דוא
אינדקס המאמר
שיעור 1 - ז שבט תשס"ח
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
כל הדפים

בע"ה

אור ל-ז שבט ס"ח – בית הרב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

ניגנו ניגון, ואחר כך ניגון הכנה של הרבי הרש"ב.

זה היה ניגון הכנה של הרבי הרש"ב, שנלמד היום מתוך דבריו הקדושים. הרבי רש"ב כתב כמה קונטרסים, וקונטרס העבודה הוא האחרון שבהם. התחיל את זה בס"ט וסיים כנראה בעת"ר (כי מצטט ממאמרי עת"ר). זה אחרי שכתב קונטרס התפלה לתמימים, ואחרי קונטרס ומעין ואחרי קונטרס עץ החיים – זה האחרון. אפשר לומר שזה הקונטרס המקביל לקונטרס ההתפעלות של אדמו"ר האמצעי. לכן, כל מי שלומד קונטרס ההתפעלות כדאי שידע, שילמד בעיון, גם את קונטרס העבודה, המקביל שלו.

 

 

קונטרס העבודה

מבאר ענין העבודה שבלב זו תפלה, לקרב ולדבק נפשו באלקות ולברר ולזכך את הנה"ב, שעז"נ וידעת היום והשבות אל לבביך, וז"ע ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו'[הוא אומר שעבודת התפלה, "עבודה שבלב זו תפלה", כוללת שני דברים – דבקות הנפש בה' ובירור וזיכוך הנפש הבהמית. לכך מביא שני פסוקים – "וידעת היום [זה הדבקות בה'] והשבות אל לבבך [זה זיכוך הנה"ב]", וכן "ואהבת בכל לבבך" בשני יצריך, זיכוך הנה"ב, אחרי שמע ובשכמל"ו, יחו"ע ויחו"ת, שזה דבקות בה'. וכן ב"לבבך" כלולות נה"א ונה"ב, דבקות וזיכוך, אלא שכפי שיסביר יש שתי בחינות – יש כוונת ודבקות הלב, ויש מה שיוצא מהלב, הבל הדיבורים של התפלה, וזה עיקר תיקון הנה"ב. לכן יש כאן כמה בחינות, בהתכללות, של שתי הבחינות. "וידעת היום", "והשבות אל לבבך" (שגם בכך יש שתי אותיות ב, שאפשר לדרוש על שני יצרים), "ואהבת... בכל לבבך" אחרי ההתבוננות, שבזה הלב הראשון הוא כוונת הלב של החלל הימני והלב השני זה זיכוך הנה"ב (שגם היא צריכה לאהוב את ה', רק על ידי שהנה"א תזכך אותה).

כדרכנו, נתחיל עם רמז: הביטוי שכולל הכל זה לשון חז"ל "עבודה שבלב זו תפלה" = 949 = אהבת ישראל וכו' (אהבה פעמים חכמה). זה מלמד שלפני התפלה, כמו שמביא אדמו"ר הזקן בשם האריז"ל, צריך לקבל מצות "ואהבת לרעך כמוך", ובלי זה אי אפשר להתפלל. ללמד ששני עמודי התפלה, כמו "יכין ובועז" – "יכין" זה כוונת הלב ו"בועז" זה הדבורים החמים שיוצאים מהבל להב הלב (יכין בעז = 13 בריבוע, כידוע) – לא עומדים בלי אהבת ישראל, וגם באהבת ישראל צריך את שני העמודים האלה. אי אפשר להתפלל בלי זה. התפלה זה קרבן, ומחד מסביר שעיקר ממד הקרבן זה בירור הנה"ב, אך היות ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דאין סוף" ברור שגם הקירוב של נפש האלקית – "לקרב ולדבק", גם לשון קרבן (בגוף המאמר אומר "לקשר ולדבק נפשו", אבל בכותרת זה "לקרב") – הוא ענין של קרבן. ה"תמים יהיה לרצון", קרבן תמים, כולל גם "אדם כי יקריב מכם" ("מכם ובכם הדבר תלוי") – בחינת האדם זה הכוונה ובחינת הבהמה זה הבירור והזיכוך של הנה"ב. אהבת ישראל עושה את הקרבן, על שתי בחינותיו, תמים. גם בתוך אהבת ישראל גופא, יש מה שאוהבים את נשמת היהודי ויש מה שאוהבים את גופו. הגוף זה קדוש והנשמה זה "חלק אלוה ממעל ממש". הנשמה זה "חלק הוי' עמו" והגוף הוא בסוד שם צבאו-ת. בהשגח"פ יוצאים מפרשת בא, בה עיקר המאמר של אדמו"ר הזקן (בתו"א) זה בענין שם צבאו-ת, שבתורה זה "צבאות הוי'" אבל חנה היתה הראשונה שהשתמשה בכך כשם קדוש. מבואר אצלנו באריכות ש"צבאות" ו"צבאות הוי'" זה על שם הגוף הקדוש, כלי לגילוי ה', ולכן צבאות = גוף קדוש. אהבת נשמת היהודי היא הכנה ובסיס לכוונת התפלה והיא אהבה ל"חלק הוי' עמו" ואהבת גוף היהודי היא הכנה ובסיס לזיכוך שבתפלה, והיא אהבה לסוד שם "צבאות". בפשטות אהבת ישראל היא לגוף, לעשות לו טובות בגוף. לא כתוב ברמב"ם, בפשט, שאהבת ישראל זה בלב – זה פשוט, אבל לא כתוב – כמו כל מצוה מעשית זה בא לידי ביטוי בהתחשבות בו, לא לפגוע בו, להיטיב לו. פשיטא שצריך לאהוב בלב, זה כתוב בחסידות – הבעל שם טוב אומר שאהבת ישראל צריכה להיות חמה ורגשית. גם אפשר לומר שאהבת נפש למישהו – כמו דוד ויהונתן – זה כמו הכוונה בלב. זה שהאהבה באה לידי ביטוי בדיבורים ומעשים חמים זה כמו בירור הנה"ב בתפלה, שבאה לידי ביטוי בדיבורים חמים.

וענין אחרון ברמז זה של "עבודה שבלב זו תפלה": כבר צריך להתכונן ל"סעודת לויתן", שמוכנה ומזומנת על השולחן", ועיקר מרכיבי הסעודה הזאת היא לויתן ובהמות. התורה נגמרת ב-ל ומתחילה ב-ב, נעוץ סופן בתחילתן זה "לב". כתוב שאחד הסודות של לב זה יחוד נשמות מעלמא דאתכסייא, לויתן, ונשמות מעלמא דאתגלייא, בהמות. אם יש מישהו שאתה לא מסתדר איתו, אולי זה כי הוא בהמות ואתה לויתן, ובשביל החיבור צריך משיח. החיבור העיקרי בנשמות ישראל הוא בין לויתן לבהמות, והחיבור של לויתן בהמות עולה אהבת ישראל. מכל הרמזים זה הכי מתלבש כאן על התוכן, כי בהמות זה בירור וזיכוך הנפש הבהמית, ולויתן זה "הפעם ילוה אלי אישי", לשון דבקות וחיבור באלקות, "כמער איש ולויות", זה החיבור והדבקות של נפש אלקית בתפלה.]:



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com