חיפוש בתוכן האתר

יח אדר תשס"ט - יום הבר מצוה למ"מ גינזבורג - דף 14 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
יח אדר תשס"ט - יום הבר מצוה למ"מ גינזבורג
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
Page 10
Page 11
Page 12
Page 13
Page 14
Page 15
Page 16
Page 17
Page 18
כל הדפים

ב. ראית קשר של תפילין

עכשיו נעבור למשהו אחר: המחותן שאל שאלה, קשור לקשר של תפילין. בפרשת שבוע הקב"ה הראה למשה רבינו קשר של תפילין – "אני אעביר כל טובי על פניך", "פני לא יראו" אבל קשר תפילין כן הראה לו. הוא שאל שהרי ה' נדמה כשליח ציבור, שמכסה את הראש עם הטלית, אז איך הוא ראה את הקשר של תפילין מאחורה?

אני רוצה לומר ארבעה תירוצים:

התירוץ הכי פשוט, שהיות שהוא רצה להראות לו מה שיוכל לראות – אז הוא הוריד את הטלית כדי שיראה את הקשר של תפילין, כי רוצה להראות לו.

תירוץ שני, שזה גם שאין הטלית על ראשו (מכסה את הקשר של תפילין) – שקודם הוא עבר לפני משה רבינו, עוד לפני שהתחיל לקרוא "הוי' הוי'", היה כחזן שהולך לעמוד, ואז עוד לא מכסה את הראש עם הטלית. לכן לא היה צריך להוריד – כי עדיין לא כיסה עם הטלית, אלא רק בדרך לעמוד.

תירוץ שלישי קשור למה שדברנו בזמן האחרון על הציץ. כתוב שתש"ר היה בין הציץ לבין המצנפת, אבל אחד המפרשים אומר שקשר התפילין מאחורה היה מכוון ממש כנגד אותיות "קדש להוי'" הבולטות בציץ מקדימה. כתוב גם על הקשר של תפילין שזה ד בולטת [על פי פשט הקשר רומז ל-ד של שם שדי כנודע – וכן מובא באותו פירוש – אך בפנימיות הוא רומז לכללות השם המיוחד בן ד, שם הוי' ב"ה, השם היוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה, שעל כן הוא משקף מאחורה את ה"קדש להוי'" שעל מצח אהרן מקדימה (אותיות "קדש ל", שמלמטה, עולות דלת, הן משתקפות בקשר של תפלין, ודוק). והרמז: קשר של תפלין [ר"ת קשת, סוד יסוד עתיק יומין הבולט ומאיר במצח וחוזר לבלוט ולהאיר בערף מולו] = 1500 = י-ה-ו-ה בהכאת ד אותיותיו זו בזו, ודוק]. אז התירוץ השלישי הוא שהיה מכוסה עם טלית, אבל זו היתה טלית דקה והיות שהקשר בולט רואים את הבליטה – כמו האותיות הבולטות של הציץ.

התירוץ הרביעי – ארבעת התירוצים הם בדרך מלמטה למעלה – הטלית של הקב"ה ודאי בצבע לבן, וכתוב בחסידות ובקבלה שהלבן של ה' זה לא הלבן שלנו. הלובן העליון זה מה שאנחנו קוראים שקוף. לכאורה זה תירוץ מצוין, כי הטלית שלו שקופה. "עוטה אור כשלמה". אז אין בכלל קושיא.

זה ארבעה תירוצים ממטה למעלה, שנים בלי טלית ושנים עם טלית, וד"ל. זה רק השלמה.

 

ג. "לילה זמן תפילין"

תפילין בלילה – מחלוקת בחז"ל ובפוסקים

בענין של תפילין: יש מחלוקת בחז"ל אם לילה זמן תפילין או לא. המחלוקת בחז"ל זה גם מחלוקת בפסק. הרמב"ם סובר וכותב בפירוש שלילה לאו זמן תפילין, וממילא אם מישהו מניח תפילין בלילה לשם מצוה עובר על "בל תוסיף" – עבירה חמורה לפי הרמב"ם. אבל רוב רובם של הראשונים סוברים שלילה כן זמן תפילין דאורייתא, ורק חז"ל גזרו לא להניח תפילין בלילה שמא ישן. אדמו"ר הזקן, כמו כולם חוץ מהרמב"ם, פוסק שלילה זמן תפילין (שו"ע או"ח סימן ל), אבל חז"ל גזרו, וההיכי תמצי היחיד שמותר זה אם הנחת ביום מותר להשאיר את זה בלילה. אבל זה "הלכה ואין מורין כן". אפשר להשאר בבית מדרש, שלא ילמדו ממנו. אבל אם זה לשם שמירה, אפילו בחוץ – שאתה אומר לאנשים שאין מקום לשים ואתה שומר על זה. בקיצור, אנחנו פוסקים שהגם שמדאורייתא לילה הוא זמן תפילין – אבל אסור להניח תפילין בלילה. אכן רש"י ורבינו יונה סוברים שמה שנאמר "הלכה ואין מורין כן" היינו להניח תפילין לכתחילה בלילה, היות שמדאורייתא לילה זמן תפילין הוא, וכדלקמן (אך להשאיר תפילין – מורין כן), אבל הפוסקים לא סברו כדעה זו. יש רק יוצא מהכלל אחד, שאם אדם משכים לצאת לדרך אז מותר לו להניח ולברך אחר כך, כשיגיע הזמן (רבינו פרץ, הובא בטור, פוסק שצריך לברך בלילה היות שלילה זמן תפילין הוא אבל שאר הפוסקים חולקים עליו בזה). למה מותר? כי אין חשש שישן – הוא יוצא לדרך. לכן אומרים שאם אתה רוכב בקרון זה לא תופס, ואפילו מישהו אומר שהכי מסוגל לישון זה כשאדם נמצא ברכבת או בקרון. אבל אם יוצאים ברגל אין חשש שישן. יש מחלוקת אחרונים לגבי מי שרוכב על סוס, האם אפשר לישון על הסוס (על ההגה).

היות שאנחנו פוסקים כמו הרא"ש, שהיסח הדעת שאסור זה רק היסח הדעת גמור – שחוק וקלות ראש או טרדה גדולה בעסק (כנ"ל) – אז זה לא שהשינה אסורה מצד עצמה, אלא שמא יפיח אם זה שינת קבע. אם זה שינת ארעי אז הבעיה זה רק איזה זלזול בתפילין, שרואים שאתה ישן עם תפילין על הראש, אבל אם אתה מכסה את התפילין מותר לכתחילה שנת ארעי. לכן אומר לישון עם הראש בין הברכיים, אם התפילין מכוסות. תיכף נאמר דרוש שהשערי תשובה מביא. שוב, יש ראשונים, רש"י ורבינו יונה – שיכול להיות שכל הצדיקים והחסידים סומכים עליהם – שפוסקים להשאר עם התפילין מותר לכתחילה. הכל זה דיון איך לפרש סיפור של רב אשי במסכת מנחות. אחרי כל המחלוקת – שכל אחד מפרש אחרת, זה ממש לא ברור – יש בסוף מעשה של רב אשי, שכתוב שהניח תפילין בלילה ורבינא ישב לפניו ואמר לו שזה כנראה לשם שמירה, אז הוא הנהן עם הראש. רבינא אומר שראיתי שזה לא נכון, ושהוא רק מהנהן לי ובאמת לא סובר ככה. זה בכלל משהו מענין. מכאן הוא למד שזה הלכה ואין מורין כן, אבל איך מפרשים? זה מן הקצה אל הקצה. רש"י מפרש פשוטו כמשמעו, שהוא הניח את התפילין בלילה – כי לילה זמן תפילין – וזה הלכה שאין מורין כן. יש גירסא אחרת, שכולם סומכים עליה, שמשמע שהניח קודם ורק השאיר בלילה, ואז אפשר אפילו לפרש שהוא סובר שלילה זה לאו זמן תפילין ועדיין בגלל שהניח ביום מותר להשאיר בלילה. זה ממש מהקצה אל הקצה במעשה הזה.



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com