חיפוש בתוכן האתר

שפ"א נצבים - י' אייר תש"פ – מפתח הלב הדפסה דוא

בע"ה

י' אייר תש"פ

מפתח הלב

שפ"א נצבים

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

אומר השפת אמת [ב]: יש בתורה סתים וגליא [ג], "לא נפלאת היא ממך" היינו בחינת ה'סתים' שבתורה, תורה שבכתב היורדת מן השמים סתומה ומלאה סודות ורזין, ועליה נאמר בפסוק הבא "לא בשמים היא". "ולא רחוקה היא" זו בחינת ה'גליא' שבתורה, תורה שבעל פה, ועליה נאמר בהמשך "ולא מעבר לים היא". והסיום "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו" – "בפיך" זו תורה שבעל פה, גליא, "ובלבבך" זו תורה שבכתב, סתים.

אך כדי 'לפתוח' את התורה (כלשון המדרש דלקמן) צריך את המפתח המתאים והוא המצוות, "כמו שכל מפתח יש בו צורה כדמות המנעול ובו אפשר לפתוח, כן מפתח של התורה הוא תרי"ג מצוות", "לעשתו", "נר מצוה" לגלות "תורה אור" (המצוות הן עיטין-עצות לגלות את אור התורה). מפתח זה ניתן לישראל, שגם הם "סתים וגליא" כמו התורה. המפתח הוא כללות המצוות, אך גם בכל מצוה פרטית יש התקשרות לכל המצוות, ובפרט מצוות השקולות כנגד כולן, כמו ציצית ושבת.

במדרש נאמר (בהקשר לפסוקים שלנו) "הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה"[ד] – הברכה של "הפותח" היא על שהקב"ה זיכנו לדבר בתורה ולפתוח את ה'גליא' שבה, "בפיך", ואילו הברכה של "החותם" היא על ממד ה'סתים' (חתום וסתום), הפנימיות שמתגלה על ידי הקריאה, "ובלבבך" "לב חכם ישכיל פיהו"[ה].

האור הגנוז

"וירא אלהים את האור כי טוב"[ו] – "כי טוב לגנוז"[ז], "והיכן גנזו? בתורה[ח]. על ידי קיום המצוות מתגלה האור הגנוז בתורה. על השבת נאמר "מתנה טובה יש לי בבית גנזי"[ט], ולכן בכח מצות השבת ביחוד לפתוח ולגלות את האור הגנוז בתורה.

"ובלבבך" היינו גילוי הסתים שבתורה, כנ"ל. המצוות בכלל הן המפתח לאור התורה, לגלות "תעלמות חכמה"[י], והמצוות המיוחדות של "חובות הלבבות" (שש המצוות התמידיות[יא]) הן המפתח ל"רעותא דלבא", "תעלמות לב"[יב] שלמעלה מתעלומות חכמה – כמבואר שהיחידה שבנפש שוכנת בנקודה הפנימית שבלב. זהו "מפתח הלב"[יג], והרמז: מפתח = 528, המשולש של לב (סכום כל המספרים מ-1 עד 32).

"בפיך" הוא הגליא של התורה, ברכה ראשונה של הפותח, "ובלבבך" הוא הסתים של התורה, ברכה אחרונה של החותם. והן שתי בחינות קול, "קלא פנימאה" דלא אשתמע, הלב, ו"קלא דאשתמע" בפה. והנה בזמן הזה "לבא לפומא לא גליא"[יד], הקול הפנימי נותר חתום וסתום, אך בביאת המשיח "לבא לפומא גליא", לגלות את ה'סתים' שבתורה, ואז נברך בפה מלא ברכה אחרונה "אשר נתן לנו תורת אמת", בגילוי חכמת האמת, רזין דרזין דאורייתא.

 



[א] נערך מרשימת הרב ע"י יוסי פלאי.

[ב] תרס"ד. וזה לשונו:

כי המצוה הזאת כו' ל"נ היא ממך כו'. ובמד' הפותח והחותם בתורה מברך לפני' ולאחרי' כו'. כי הנה אורייתא סתים וגליא כמ"ש בזוה"ק. וב' הבחי' ניתנו לישראל שגם הם סתים וגליא. ולכן אמר לא נפלאת על בחי' הסתום לא בשמים הוא כי התורה היורדת מן השמים תורה שבכתב הוא סתום ומלא סודות ורזין עד אין מספר. ולא רחוקה היא בחי' הנגלית שבכח הפה לגלות ולדבר בדברי תורה. וע"ז אמר לא מעבר לים הוא כי באמת הדיבור הי' בגלות במצרים עד שהוציאנו הקב"ה משם. ובזה ניתן לנו כח הפה כמ"ש למען תהי' תורת ה' בפיך כי בי"ח הוציאך ה' ממצרים. וז"ש בפיך ובלבבך לעשותו בפיך בחי' גליא ובלבבך בחי' סתום. ואין מי שיכול לפתוח בתורה רק בנ"י בכח התרי"ג מצות שנק' נר מצוה שהוא עצה איך לגלות אור תורה. וכמו שכל מפתח יש בו צורה כדמות המנעל ובו יכולין לפתוח. ואם נשתנה צורת המפתח א"א כלל לפתוח. כן מפתח של התורה הוא תרי"ג מצות. וכל מצוה ציור פרטי וע"י קיום כל התרי"ג נפתח התורה. ולכן נעלמה מעיני כ"ח רק בנ"י שנמסר להם המפתח. ולכן כ' במד' למי שממציא את כל רמ"ח מצות. ומ"מ בכל מצוה יש התקשרות לכל תרי"ג מצות כמ"ש תרי"ג מצות התלויות בה. ומכ"ש מצות שנאמר בהם ששקולין ככל המצות כמו שבת וציצית נפתח בהם אור התורה. והקורא בתורה מברך לפני' על שזיכנו הקב"ה לדבר בתורה וכשזוכה להשיג הארה פנימיות כמ"ש (מדרש שיר השירים פרשה א') לב חכם ישכיל ע' פיהו זה בחי' סתים וע"ז ברכה אחרונה שנתן לנו תורת אמת היא בחי' סתום וחתום.

[ג] זח"ג עג, א.

[ד] דברים רבה ח, ד.

[ה] משלי טז, כג.

[ו] בראשית א, ד.

[ז] לפי חגיגה יב, א.

[ח] דגל מחנה אפרים פרשת בראשית ועוד.

[ט] שבת י, ב.

[י] איוב יא, ו.

[יא] הקדמת ספר החינוך (הערת המחבר). וראה בספר לחיות במרחב אלוקי.

[יב] תהלים מד, כב.

[יג] לפי לשון המשנה אהלות פ"א מ"ח "מפתח של לב".

[יד] מדרש תהלים ט (סנהדרין צט, א).

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com