חיפוש בתוכן האתר

כח תמוז תשמ"ג - ליצנות דקדושה הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כח תמוז תשמ"ג - ליצנות דקדושה
Page 2
כל הדפים

ליצנות דקדושההתוועדות כח תמוז תשמ"גישיבת 'שובה ישראל'  ניגנו 'וביום שמחתכם' ועוד ניגון. בעוד יומיים, א אב, יהיה היארצייט של אהרן הכהן. הפסוק של היום הזה הוא "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". זהו הפסוק של ההתוועדות, תיקון סיבת החורבן ע"י אהבת חינם. הזהר על פסוק מפרש על משה ואהרן, שהיו מתוועדים מדי פעם. מתי התוועדו לאחרונה? על פי סברא כנראה היום, כי ערב מותו מן הסתם היה עסוק בתשובה – "שוב יום אחד לפני מיתתך".ניגנו 'הנה מה טוב ומה נעים' נתחיל עם תרגיל במספרים. בשבוע שעבר למדנו על זוגות המספרים היוצרים בסכום המרחקים שלהם ממספר שלישי מספר ריבועי המבטא שלמות (לדוגמה: לזוג המספרים רמח ו-שסה יש 7 מספרים כאלו – מב, אלקים, צלם, בצלם אלקים וכו'). היום נעשה את התרגיל על שני השמות שלנו משה ואהרן (256,345). ההפרש ביניהם הוא פט (דממה). המספר הריבועי הקרוב להפרש הוא 121 (112)... לפי זה רם יהיה המקיף הכי קרוב שמחבר ביניהם. לפניו יהיה המספר יראה. לפניו 188 (יעקוב), 156 (יוסף), 120, 80, 36 (לאה). סכום המרחקים שבין משה ואהרן לסדרה הזו יוצר סדרה של ריבועים: 232, 212, 192, 172, 152, 132, 112. המספרים המעניינים ביותר הם הראשון השלישי והרביעי. איפה הכי מתאים לאחים להתוועד? במקדש, באהל מועד. והנה אהל עולה לו, מועד עולה 120 ושניהם יחד עולים 156. משה לוקח את עצמות יוסף עמו, כאשר הם הכח המחבר את משה ואהרן, נביא וכהן. המספר השני (80) והשלישי (120) הם גיל משה רבינו בעת יציאת מצרים ויום מותו, והם השנים בהם משה רבינו ואהרן זכו לחיות במשותף.דוגמה נוספת: משיח בן יוסף (566) ומשיח בן דוד (424). בסדרת המספרים המחברים אותם הקרוב ביותר הוא 423 (תחיה), והקטן ביותר הוא 45 (אדם, שניהם כלולים בנשמת אדם הראשון).שנזכה להתוועדות, שזה עניינו של בית המקדש – חיבור אחד עם ועד. מובא אצל הרבי מקומרנא שלעתיד לבוא תהיה אות נוספת ב"שמע ישראל" שתשלים למניין כה אותיות (כמו ב"ברוך שם כבוד מלכותו"), בבחינת שער ה-נ. האות הנוספת תהיה ו החיבור בין שתי המשפטים, והוא יחוד אחד-ועד. הפסוק הנוסף בתנ"ך בעל ו מילים ו-כה אותיות הוא "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים" הנאמר על יחוד הכרובים הקדש הקדשים.לחיים לחיים!ניגנו ניגון נוסף הזכרנו בעבר שבין יז בתמוז לט באב יש כב ימים, בהם מתקנים את כב אותיות הדיבור, כמו בוידוי. לכן במגילת איכה מזכירים את כל האותיות. האריז"ל כותב שחלוקת הימים בין החודשים היא יג ו-ט, חלוקה שבין יג תיקוני דיקנא של אריך ל-ט התיקונים של זעיר. הראשונים הם יג מידות הרחמים המתגלים לאחר חטא העגל והשניים הם ט המידות המתגלות לאחר חטא המרגלים. שערות הזקן הם צמצומים – יג תיקוני אריך הם בין הכתר לחכמה, בין העל-מודע למודע. שהמחשבות יהיו מותאמות למה שבאמת חש. ט התיקונים של זעיר הם בין הלב לפה, שיהיו "פיו ולבו שוים". כך גם האותיות – יש אותיות המחשבה ויש אותיות הדיבור ואת כולן צריך לאמת. הראשונה היא א, האחרונה בתמוז היא מ, והאחרונה היא ת (נ, הראשונה בחודש אב, נופלת מן השורש) וביחד אמת. לפי כל זה, היום הוא כנגד האות ל, שבוידוי הוא חטא הליצנות, לצנו. לכן היום הענין להתוועד, לתקן את הליצנות, שתהיה בקדושה. "שנים שיושבים... שכינה ביניהם". שני המתוועדים הכי חשובים הם שני הכרובים. כאשר שני הכרובים באהבה ביניהם – נשמע מביניהם הדיבור העליון. יש לומר שכאשר משה ואהרן מתוועדים באהבה ביניהם השכינה מדברת מבין שני הכרובים ונשמעת למשה העומד מחוץ. דבר הוי' היוצא לחוץ עולה יהי אור. ה' יתברך מתפאר בנו – "ישראל אשר בך אתפאר" – כאשר יש אהבה בינינו. כל עבודת בית המקדש היא לעשות נחת רוח לו "שאמרתי ונעשה רצוני", אבל עיקר הנחת רוח היא מאהבת ישראל. הנחת רוח העולה מאתנו עולה שנים כרובים. כלומר, ע"י האהבה בינינו אנחנו פועלים יחוד שאינו בהשגה שלנו, ואפילו לא של משה רבינו, ומשם יורד ומגיע אלינו. האם מותר לבטל תורה לצורך התוועדות? כשלומדים תורה בונים את ארון הברית בתוכו נמצא ספר התורה ולוחות הברית. זו הפנימיות. אבל כשמתוועדים בונים את הכפורת עם הכרובים היושבת על הארון. "ביטולה הוא קיומה". ללא אהבת רעים בשמחה מגיעים לסיבת הגלות "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב". התורה יכולה להתקיים גם בלי מקדש. עיקר המקדש הוא בשביל לעשות מקום לשני הכרובים.מהי הליצנות אותה צריך לתקן? קליפת פלשתים, הפילוש המתלוצץ, היא קליפת הליצנות. מסופר על אחד מן החסידים שעל ערש דווי כשהקריאו בפניו את הוידוי עצר ב'לצנו' ואמר שלא התלוצץ אלא ממתנגדים וזה היה בסדר גמור... צריך לומר שאתכפייא זה לא להתלוצץ בכלל, ואתהפכא זה להתלוצץ ממתנגדים. זה כלל גדול בעבודת ה', שכל מידה שאתה עובד עליה במשך כל השנה בבחינת בינוני, אז יום אחד 'מסוגל' (כמו שבת) שבו אתה מקבל הארה של עבודת הצדיקים באתהפכא לאותה מידה. לכל מידה צריך יום אחד 'מסוגל' בשנה, והיום זה כנראה היום של הליצנות. אז עכשיו, כל אחד בתורו יאמר ליצנות...לחיים לחיים!

 

השער לצ עולה במספר סידורי ל, האות של היום.  בחז"ל היא נקראת "מגדל הפורח באויר". "ורוח אלקים מרחפת על פני המים – זה רוחו של משיח". המים הם התורה – "אין מים אלא תורה" – המונחת בתוך הארון, ואילו רוחו של משיח היא ההתוועדות של הכרובים המונחים עליו. לצנו עולה נסיון, והרבי הרש"ב אומר שיש נסיון בליצנות. יצחק אבינו, המתקן העיקרי של קליפת פלשתים כורת ברית עם אבימלך. יש לומר שהוא עושה לליצנות אתהפכא, על דרך ליצנות מעבודה זרה.נחדד. מי העבודה זרה העיקרית? הישות. עיקר הליצנות היא מעצמנו. מהמתנגד שבתוכנו. אני מכבד שוב את המתלוצץ הראשון לומר את דברו...ניגנו ניגון פורימי צריך להסביר מהי הליצנות שהופכת לקדושה. אם על העבודה זרה מותר לומר ליצנות זה סימן שהליצנות עצמה היא עבודה זרה, ולכן "מצא מין את מינו" ו"פגע בו כיוצא בו". בחסידות מוסבר שעיקר הליצנות היא פריקת עול. אין מעלי כלום. עיקר הליצנות צריכה להיות על הישות, הפולחן העצמי, ה"אש זרה" שלי מעצמי. לצחוק מעצמי. זה כוחו של יצחק.איך עושים את זה? לץ זה ראשי תיבות לא צדיק. בקליפה זה להתלוצץ מצדיקים, אבל בקדושה זה להתלוצץ מעצמי, ממה שאני חושב את עצמי לצדיק. "אל תהי צדיק הרבה". זה כל ספר התניא, שתדע שאתה בהחלט לא צדיק. עוד פירוש: אצל הראשונים, לפני האריז"ל, קוראים לאות צדי (לא צדיק), שהיא תרגום של המילה תהו. "והארץ היתה תהו ובהו – צדיא וריקניא". לפי זה לץ זה ראשי תיבות לא צדי – "לא תהו בראה [אלא] לשבת יצרה". בריאת העולם אינה בשביל תהו וליצנות דקליפה אלא כדי שנשב במושב לצים דקדושה.הליצנות היא קטליסט כדי שיהודים ישבו ביחד, שיתוועדו. לכן זה תכלית הבריאה, "לשבת יצרה".נסביר יותר לעומק. תהו זה כאשר כל אחד יושב לעצמו. צדיק זה משפיע, שנותן צדקה. "ברכות לראש צדיק", "ויוסף הוא המשביר". בפרט, האות ק במילה צדיק היא שורש המקבל אצל המשפיע. ללא שורש לזולת אי אפשר להשפיע, ואז הוא יושב לבד – "צדיא ורקניא". נקרא משתומם, כלי ריק. כל מה שנותנים לך שפע מלמעלה זה בשביל להעביר אותו הלאה. הצדיק הוא צינור להעביר את השפע. איך מצטייר הזולת בתוכי, המשפיע? מצטייר כקוף, כאות ק [האדם המשפיע עצמו הוא סוד האות צ הדומה לאות א – אלופו של עולם – בסוד "אדמה לעליון"] בפני אדם. בשביל להשפיע צריך לרדת. "נחות דרגא ונסיב אתתא". הצטיירות הזולת בתוכי היא בעצם אני עצמי. כלומר, אני עצמי קוף ובאותו רגע אני יכול להתקשר עם הזולת, להתמלא ולהשפיע. התכונה העיקרית של הקוף היא החיקוי, שאני מחקה את הצדיק. מה עושים בהתוועדות אמיתית? מגלים אחד לשני, באהבה, איך כל אחד הוא קוף. שהוא בעצם רק מחקה את האחר בעבודת ה', ועל זה לצחוק. צחוק אמיתי זה היסוד לאהבה אמיתית בין יהודים. לגלות שהשני צדיק ואצלו זה אמיתי, ואילו אתה ביחס אליו בסך הכל קוף, שרק מחקה אותו. כתוב שכל התקופה הזו תתהפך לשמחה. שלושת השבועות יהיו חג אחד ארוך. יותר גבוהים מסתם חג של צדיק, יהיו בבחינת בעלי תשובה שהופכים את כל האשמנו-בגדנו לקדושה. לחיים לחיים!  

 

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com