חיפוש בתוכן האתר

נעם אלימלך – לקוטי שושנה - כ"א אדר תש"פ – הקלטה טלפונית הדפסה דוא

בע"ה

כ"א אדר תש"פ – הקלטה טלפונית

רפואת התורה

נעם אלימלך – לקוטי שושנה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בימי הבידוד וההסתגרות העוברים עלינו החל הרב להעביר מסר יומי טלפוני. בהילולת הרבי ר' אלימלך מליז'נסק נלמד קטע קצר בנעם אלימלך מ'עניני דיומא' – המשכת רפואת ה' על ידי הילולו בכלל ובלימוד תורתו בפרט.

היום ה-169 בשנה

היום כ"א באדר, יום ההילולא רבה של הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. המיוחד ביום הזה שבשנה רגילה, כמו השנה שלנו, הוא היום ה-169 בשנה, 13 ברבוע. זו סגולה מיוחדת להתעוררות רחמים רבים – 13 היינו יג מדות הרחמים, ורבוע הכוונה התכללות, כך שכל מדה כוללת את כולן. היום יש את שלמות ההתכללות של כל הרחמים וכל האהבה – 13 היינו אהבה ו-אחד – ברבוע.

בתור מלה, יש כמה מלים חשובות ששוות 169. אולי הכי חשובה לעניננו היא המלה טעמים. יש בתורה טנת"אטעמים-נקודות-תגים-אותיות, כנגד י-ה-ו-ה[ב] – והמדרגה הכי גבוהה, שהיא בעצם השירה של התורה, "כתבו לכם את השירה הזאת למדה את בני ישראל שימה בפיהם"[ג], היא הטעמים. כתוב שמשיח בא לגלות טעמי תורה[ד], שהם גם הטעמים הפנימיים של המצוות וגם השירה של התורה. כל התורה היא בעצם שירה – קשור לתורה שתיכף נלמד מהרבי ר' אלימלך. יש גם שיטה בבעלי המסורה שיש 13 טעמים ראשיים[ה] – מסתדר מאד יפה עם הרמז ש-טעמים עולים 13 ברבוע.

עד כאן הקדמה לגבי המשמעות של היום.

תיקון הקצף

התורה שנלמד ממנו היא בתחלת החלק שנקרא "לקוטי שושנה", שמופיע בסוף הספר נעם אלימלך. הוא מסביר פסוק בתהלים קיא – פרק לפי האלף-בית שמדבר בשבחו של הקב"ה וגם בשבח התורה:

פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו.

זהו בעצם החלק הראשון של הפסוק. כל פסוק מתחלק לשנים, גם לפי הטעמים – יש טעמים מיוחדים לספרי אמ"ת, איוב-משלי-תהלים – וזהו החצי הראשון. הפרק הולך לפי האלף-בית, זהו פסוק של פ-צ-ק: "פדות שלח לעמו, צוה לעולם בריתו, קדוש ונורא שמו"[ו]. אם כותבים הפוך נוצרת המלה קצף. אם כן, יש כאן רמז להמתקת הדינים על ידי הקטרת. מסופר בתורה ש"יצא הקצף מלפני הוי' החל הנגף"[ז], והרפואה באה על ידי אהרן. משה אמר לו "קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני הוי' החל הנגף" – כך הוא עשה, "והמגפה נעצרה"[ח]. יש שם שני פסוקים – "ותעצר המגפה"[ט] ו"המגפה נעצרה". בזכות הקטרת המגפה נעצרה. זו גם סגולה לומר את הקטרת בכוונה בזמן של מגפה[י] – עוצר מגפה.

שוב, המגפה שם נקראת "יצא הקצף", ובפסוק שלנו יש אותיות קצף למפרע – לפי סדר האלף-בית. קצף הוא הפוך, בחינת אחוריים, שהם דין, ופנים הם רחמים – להפוך את ה"קצף" ל"פדות שלח לעמו, צוה לעולם בריתו, קדוש ונורא שמו". זו הכנה שנבין יותר טוב את מה שהוא כותב.

הרפואה – תהלות ה'

הוא מתחיל להסביר:

דהנה הבורא ברוך הוא שולח רפואה קודם המכה

כלל גדול אצל ה' יתברך, שמקדים רפואה למכה[יא]. תמיד הטוב קודם למה שנדמה לא-טוב. בעצם, מי שמבין זאת, גם בתוך הלא-טוב הנדמה רואה את הטוב – בכך שהוא רואה את הטוב הוא ממתיק את הלא-טוב הנדמה ואז הכל הופך להיות טוב נראה ונגלה, וזו הרפואה.

איזו רפואה ה' מקדים למכה, כל פעם שמביא מכה לכלל או לפרט? זהו עיקר הווארט של התורה כאן:

ומה הוא הרפואה? היינו תהילותיו ושבחיו שאנחנו משבחים ומפארים את שמו הגדול

כל מה שיהודי מהלל, משבח ומפאר את ה' יתברך – זה בעצם הרפואה. כתוב שה' "יושב תהלות ישראל"[יב]. כפי שמסביר הבעל שם טוב[יג], על ידי התהלות שלנו ה' נמשך – "יושב" – והוי' הוא שם הרחמים, כולו טוב, עצם הטוב. כמה שאנחנו יותר מהללים, משבחים ומפארים את ה' כך אנחנו ממשיכים את ה' – ממשיכים את הרחמים של ה' לרפאות כל מכה שלא תבוא לעולם.

העיקר כאן הוא המלה תהלה, ואחר כך הוא מוסיף גם שבח ופאר. כתוב שתהלה-שבח-פאר הם לפי סדר הספירות חדר, חסד-דין-רחמים: תהלה בחינת חסד, כמו הלל, לשון אור ("יהל אור"[יד]), "אברהם התחיל להאיר"[טו]; שבח מצד הגבורה; ופאר, כפשוטו, לשון תפארת. פאר גם אותיות רפא – כשמגיעים לתפארת, לפאר, הרפואה כבר גלויה ובטוחה.

כל פסוק בתורה – שבח ה'

ותורתו הקדושה

הוא מוסיף משהו, שהוא אולי עיקר החידוש כאן: הוא מקשר ומחבר בין להלל את ה' לבין עצם התורה, לימוד התורה הקדושה. הוא רוצה לומר כאן – דבר שכתוב בעוד מקומות בחסידות – שעצם לימוד התורה של יהודי, "אם לא בריתי יומם ולילה חֻקות שמים וארץ לא שמתי"[טז], הוא שבח והלל לקב"ה, נותן התורה. כל מלה של תורה – היא שבח לה'.

קודם כל, "אורייתא וקוב"ה כולא חד"[יז], הכל אחד, וכל פסוק בתורה שאני קורא – אמרנו[יח] שכעת זמן טוב להרבות בתורה שבכתב – הוא בעצם להלל את ה' יתברך. גם פסוק שנשמע סתמי, צריך לדעת – כמו שכותב הרמב"ם[יט] – ש"ואחות לוטן תמנע"[כ] הוא כמו "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"[כא]. הרמב"ם מתכוון שיש בפסוק קדושה, עצמות ה', אבל כאן הכוונה שגם בכל פסוק יש הלל ושבח לה' – כמו שברור השבח ב"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", כך ב"ואחות לוטן תמנע" יש שבח, פלאי פלאים שה' כותב בתורתו "ואחות לוטן תמנע"! התורה היא הלל ושבח להקב"ה, לכן צריך כמה שיותר ללמוד תורה, וגם כפשוטו להלל ולשבח את ה' – "ואתה קדוש [כסיום הפסוק שלנו: 'קדוש ונורא שמו'] יושב תהלות ישראל", כפירוש המפורסם של הבעש"ט שהזכרנו.

"בורא רפואות, נורא תהלות"

כל בקר בסיום ברכת יוצר אומרים "בורא רפואות, נורא תהלות". יש שם הרבה שבחים של ה', כסדר הספירות[כב], עד ל"בורא רפואות" בהוד, "נורא תהלות" ביסוד ו"אדון הנפלאות" במלכות. כאן מדייק את סמיכות "בורא רפואות, נורא תהלות":

וזהו בורא רפואות על ידי נורא תהילות מחמת תהילותיו הנוראים הם הרפואות

מה ה"נורא" בתהלות? חוץ מכך שהתהלות מעוררות יראה עילאה, הפשט שפחד אפילו להתחיל להלל את ה'[כג], כי איני יכול לתפוס אותו ולהלל אותו כראוי. כשאני מתחיל להלל את ה' – ובעצם לקרוא כל פסוק בתורה, כמו שאמרנו כרגע – מתעוררת חוית "נורא". "נורא" לכאורה היינו יראה-גבורה, אך זהו התואר של יעקב אבינו עמוד התורה. "האל הגדול הגבור והנורא" כנגד "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב"[כד]. יעקב נקרא "נורא" כי כך הוא לומד תורה.

ה' "בורא רפואות" על ידי "נורא תהלות". ה' מקדים את הרפואה למכה, אך בתחלה היא בבחינת "ואתה קדוש" – בעולם האצילות, קדוש ונבדל מאתנו – וצריך להוריד אותה מעולם האצילות לבריאה ומטה, "בורא רפואות", "בורא" גם לשון בריאות.

נעשה גימטריא: "בורא רפואות נורא תהלות" בגימטריא 2000, רומז ל-ב רבתי ד"בראשית". בכך התורה פותחת – מקדימה רפואה למכה על ידי התהלות. כשה' בורא עולם חלק עיקרי מהתהליך הוא צמצום, "בראשית ברא אלהים", וצמצום הוא מכה שנדמית לנו כלא-טוב. אבל ה' מקדים רפואה ב-ב הגדולה, "בורא רפואות נורא תהלות" – הקדמת רפואה לכל המכות שלא תבואנה בשית אלפי שנין דהוי עלמא[כה].

פדות על ידי ברית התורה

כעת הוא חוזר לפסוק:

וזהו פדות שלח לעמו היינו שהשם יתברך ברוך הוא שלח מקודם פדות מכל צרות ומכות קודם למכה

מהרגע הראשון של בריאת העולם, גילוי אור אין סוף שלו, ה' הקדים רפואה – שלח פדות. הוא מפרש כאן ש"פדות" היינו רפואה – גם חידוש. נעשה גימטריא: פדות עולה 490 ו-רפואה 292. אפשר לומר שמה-פ של שרש "רפא", כמו "ורפא ירפא"[כו], יוצאת המלה פדות, לפי הכלל הידוע אצלנו שהרבה פעמים בשתי מלים שהולכות יחד המלה השניה יוצאת מהאות השניה של המלה הראשונה. הממוצע בין פדות ל-רפואה הוא המלה ישועה (391) – עוד מלה חשובה. חולה שצריך רפואה – צריך ישועה. הוא גם צריך פדות – פדיון, כמו "פדה בשלום נפשי מקרב לי"[כז], צריך לפדות ולהעלות ניצוץ שהיה שבוי. כנראה שכאשר אדם חולה יש אצלו ניצוצות שבויים שצריך לפדות (כידוע בכוונת "רופא חולי עמו ישראל" ראשי תבות בגימטריא רפח ניצוצות[כח]) – הפדות היא הרפואה. כך יוצא מהפירוש שלו.

היינו על ידי שציוה לעולם בריתו דהיינו התורה היא הרפואה השלוחה לנו קודם לכל דבר המגינה ומצילה עלינו ועל כל ישראל אמן.

הוא מפרש כאן שבריתו היא התורה. ברית גם שוה תורה עם הכולל. כשמוסיפים עוד כולל מגיעים ל-תריג. ברית היא בעצם המספר שבין ה-תורה לבין תריג מצוות. רומז כאן גם לפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה", בו חז"ל מפרשים[כט] בפירוש ש"בריתי" היינו תורה. צריך כל רגע יהודי בעולם שיושב ולומד תורה, ובכך מקיים את העולם. "צוה [לעולם בריתו]" גם לשון המשיך וחבר, לשון צוותא – צוה לנו את מצוות התורה, וגם חבר את הברית שלו, שהיא התורה שלו, לעולם.

עד כאן מפרש את הפסוק "פדות שלח לעמו, צוה לעולם בריתו [קדוש ונורא שמו]". הפסוק הבא, המסיים את הפרק, הוא "ראשית חכמה יראת הוי', שכל טוב לכל עֹשיהם, תהלתו עֹמדת לעד"[ל]. לפני כמה ימים דברנו[לא] על "שכל טוב" שבא מהפסוק הזה, שעולה 367 – המספר של המגפה היום. הכל מסיים בתהלה – "תהלתו עֹמדת לעד".

שוב, יש כאן כמה חידושים, שאחד מהם הוא שהתורה היא-היא התהלה והיא-היא הרפואה שאנחנו ממשיכים – שה' הקדים את הרפואה, אבל צריך להמשיך אותה מבחינת "קדוש" שיהיה "בורא רפואות" על ידי ה"נורא תהלות" שלנו.

עד כאן. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

  • את קצף המגיפה יש להפוך ל"פדות שלח לעמו, צוה לעולם בריתו, קדוש ונורא שמו".
  • הידיעה שה' מקדים רפואה למכה חושפת את הטוב המסתתר בלא-טוב והופכת אותו לטוב.
  • את הרפואה שה' מקדים למכה מורידים לעולמות התחתונים על ידי תהלות ה'.
  • ככל שמהללים את ה' מגלים את רחמיו במציאות.
  • כל פסוק בתורה הוא הלל, שבח ופאר לה' יתברך.
  • רפואת החולה היא פדות ועילוי הניצוצות השבויים.

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] ע"ח ש"ח (דרושי נקודות) פ"א; מ"ח מסכת בריאת א"ק פ"ב משניות ג-ו; בגדי קדש אשר לאהרן (פירירה), א"ב דכללים.

[ג] דברים לא, יט.

[ד] ראה רש"י לשה"ש א, א.

[ה] מובא בפירוש הגר"א לזהר בכ"מ.

[ו] תהלים קיא, ט. כל הפסוק – "פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו" = 2888, הרבוע הכפול של 38 ("פדות... שמו" = 836 = 38 פעמים 22, השאר = 38 פעמים 54). "שלח" = 338 = הרבוע הכפול של 13. "שלח לעמו" = 484 = 22 (אתוון דאורייתא) ברבוע. דילוג תבות: "פדות... לעמו... לעולם... קדוש... שמו" = 1568 = הרבוע הכפול של 28. הפסוק מתחלק: "פדות... קדוש..." = 900 = 30 ברבוע (סוד הלב היהודי כנודע). "פדות... בריתו קדוש... שמו" = 1864 (8 פעמים "עץ החיים" = 2 פעמים "עץ הדעת טוב ורע" כו'). השאר: "שלח לעמו צוה לעולם... ונורא" = 1024 = 32 ברבוע. יש בפסוק 9 תבות, 3 ברבוע, ו-36 אותיות, 6 ברבוע (יחס מושלם של תבות לאותיות – 1:4). אלכסון הרבוע = 162 = הרבוע הכפול של 9. ראשי ואמצעי תבות הפסוק = 2116 = 46 ברבוע. חוץ מאותיות קצף שאר אותיות הפסוק = 2618, סוד 1618 ברבוע (1.618 הוא, בקירוב, מספר היחס של חתך זהב, שסגולתו שהרבוע שלו הוא פשוט תוספת של 1 למספר, כנודע).

[ז] במדבר יז, יא.

[ח] שם פסוק טו.

[ט] שם פסוק יג.

[י] זהר ח"א ק, ב (במדרש הנעלם) ומובא גם בפוסקים – ראה אליהו רבה או"ח סימן קלב; חסד לאלפים רצט, ד. ובכ"מ.

[יא] מגלה יג, ב.

[יב] תהלים כב, ד.

[יג] לקו"ש ח"ז עמ' 135. וראה אור ישראל ח"א עמ' צא.

[יד] ע"פ איוב לא, כו ("אור כי יהל").

[טו] שמות רבה טו, כ.

[טז] ירמיה לג, כה.

[יז] ראה זח"א כד, א; ח"ב ס, א; תקו"ז תקון ו בתחלתו; תקון כד. תניא פ"ג ופכ"ג. לקו"ת נצבים מו, א.

[יח] שיעור ליל פורים ש"ז (בינה בפרצוף ההתבוננות ב'קורונה').

[יט] פיה"מ סנהדרין פ"י מ"א יסוד שמיני (וראה סנהדרין צט, ב).

[כ] בראשית לו, כב.

[כא] דברים ו, ד.

[כב] פע"ח שער הק"ש פ"א.

[כג] רש"י לשמות טו, יא.

[כד] ראה שעה"כ ענין כונת העמידה (עמ' קצג). וראה זהר ח"ב יד, ב.

[כה] סנהדרין צז, א.

[כו] שמות כא, יט.

[כז] תהלים נה, יט.

[כח] ספר החזיונות למהרח"ו ח"ב; פתח עינים כונת סדר העמידה.

[כט] שמות רבה מז, ד.

[ל] תהלים קיא, י.

[לא] שיעור ליל פורים ש"ז (חכמה בפרצוף ההתבוננות ב'קורונה').

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com