חיפוש בתוכן האתר

אמונה ובטחון (29) חלק שני – שיעור לבנות תיכון יעלת חן - תשעה פסוקי אמונה - י"א שבט תש"פ – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

י"א שבט תש"פ – כפ"ח

תשעה פסוקי אמונה

אמונה ובטחון (29) חלק שני – שיעור לבנות תיכון יעלת חן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

אמונות משה רבינו

פתחנו בהופעה הראשונה של "אמונה" בתורה – "בתר רישא [דלא ידע ולא אתידע] גופא אזיל"[ב]. הראש קובע, כמו ראש השנה וראש חדש, אבל בקבלה המושג "רישא" שייך לשלשת הרישין שבכתר – רישא דאריך (רצון), רישא דאין (תענוג) ורישא דלא ידע ולא אתידע (אמונה). עכשיו אנחנו ב"רישא" של האמונה – רישא דלא ידע ולא אתידע – ו"בתר רישא גופא אזיל". עיקר הגוף הוא התפארת, מדת הרחמים. המדה העיקרית בלב שמתעוררת מתוך האמונה דרדל"א היא מדת הרחמים (ודוק בחלקו הראשון של השיעור). אם כן, נשאלת השאלה – לשם כך צריך לחפש כמובן, היום יש אמצעים קלים לחפש – כמה פעמים כתוב "אמונה" בתנ"ך?

בחמשה חומשי תורה יש רק פעמיים – אצלנו, "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש", ובסוף התורה, בשירת האזינו. בשני המקומות יש קשר מיוחד למשה רבינו. כל התורה היא "תורת משה עבדי"[ג], אבל שני המקומות בהן כתוב "אמונה" מאד קשורים למשה רבינו. כאן כתוב על משה "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש" – משה כאן אינו שכל אלא אמונה. בסוף התורה יש שירת האזינו שנקראת שירת משה – ההשראה של משה רבינו, השיא שלו בכל חייו, השיר שלו לפני שהסתלק. יש בתורה שתי שירות גדולות – בפרשה שלנו שירת הים ובסוף התורה שירת האזינו. שם כתוב "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא"[ד]. ידוע ש-צדיק עולה ב"פ אמונה ו-ישר עולה ה"פ אמונה – יש פה סדרה של אמונה. שוב, רק פעמיים בכל התורה יש את המלה "אמונה".

"עצתו אמונה"

גם בנביאים יש שתי אמונות – כל שתי אמונות הן צדיק אחד. יש "אמונה" אחת בישעיהו ואחת בירמיהו. כל הפסוקים שמזכירים כאן – אחר כך תסתכלו ותקראו את כל הפרק, עם כל ההקשר של הפסוקים, פסוקים מאד חשובים ומרכזיים. הפסוק של ישעיהו הוא "עצות מרחוק אמונה אֹמן"[ה] – גם מצוטט הרבה בספרים שלנו. כתוב "הוי' אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן" – כמו שבמשיח כתוב "פלא יועץ"[ו], קשר בין פלא לעצה – "[עשית פלא] עצות מרחוק [אתה נותן עצות ממקום רחוק] אמונה אֹמן".

מהביטוי "אמונה אמן" גם לומדים מה פירוש המלה אמונה – שאמונה היא תוקף וחוזק, כמו האיתן שבנשמה. כמו ספר התניא אותיות איתן, שהוא בשביל לגלות את התוקף העצמי – גם לשון עצמה – של הנשמה היהודית, שהוא האמונה שלו. "אמונה אמן" היינו אמונה חזקה – אמונה חזקה מאד, עצם הלוז של היהודי[ז], שאי אפשר לשבור אותה. היא תמיד שלמה, וגם בירידה הכי גדולה – של היפך החיים – עצם הלוז נשארת ומשם יצמח ויקום הגוף לתחיה. זו האמונה שלנו – לכן תכלית האמונה של כל יג עיקרי אמונה של הרמב"ם היא האמונה בתחית המתים.

בכל אופן, זהו ביטוי מאד חשוב – "אמונה אמן". הוא "עצות מרחוק" – מה הן עצות בקבלה וחסידות? בדיוק המקום – חוץ מהרישא דלא ידע ולא אתידע של הכתר – של האמונה והבטחון בנפש, שהן ב"כליות יועצות"[ח], נצח והוד. הן נקראו "בטֻחות חכמה"[ט] – תמיד אנחנו מסבירים שההוד הוא הבטחון הסביל, ש"איהי בהוד"[י], שה' יעשה את הטוב הנראה והנגלה כמו שאני רוצה ומבין, אבל ה' עושה זאת, לא אני, והבטחון הפעיל הוא בנצח, שה' נותן לי את הכח לעשות זאת. הכל הוא, אבל אני צריך לקום, ליזום ולעשות.

נצח והוד הן כליות יועצות, בטחון פעיל ובטחון סביל, אך גם למדנו הרבה פעמים בשיעורים שיחסית ההוד עדיין בגדר אמונה. היום נבין זאת קצת יותר טוב. הרבה פעמים באידיש מסבירים במאמרי חסידות 'להודות' בפשטות כ'גלייבן', להאמין. כעת למדנו שבא עמלק ומטיל ספק באמונה, והאמונה נחלשת – לרגע מתמוטטת ונופלת – ואז היא חוזרת כבטחון. בתחלה "הודי נהפך עלי למשחית"[יא] – ההוד בתחלה הוא אמונה, מקבל ישירות מרישא דלא ידע ולא אתידע, והוא עלול ועשוי ליפול, גם בהשגחה פרטית. אחר כך, כשהוא צומח – ירידה צורך עליה – הוא חוזר כבטחון סביל, ואז מצד שמאל עובר לצד ימין, מהוד לנצח, ונעשה כבר בטחון פעיל, שהוא תכלית התוקף של הבטחון.

שוב, הכל מתחיל מאמונה, מהראש העליון של הכתר, אבל האמונה והבטחון באים לידי ביטוי בספירות נצח והוד – כליות יועצות. יש פיוט שאומרים בר"ה ויו"כ, ובו כתוב "עצתו אמונה". יש נוהגים לשיר אותו ליד נרות חנוכה, מי שמכיר – "עצתו אמונה, פעולתו אמת". מה העצה שה' נותן לנו? אלה כליות יועצות – הכל אמונה, אחר כך הופך להיות שתי בחינות בטחון, סביל ופעיל. כל זה היה ביחס לביטוי המופלא "עצות מרחוק אמונה אמן".

נבין יותר – "עצות" הן ה"כליות יועצות", מה פירוש "מרחוק"? שדווקא ה"כליות יועצות" מקבלות מהכי רחוק, הכי נעלם בנפש, רישא דלא ידע ולא אתידע, שרש האמונה. שוב, העצות – "כליות יועצות", נצח והוד – מקבלות מהרחוק, המקיף הרחוק, היחידה שבנפש, האמונה הפשוטה שלנו. בתוך הכליות יועצות האמונה הופכת בסוף להיות שתי בחינות של בטחון, אבל הכל "אמונה אמן", הכל אמונה חזקה. שוב, זו הפעם השלישית בתנ"ך שכתובה המלה "אמונה", בישעיהו.

"מבקש אמונה"

מה האמונה של ירמיהו? רוב נבואות ירמיהו הן תוכחה חזקה נגד עם ישראל, שעזבו את התורה והמצוה, ולכן נגזר עליהם מן השמים חורבן בית ראשון. יש בירמיהו גם פרקי נחמה, קצת, והן הכי חזקות – כמו שהדברים הקשים שלו הם הכי קשים בתנ"ך גם הדברים הטובים שהוא מתנבא הם הכי טובים וחזקים שיכול להיות. כתוב[יב] שמכל הנביאים עיקר הגלגול של משה רבינו הוא ירמיהו הנביא.

בכל אופן, הוא אומר שצריך לצאת לרחובות ירושלים ולחפש אם נשאר איזה צדיק שעושה משפט ומבקש אמונה "ואסלח לה" – "שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה"[יג]. האם יש עדיין בעולם יהודי שהוא "מבקש אמונה"? יהודי שכל מגמתו בחיים היא אמונה – הוא רוצה אמונה, רוצה לחיות על פי אמונה בעצמו, וכמובן גם להשפיע זאת לאחרים (כמו אברהם אבינו, המאמין הראשון והמשפיע הראשון[יד]). הוא אומר בתמיהה, הכוונה שאין, אבל הלשון שאני משוטט ברחובות, הולך לחפש אם נשאר פה איזה צדיק שעושה עדיין משפט ומבקש אמונה, ואם יש "מבקש אמונה" – "ואסלח לה", אני אסלח לירושלים, "כי עמך הסליחה". מהסמיכות רואים שעיקר הסליחה תלוי אם מאמינים. אחד רוצה לעשות תשובה – כל השנה צריכים לעשות תשובה, יש זמנים מיוחדים, אלול, ר"ה ויו"כ, וגם כעת זמן השובבי"ם – ומהמלה הנדירה כאן (שדורשת לדייק) לומדים שעם כל העבירות הכי חמורות שאנו עושים, אם יש רק אחד, גם אחד בתוכי, ש"מבקש אמונה – ואסלח לה". אם רוצים סליחה רק צריך לבקש דבר אחד – אמונה. אמונה היא גם אמון בין אנשים, כמו בני זוג או כל שני חברים. צריכים לבקש אמונה.

אם כן, עד כה הזכרנו ארבע אמונות בתנ"ך – שתים בתורה ושתים בנביא. אחר כך יש עוד שלש בתהלים ועוד שתים במשלי – סה"כ יש 9 פעמים את המלה "אמונה" בכל התנ"ך, כולם ביטויים מאד חשובים לזכור. מה שאנחנו עושים עכשיו הוא פשוט צורה של התבוננות. אפשר היום, לפני קריאת שמע על המטה, חמש דקות להתבונן – רק במחשבה לעבור על תשע האמונות שיש בתנ"ך.

"רעה אמונה"

מה יש בתהלים? מהפסוקים הכי מופלאים ויפהפיים בתהלים, בפרק לז (יחידה), שמתחיל בטחון ונגמר אמונה. הייתי חושב שצריך להיפך, אבל כך הסדר כאן – "בטח בהוי' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה"[טו]. יש כאן מישהי שקוראים לה ברכה? אם יש ברכה אחת, או כל שם שמתחיל ב ונגמר ה, זהו הפסוק שלה בסוף התפלה. כנראה שזהו פסוק בשביל להמשיך את כל הברכות. התורה מתחיל ב-ב רבתי, לשון ברכה, כפי שאומרים חז"ל. הפסוק של ברכה הוא "בטח בהוי' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה".

יש לנו הסברים שלמים על הפסוק[טז], שכולל ארבעה ביטויים – ארבעה שלבים: "בטח בהוי'" בתחלה הוא בטחון סביל, מצד ספירת ההוד; "ועשה טוב" כבר ימין; "שכן ארץ" היינו מלכות; "ורעה אמונה" היינו להפוך את האמונה לדעת, כעבודת משה רבינו שנקרא "רעיא מהימנא", שרועה ומפרנס את האמונה. "רעה" ב-ר כמו "דעה" ב-דר ו-ד מתחלפות. מי שרועה את האמונה הוא משה רבינו, שרועה ומפרנס את האמונה בדברי אלקים חיים שמלמד אותנו, וכל שכן המשיח, ש"תורה חדשה מאתי תצא"[יז] – תורה שרועה ומפרנסת את האמונה שלנו. כלומר, היא הופכת – או מחברת – את האמונה לדעת, שנדע את האמונה, שתהיה "אמונה אמן". זהו הפסוק הראשון בתהלים בו כתובה המלה "אמונה".

"דרך אמונה" ו"כל מצותיך אמונה"

הפסוקים השני והשלישי שניהם בפרק קיט, הפרק של הרבי בשנה הבאה – הפרק הכי גדול בתהלים בכמות, וכנראה גם באיכות. שם כתוב קודם כל "דרך אמונה בחרתי"[יח] – הבחירה החפשית של האדם, שכל רגע יש לנו בחירה לבחור בטוב או בהיפך הטוב, היא לבחור כל פעם ב"דרך אמונה", כל רגע. אחר כך יש עוד פסוק, שמלשונו גם מובן כמה כללית אמונה, שכוללת הכל – "כל מצותיך אמונה"[יט]. הדרך שלי היא אמונה, "דרך אמונה", וכל תריג המצוות שה' מצוה לי הן – אם נסכם במלה אחת – אמונה. איפה עוד כתוב שכל המצוות הן אמונה? "בא חבקוק והעמידן [את כל תריג מצוות] על אחת שנאמר 'וצדיק באמונתו יחיה'"[כ]. שוב, אנחנו מחפשים רק את המלה "אמונה" בכתיב כזה, תשע פעמים.

שלשת ה"אמונה" בתהלים הן "ורעה אמונה" – לפרנס את האמונה, שזה בעצם ללמוד הרבה חסידות לעומק ולהתבונן בה – ויש "דרך אמונה", ללכת באמונה, כולל משא ומתן באמונה, לשמור אמונים, "הין צדק"[כא], שה"הן" שלך יהיה צדק[כב].

"יפיח אמונה"

הפסוק הבא, הראשון במשלי, מקשר בין אמונה לצדק – "יפיח אמונה יגיד צדק"[כג], כך נאמר על הצדיק. מה פשט הביטוי "יפיח אמונה"? יש כאן הקבלה, "יפיח אמונה – יגיד צדק", אז מה פירוש "יפיח"? ידבר – "האמנתי כי אדבר"[כד]. מה רוצה להדגיש המלה "יפיח", ולא סתם 'ידבר'? השרש "יפיח" מופיע לראשונה בתורה – גם "הכל הולך אחר הפתיחה" – ב"ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה"[כה]. ה' נפח באדם נשמת חיים כדי שיהיה "נפש חיה", "רוח ממללא"[כו], שיהיה מדבר – כנראה כדי שידבר דברי אמונה, "האמנתי כי אדבר".

שוב, קודם ה' נפח באדם נשמת חיים, ו"מאן דנפח מתוכיה נפח", כמו שמביא אדה"ז בתחלת התניא[כז] בשם הזהר – נפח מתוכיותו ופנימיותו. להפיח פירושו להוציא מקרבי את הרוח הכי עוצמתית פנימית. איך אומרים בצורה פשוטה 'להפיח' משהו, ולא רק 'לדבר'? "דברים היוצאים מן הלב". אם אני רוצה להשפיע על מישהו אחר חייב להיות "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים את פעולתם"[כח] – רק אז פועל.

לפי ההסבר שלנו כעת ה"יוצאים מן הלב" היינו אמונה, וההבטחה שיכנס ללב השומע ועוד יותר בטוח שיפעל את הפעולה בתוך הזולת היא כבר בטחון, שתי בחינות של בטחון. הכל מתחיל מזה שהדברים יוצאים מן הלב, ממש כמו "ויפח באפיו", מתוכו ומפנימיותו, "מאן דנפח מתוכיה נפח". זה נקרא "יפיח אמונה", ואז ההמשך הוא "יגיד צדק". ב"יגיד" יש תוקף, הגדה של דברים קשים כגידים. "צדק מלכותא קדישא", היא מלכות, וגם אמונה היא או כתר או מלכות.

שתי המלים שהולכות כאן יחד – אמונה צדק – עולות ח"פ (ממוצע כל אות) יחידה (296). היחידה שבנפש היא מה שצריכים להפיח כשמדברים דברי אמונה – "יפיח אמונה יגיד צדק"[כט].

"ועֹשׂי אמונה רצונו"

יש עוד פעם אחת אמונה בכל התנ"ך, גם בספר משלי. קודם היה לדבר אמונה, "יפיח אמונה", דברים היוצאים מן הלב, והסוף – "הכל הולך אחר החיתום" – הוא "ועֹשי אמונה רצונו"[ל]. הרצון של ה' יתברך – מה הוא רוצה מאתנו? באיזה יהודי הוא רוצה ובוחר? מי שעושה אמונה. יש להפיח אמונה, לדבר אמונה, ויש לעשות אמונה. לעשות אמונה יכול להיות, כמו שהזכרנו קודם, משא ומתן באמונה – אבל פירושו גם לעשות מעשי אמונה. אמונה היא כמו אמנות – יש לנו מאמרים שלמים על זה[לא]. יש ביטוי של אמונה בדבור שלי, "האמנתי כי אדבר", ויש בטוי של אמונה באמנות שלי, מה שאני עושה בידים שלי, "מעשה ידי אמן"[לב]. זהו פן אחר של "ידיו אמונה" – שיש בתוך האצבעות משהו שאמונה זורמת מהמקום הכי פנימי ומגיעה עד לאצבעות, ושם היא באה לידי ביטוי במעשים שאני עושה, במה שאני יוצר, לדוגמה בכתיבה שלי. אם כותבים חיבור – זה גם נקרא עשיה. השבת היא שבת שירה – כדאי לכתוב שירים, בנות, דבר טוב – אבל שירי אמונה. אם שרים אותם – זה כבר "יפיח אמונה", אבל אם כותבים אותם ועוד יותר אם מציירים אותם זה כבר "עֹשי אמונה רצונו".

עברנו על תשע ה"אמונה" התנ"ך – נראה אם מישהי זוכרת... נעשה חזרה:

"ויהי ידיו אמונה", "אל אמונה ואין עול", "עצות מרחוק אמונה אמן", "מבקש אמונה ואסלח לה", "בטח בהוי' ועשה טוב שכן ארץ [מצות ישוב ארץ ישראל, דווקא פה] ורעה אמונה", "דרך אמונה בחרתי", "כל מצותיך אמונה", אחר כך שני פסוקי החכם מכל אדם, שלמה המלך במשלי, "יפיח אמונה יגיד צדק" ו"ועֹשי אמונה רצונו", זהו רצון ה'. הרצון הוא הראש השלישי של הכתר, והוא רוצה את הראש הראשון של הכתר – שירד מטה-מטה, "כל הגבוה גבוה ביותר יורד מטה מטה ביותר"[לג], מרדל"א עד עשיה, "ועֹשי אמונה רצונו".

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] עירובין מא, א; וראה סוטה מה, ב.

[ג] מלאכי ג, כב.

[ד] דברים לב, ד.

[ה] ישעיה כה, א.

[ו] שם ט, ה.

[ז] עצם הלוז = אברהם, המאמין הראשון כנ"ל.

[ח] ברכות סא, א.

[ט] איוב לח, לו.

[י] ע"ח שער הכללים פ"א. ובכ"מ.

[יא] דניאל י, ח.

[יב] ראה מגלה עמוקות (ואתחנן) פן פד ע"פ חז"ל; ספר הגלגולים לרמ"ע מפאנו אות ט (ס"ס, ושם אות ו סמ"ח) שירמיהו התגלגל ברבי טרפון, וביונת אלם (לרמ"ע) מ"ב ח"ג פמ"ד כתב שטרפון עולה משה. וראה שעשועים יום יום כי תבוא יום ב.

[יג] ירמיה ה, א.

[יד] "עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה" = 1488 = 6 פעמים אברהם, הערך הממוצע של כל מלה. "אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה" = 1839 = 3 פעמים 613 = "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" (תהלים קיט, יח).

[טו] תהלים לז, ג.

[טז] ראה מבחר שיעורי התבוננות ח"כ עמ' 75-76.

[יז] ויקרא רבה יג, ג (ע"פ ישעיה נא, ד).

[יח] תהלים קיט, ל.

[יט] שם פסוק פו.

[כ] מכות כד, א.

[כא] ויקרא יט, לו.

[כב] ב"מ מט, א.

[כג] משלי יב, יז.

[כד] תהלים קטז, י.

[כה] בראשית ב, ז.

[כו] אונקלוס עה"פ.

[כז] פ"ב.

[כח] הובא בכ"מ כמאמר חז"ל. ראה ספר הישר לר"ת שי"ג (הובא בשל"ה שעה"א אות ל); שירת ישראל לראב"ע עמ' קנו.

[כט] אחד התלמידים ששמע את השיעור בשידור חי העיר שחלק המילוי של "יפיח": יוד פא יוד חית = "יפיח אמונה יגיד צדק" (431)! ויש להוסיף שכל הביטוי, "יפיח אמונה יגיד צדק" במילוי מ"ה: יוד פא יוד חית אלף מם ואו נון הא יוד גימל יוד דלת צדיק דלת קוף = 2236 = הוי' פעמים אלהים ("הוי' הוא האלהים") = ב"פ "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד".

[ל] משלי יב, כב.

[לא] ראה אמונה ומודעות מאמר "כח האמונה" עמ' נד; אוצר הנפש ח"א מאמר "אמנות ואמונה"; נפש בריאה עמ' יד.

[לב] שה"ש ז, ב.

[לג] לקו"ת ויקרא לד, ג; לט, ג; במדבר לח, ב (ובכ"מ); סה"מ תקס"ד עמ' קכ"ו בשם הבעש"ט והמגיד; שערי אורה ד"ה "יביאו לבוש מלכות" פי"ב ואילך ופל"ב ואילך.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com