חיפוש בתוכן האתר

אמונה-חפץ-דעת (1) - שיעור לכבוד ח' ניסן – אנגלית הדפסה דוא

בע"ה

ח' ניסן תש"פ – הקלטה

אמונה-חפץ-דעת (1)

שיעור לכבוד ח' ניסן – אנגלית

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

ח' ניסן – יום ה'חפץ'

היום הוא ח' ניסן – יום מיוחד עבורנו, 'חג הגאולה' שלנו לפני 24 שנים. השם ניסן הוא לשון נסים – נסי יציאת מצרים – ושתי הנונין בניסן רומזות לנסי-נסים[ב]. ניסן שוה 170 ואם מצרפים ח בהתחלה – התאריך היום – מקבלים 178, 8 ועוד 170. האם יש מלה בעברית שמשקפת זאת? כן – המלה חפץ.

חפץ משמעותו רצון עמוק, מלא בתחושת התענוג שיגיע ממימוש הרצון[ג]. חפץ פירושו שכל הרצון העמוק במודעות ובלב הוא לענין הזה. המלה חפץ מופיעה הרבה פעמים בתנ"ך, רק בחומש חמש פעמים[ד] ובשאר הנ"ך עוד מאה פעמים ויותר. יש הרבה פסוקים חשובים בתנ"ך שמופיעה בהם המלה חפץ.

היום הוא יום של חפץ. היום הוא גם הקדמה לחג הפסח המתקרב – צריך להיות משהו במושג חפץ שיכול להכין אותנו לפסח, לאכילת המצה שהיא "מיכלא דמהימנותא" ו"מיכלא דאסוותא"[ה] לכולם. יש קשר בין החפץ של היום למצה של פסח שבא בקרוב, חג הגאולה, וצריך להבין זאת.

להפוך את האמונה לדעת

נתחיל עם אמונה: תחלה לכל מצוות התורה היא האמונה – אמונה בה', אמונה בתורה, אמונה בעם ישראל, אמונה בארץ ישראל. הכל מתחיל מאמונה בבורא העולם, הירושה לנו מאבותינו ואמותינו – זו אמונה חזקה מאד.

בספר המצוות – שהרמב"ם כתב ראשון – המצוה הראשונה והכי חשובה היא להאמין בה'[ו]. הוא כתב זאת בערבית, אבל התרגום הוא 'להאמין'. אמנם, במשנה תורה – ה"יד החזקה" – הוא החליף את המלה הזו, וכתב "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון"[ז]. הוא משנה את המלה מ'להאמין' ל'לדעת', זאת אומרת שהמצוה הראשונה היא להמשיך את האמונה – שהיא ירושה לנו מאברהם אבינו – ולהפנים אותה כל כך עד שהיא תהפוך להיות דעת. אנחנו מאמינים בקב"ה ועלינו להפוך את האמונה הזו לידיעה.

מי שמאפשר לנו לעשות את המעבר הזה הוא משה רבינו, שנקרא "רעיא מהימנא" – רועה מזין את הצאן, והתזונה הזו היא היכולת להפוך את האמונה לדעת בכח התורה[ח]. משה רבינו אומר "אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלהים"[ט] ואחר כך עלינו להתבונן בכך – "וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי' הוא האלהים וגו'"[י]. גם דוד המלך אמר לבנו שלמה – "דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה"[יא] (מופיעה כאן המלה חפץ, בה אנו עוסקים היום).

הממוצע – חפץ בה' (שיקוף חפץ ה' בנו)

האם יש משהו בין האמונה לדעת – קטלזיטור שעוזר להפוך את האמונה לדעת, להפנים את האמונה? כן – המושג בו פתחנו, "חפץ". אני מאמין בה' ואני רוצה לדעת את ה' – ידיעת היא דבקות בה', התאחדות עם ה' – ובין האמונה והידיעה יש חפץ בה', רצון עם הרגשת התענוג שיהיה לי מהקשר לה'. החפץ הוא הממוצע המחבר בין האמונה לדעת.

ה' חפץ בנו ועלינו לחפוץ בו חזרה. יש כמה פסוקים שמשתמשים במושג חפץ ביחס לחפץ של ה' בנו. אנחנו הרצון הכי עמוק בלבו של ה' כביכול. אנחנו נקראים "ארץ חפץ"[יב] של ה', כשהגאולה השלמה תבוא וה' יחזיר אותנו לארץ ישראל כתוב שיעשה זאת "כי חפץ הוי' בך"[יג], ויש עוד פסוקים.

במגלת אסתר, שקראנו בחדש שעבר, מופיע כמה פעמים הביטוי "איש אשר המלך חפץ ביקרו"[יד]. שם מדובר במלך אחשורוש, אבל כתוב שכל מקום שכתוב "המלך" במגלת אסתר הכוונה גם למלך מלכי המלכים[טו] – מי הוא ה"איש אשר המלך חפץ ביקרו"? עם ישראל. בפרט, המשיח הוא "איש אשר המלך" – מלך מלכי המלכים – "חפץ ביקרו". בכלל, ה' נותן מלכות לעם שלו, "ממלכת כהנים"[טז] – "כל ישראל בני מלכים"[יז] ו"כל ישראל מלכים"[יח]. כתוב בתורה "שום תשים עליך מלך"[יט] והזהר מפרש "'שום' לעילא [מלך מלכי המלכים] 'תשים' לתתא [מלך ישראל מקרב אחיך]"[כ]. המלך לו אנו מצפים הוא מלך המשיח, "איש אשר המלך [העליון] חפץ ביקרו".

ה' חפץ בנו, ו"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"[כא] – עלינו לשקף את החפץ של ה' כלפינו ולחפוץ בו. כאשר אנחנו מחזירים את החפץ כלפיו, זהו הכח לקחת את האמונה שלנו בו, האמונה שלנו באמת התורה, ולהפנים אותה לדעת. בספירות החפץ הוא הכח שמתחת לאמונה ומתחת לחפץ נמצאת הדעת.

רמזי אמונה-חפץ-דעת

נראה כמה רמזים בתהליך הזה: ראשי התיבות של אמונה-חפץ דעת הם אחד – "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"[כב]. יפה לכוון שכאשר אנחנו אומרים זאת האמונה שלנו הופכת לדעת באמצעות החפץ – חפץ בה'. בארמית אחד היינו גם לשון אחיזה. רשב"י אומר שהוא אוחז בה' – "ביה אחידא"[כג]. איך אוחזים בה'? על ידי הפיכת האמונה לדעת באמצעות החפץ (אותו מקבלים היום, ח' ניסן).

נראה עוד תופעה: אמונה-חפץ-דעת עולה 754. שם הוי' עולה פעמיים 13, לכן כאשר אומרים "הוי' אחד" יש יחס של "שלם וחצי". המספר הראשוני שהוא הבסיס של שם הוי', שם הרחמים, הוא 13 – שבתורה היינו יג מדות הרחמים. שוב, ראשי התיבות שלל אמונה-חפץ-דעת הם 13 והכל עולה 754 שעולה 58 פעמים 13, חן פעמים אחד. חן הוא יפי של סימטריה. חן היא מלה מאד חשובה, שמופיעה שבעים פעמים בתנ"ך – לתורה יש שבעים פנים. כל פנים של ה' שמשתקפים בתורה הם חן – והמתבונן בהם מוצא חן בעיני הוי'. חן גם ר"ת ח' ניסן. אמונה-חפץ-דעת עולה חן פעמים אחד. המלה חן עצמה מתחלקת ל-ח ו-ן אך במספר קטן ן היא ה, כך שבמספר קטן חן עולה 13, כך שיש כאן חן (במספר רגיל) פעמים חן (במספר קטן).

נתרגם את המלים אמונה-חפץ-דעת למספרים, נבנה מהם סדרה ונפתח את הסדרה עד 7 מקומות ("כל השביעין חביבין"): 102 178 474 990 1726 2682 3858 (בסיס הסדרה הוא 220, אהבה רבה) = 10010, כך שהערך הממוצע של שבעת המספרים הוא 1430 = הכל פעמים הוי'!

יחוד התענוג והרצון מכח הדעת

אמונה היא הכח הכי גבוה בנפש. יש עשרה כחות במודע ובכתר – העל-מודע – יש שלשה כחות, שלשה ראשים[כד]. הראש העליון נקרא "רישא דלא אתידע", ובנשמה הוא כח האמונה בה'. אמונה שייכת לרישא דלא אתידע, כי אמונה היא בדבר לא נודע. היכולת להחדיר את האמונה לדעת היא פרדוקס, היא נס – לקחת משהו שאיני יכול לדעת אותו ואני רק מאמין בו ולהחדיר אותו בדעת.

הראש השני הוא תענוג והראש השלישי הוא רצון – רצון על-מודע, שהוא הכח הכי נמוך בכתר. איך מגדירים חפץ? רצון שמלא בתחושת תענוג – יחוד של שני הראשים שמתחת לאמונה בכתר, תענוג ורצון. כאשר מחברים אותם יחד מקבלים המושג חפץ[כה], החוזר בתורה הרבה פעמים כנ"ל. אם כן, חפץ בא אחרי אמונה.

יותר מזה, הטבע של שני הראשים הללו, התענוג והרצון, הוא מאד שונה – הם הפוכים אחד מהשני, איך התענוג יכול להתאחד בתוך הרצון? אפשר לייחד שני דברים שונים רק בכח שמעליהם – האמונה הפשוטה עצמה היא הכח (אמונה היא גם במובן של כח כמו בפסוק "אמונה אֹמן"[כו]) לחבר את שני הכחות שתחתיה, התענוג והרצון, וזהו חפץ.

אם רוצים לצייר זאת, ציור של "עץ החיים", יש שלשה כחות בכתר – אמונה-תענוג-רצון – והכח הבא שתחתיהם הוא דעת. הכח הבא בקו האמצעי הוא הרחמים, תחתיו אמת ותחתיה שפלות. הדימוי הזה של עץ החיים מלמד אותנו – שייך ל-ח ניסן – שהחפץ, חבור התענוג והרצון, הוא בדיוק מה שממוקם בין האמונה והדעת, הוא המפתח, הקטלזיטור, להביא את האמונה לתוך הדעת (פנימיות ספירת הדעת היא כח היחוד, והנה אמונה חפץ עולה י"פ יחוד).

מאמונה לרפואה באכילת המצה

כעת נסביר את הכל ביחס למצה: המצה, "מיכלא דמהימנותא", היא מזון שמצוה עלינו לאכול – אנחנו אוכלים אמונה. האמונה היא אור מקיף, המקיף אותנו ומאיר אותנו אבל עדיין לא לגמרי מאיר בתוכנו. באכילת מצה אנחנו לוקחים את האמונה הזו ומכניסים אותה לתוך הגוף שלנו. זהו כח הרפואה של המצה, "מיכלא דאסוותא".

כדי שהתהליך הזה יפעל כמו שצריך – צריך להיות חפץ, הכח של היום הזה. זהו היום לקבל את הכח שמאפשר לנו לאמת את האמונה, לקחת את האמונה ולהכניס אותה לדעת שלנו – אם האמונה נכנסת לדעת לא צריך שום דבר אחר. אם אתה יודע את ה' – יש לך הכל – "דעת קנית מה חסרת"[כז]. זו התכל'ס, כאן בארץ – להיות כל הזמן עם ה' – והדעת הזו היא הרפואה.

שנזכה כולנו לקחת את האמונה שלנו, לחפוץ בה' – "ואהבת את הוי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"[כח] (אפילו אהבה היא לא בדיוק חפץ, שהוא תשוקה עם הרגש התענוג בתוכה, שאיני חפץ בשום דבר חוץ מה' עצמו) – וכך להכניס את האמונה לדעת. שנזכה בכך בשבוע הבא, בכח שמתחיל היום, לאכול את המצה ולפעול את הכל. שיהיה לכולם פסח כשר ושמח – פסח שנקח את האמונה ונזכה לרפואה בכח החפץ האמתי בה', "בלתי להוי' לבדו"[כט].



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] ראה ברכות נז, א.

[ג] לקו"ת שה"ש כח, ד ובכ"מ. ראה עוד לקמן.

[ד] בראשית לד, יט. במדבר יד, ח; כא, יד. דברים כה, ז; שם פסוק ח.

[ה] ראה זהר ח"ב קפג, ב.

[ו] מ"ע מצוה א.

[ז] הלכות יסודי התורה פ"א ה"א.

[ח] ראה תניא פמ"ב (ומבואר במקומות רבים).

[ט] דברים ד, לה.

[י] שם פסוק לט.

[יא] דהי"א כח, ט.

[יב] מלאכי ג, יב.

[יג] ישעיה סב, ד.

[יד] אסתר ו, ו-ז; ט; יא.

[טו] ראה יל"ש אסתר רמז תתנז (קרוב לסופו).

[טז] שמות יט, ו.

[יז] שבת פי"ד מ"ד.

[יח] מובא בשם הירושלמי. ראה זהר ח"ב כו, ב; ח"ג כח, א; שם רכג, א.

[יט] דברים יז, טו.

[כ] זהר ח"ג ערה, ב.

[כא] משלי כז, יט.

[כב] דברים ו, ד.

[כג] זהר ח"ג רצב, א.

[כד] מבואר באריכות בסוד הוי' ליראיו שער א והנספח (וביאוריו בשיעורים בסוד הוי' ליראיו חלקים ג-ד) ובספר הנפש.

[כה] הערך הממוצע של תענוג רצון חפץ = 351, הוי' במשולש כללי. נתרגם למספרים ונפתח סדרה (כנ"ל בענין אמונה-חפץ-דעת) – בסיס יה: 25 178 346 529 727 940 1168 = 3913 = 7 פעמים 559, 13 פעמים 43, חצי "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". 4 המספרים הנוספים = 2860 = 2 פעמים 1430, הכל פעמים הוי' כנ"ל!

[כו] ישעיה כה, א.

[כז] קהלת רבה ז, לב (ובכ"מ). ראה נדרים מא, א.

[כח] דברים ו, ה.

[כט] שמות כב, יט.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com