בע"ה

ניסן תש"פ

ספירת העומר (2)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

שבוע הגבורה – שם אלהים

חסד שבגבורה: אל שבאלהים

"אַל תירא אברם"

ניתן לקרוא את השם "אֵל" גם "אֶל" וגם "אַל". שלשת הניקודים הם לפי סדר הספירות – חכמה (פתח, אַל), בינה (צירה, אֵל), חסד (סגול, אֶל). בחכמה מאירה הגבורה דעתיק, כח השלילה, אַל. השם הקדוש, אֵל (שם החסד דווקא, "חסד אל כל היום", "חסד לאברהם") לפי ניקודו משתייך לספירת הבינה (אמא)[ב], בסוד "עולם חסד יבנה [אותיות בינה]". ידוע ש"מקום" ("ברוך המקום") הוא כינוי לשי"ת, וחוץ מהכוונה הידועה שמקום = הוי' ב"ה ברבוע פרטי, עיקר ה'פשט' של חשבון מקום הוא ו פעמים אֵל, גם לשון אֶל, דהיינו ו"ק, ששה כיוונים (מעלה מטה וארבע רוחות העולם), כאשר כל אֶל הוא אֵל, "חסד אל כל היום" ו"יומם יצוה הוי' חסדו" – "יומא דאזיל עם כולהו יומין" (ו"ק).

והנה, לשון "אל" מצטרף בתנ"ך ריבוי פעמים ללשון יראה ("אל תירא", "אל תיראו", "אל תיראי" כו') – בכל התנ"ך 78 פעמים, ורק בתורה 17 פעמים (חלוקה של "אני והו", ודוק)! הפעם הראשונה – "הכל הולך אחר הפתיחה" – היא לאחר מלחמת המלכים, "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד [ר"ת משה, שגם אצלו נאמר 'אל תירא אתו' במלחמת עוג, ופירש"י: 'ובסיחון לא הוצרך לומר אל תירא אותו, אלא מתיירא היה משה שלא תעמוד לו זכות ששמש לאברהם [כ'סבה' למלחמת המלכים] שנאמר ויבא הפליט והוא עוג']". אברם הוא חסד, יראה היינו גבורה (גם בגימטריא, יראה עולה גבורה), היינו על דרך ראשית דרך החסידות, צוואת רבי אליעזר אבי הבעל שם טוב לבנו הקטן – "אל תירא משום דבר בעולם חוץ מהקב"ה". והיינו סוד החסד שבגבורה, אל שבאלהים, ודוק.

"אַל" – חסד שבגבורה

בכלל, נמצאנו למדים שכל לשון "אַל" (לא רק "אל תירא" כו') הוא בחינת חסד שבגבורה ("אל נהירו דחכמתא", מקור החסד דז"א וכללות קו הימין בספירות העליונות, ששרשו בגבורה דעתיק, סוד יראת שמים, בגימטריא 1001, סוד אחורי אלהים דההין – אלף אלף למד אלף למד הה אלף למד הה יוד אלף למד הה יוד מם – כמבואר בכתבי האריז"ל).

ה"אַל" הראשונה בתורה ("הכל הולך אחר הפתיחה") הוא "[ויאמר אברם אל לוט] אַל נא תהי מריבה ביני ובינך...". כשמרים נצטרעה אמר אהרן למשה – "אַל נא תהי כמת..." (אין עוד "אל נא תהי" בתנ"ך) ובהמשך (הפסוק הבא) צועק משה לה' "אֵל נא רפא נא לה" – "אֵל נא" כנגד "אַל נא" ("אַל נא" בחכמה ו"אֵל נא" בבינה, "תרין ריעין כו'", מקום הרפואה בבינה שהוא מקום התשובה, וכמ"ש "גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם" שנאמר "ולבבו יבין ושב ורפא לו", והוא דווקא כאשר אור החכמה – "אַל נא תהי כמת", "ימותו ולא בחכמה" – מאיר בבינה – "אֵל נא רפא נא לה", וכידוע ש"משה זכה לבינה"), "לשון נופל על לשון", ודוק[ג].

"מי כמכה באלם" – סוד יצחק בן אברהם

מובא בחסידות ש"באֵלִם" היינו בשני השמות הקדושים המתחילים "אל" – אל אלהים – שהם בימין ושמאל (בהתאמה) כאשר שם הוי' ב"ה – "מי כמכה באלם הוי'" – הוא באמצע שאין שם יניקה כלל לחיצונים כו' (מאברהם, ימין, יוצא ישמעאל ומיצחק, שמאל, יוצא עשו, משא"כ יעקב – "מטתו שלמה").

"מי כמכה באלם" עולה יצחק (ח פעמים הוי'), סוד הגבורה, אך בהיותו בן אברהם – "ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" – הנו בסוד החסד (אל) שבגבורה (אלהים). שרש יצחק בגבורה דעתיק המתלבשת בחכמה סתימאה ובחכמה עילאה, והיינו כרמוז בכך ש"באלם" עולה חכמה (בארבעת הבנים של ליל הסדר יצחק הוא ה"בן חכם" כנודע). והנה, ר"ת "ואלה תולדת יצחק בן אברהם" עולה אל שבאלהים!

בשביעי של פסח (ובחו"ל באחרון של פסח) אוכלים סעודת משיח (המחשה) – אוכלים משיח (מצה) ושותים משיח (יין). המצה של סעודת משיח הוא סוד משיח צדיק הדור[ד]. צדיק הדור עולה אל שבאלהים[ה], סוד יצחק אבינו כנ"ל ("כי אתה אבינו" דווקא לע"ל) – על אברהם, המאמין הראשון והיהודי הראשון, לא מתאים כל כך הכינוי "צדיק הדור" שהרי "אחד היה אברהם" ולא קדמו יהודי כלל, מה שאין כן לגבי יצחק בן אברהם מתאים ביותר הכינוי צדיק הדור (והיינו הסוד שה' צר את קלסתר פניו של יצחק דומה לשל אביו כו') – "צדיק הדור" (אל שבאלהים) עולה "יגיד עליו רעו" (והוא עולה "[נחל נֹבע] מקור חכמה", בחינת יצחק כנ"ל), וד"ל.