חיפוש בתוכן האתר

כה תמוז תשס"ט - פרצוף המיתות בתורה - דף 3 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כה תמוז תשס"ט - פרצוף המיתות בתורה
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
כל הדפים

ב. מקלל אביו ואמו

פתיחת הלכות כבוד הורים ברמב"ם – דיני מכה ומקלל

מה כל זה קשור לכיבוד הורים? נקרא את ההלכה הראשונה ברמב"ם על כבוד הורים (הלכות ממרים פ"ה ה"א). מענין שהרמב"ם שם את שתי המצוות של קללה והכאה בפ"ה, לפני המצוות של כבוד ומורא בפ"ו. צריך להתבונן למה הוא מקדים את איסור מקלל ומכה עוד לפני עצם חיוב כבוד ומורא (בטושו"ע הסדר הפוך – ולכאורה יותר הגיוני – כאשר מצות כבוד ומורא ביו"ד סימן רמ ואיסורי מקלל ומכה בסימן רמא). הלכה ראשונה בפ"ה:

המקלל אביו ואמו [אף שבתורה הכאה קודמת, הפרק מתחיל ב"מקלל" – זה השרש. הפרק מתחיל ב"מקלל אביו ואמו" ומסתיים ב"מקלה אביו ואמו", מאותו שרש, ובאמצע נמצא דין "מכה אביו ואמו". יש במקלל שתי חומרות גדולות לגבי מכה – שהאיסור גם לאחר מיתה, ושעונשו סקילה ולא רק חנק (מכה לא נוהג לאחר מיתה 'במקרה' – בלשון הרמב"ם במו"נ, המבחין בין 'במקרה' ל'בעצם' – רק כי אחר מיתהאי אפשר לעשות בהם חבורה, להוציא דם). איך שלא יהיה, מקלל יותר חמור – "דמיו בו", עונשו סקילה (ה-י של שם הוי').] נסקל [זה הדבר הראשון שצריך לדעת לגבי אבא ואמא שלך – שאם מקללים אותם, סוקלים אותך. סקל אותיות סלק, לשון הסתלקות, חטא זה גורם להסתלקות השכינה מישראל.] שנאמר אביו ואמו קלל דמיו בו [הוא מניח שאנחנו מבינים ש"דמיו בו" זה סקילה.] ואחד המקלל בחייהן או לאחר מיתתן הרי זה נסקל וצריך עדים והתראה כשאר כל מחוייבי מיתות בית דין ואחד האיש ואחד האשה וכן הטומטום והאנדרוגינוס והוא שיהיו גדולים שהגיעו לכלל העונשין.

בהלכה ה מובא דין מכה אביו ואמו:

המכה אביו ואמו מיתתו בחנק שנאמר מכה אביו ואמו מות יומת [וסתם מיתה זה בחנק] וצריך עדים והתראה כשאר כל מחוייבי מיתת בית דין ואחד האיש ואחד האשה וכן הטומטום ואנדרוגינוס והוא שיגיעו לכלל עונשין. אינו חייב חנק עד שיעשה בהן חבורה אבל אם לא עשה בהן חבורה הרי זה כמכה אחד מישראל והמכה אותן לאחר מיתה פטור.

בהלכה הזאת הרמב"ם חוזר על לשון ההלכה הראשונה שצריך עדים והתראה וכו', כשהחידוש לגבי מכה הוא שאין כאן סקילה ושאינו חייב לאחר מיתה.

הדיוק ברמב"ם: מדוע להדגיש את דיני עונשין (עדים, התראה וגיל חיוב) במקלל ומכה אביו ואמו?

יש כאן, כמו בכל הלכה ברמב"ם, כל מיני דיוקים. אבל נעמוד על דיוק אחד בשתי ההלכות הנ"ל – למה צריך לכתוב שצריך עדים והתראה ככל מחויבי מיתת בית דין, ולמה צריך לכתוב שצריכים להגיע לכלל עונשין? יש הו"א שזה שונה? יש הו"א שלא צריך עדים והתראה במקלל או מכה אביו ואמו? יש הו"א שסוקלים או ממיתים קטן?

תירוצי הכס"מ והמנ"ח

הראשון שבא להתיחס לתמיה זו הוא הכסף משנה, שכותב "ונראה לי שהוצרך לכתוב כן משום דסד"א שהכאת אביו ואמו וקללתם על הרוב היא בתוך הבית ואין נמצאים שם עדים כשרים ואם כן לא ניבעי עדים והתראה – קמ"ל". גם הסברו של הכס"מ מתמיה, האם אין עוד עברות שהן בתוך הבית כו'? בכל אופן, יש לנו קושיא – למה צריך להדגיש בקללה והכאה שצריך עדים והתראה ושהדין נוהג רק בגדולים שהגיעו לכלל העונשים (את זה הכס"מ לא שואל, אבל זה אותה שאלה). נפתח את ספר המפתח: מביא את דעת המנ"ח (לפעמים אפשר להבין מספר המפתח מה כתוב במקור ולפעמים לא, כאן אפשר להבין). דעת המנ"ח שעדים זוממין ומגדף אין צריכין התראה, כי אין בהם מעשה, ולכן צריך להדגיש כי אף שגם בקללה אין מעשה היא צריכה התראה (וכנראה הרמב"ם מזכיר עדים אגב התראה). וכותב שם עוד: עיין שבט הלוי יו"ד דהקשה על המנ"ח לקמן ה"ה לענין מכה שכתב הרמב"ם שצריך עדים והתראה אף שהוא מעשה גמור, ומסיק שעל כרחך צריך לתרץ כמו הכסף משנה (ולא כמו המנ"ח). לדעתנו זה לא מספיק טוב – הכס"מ לא מספיק חזק ואת המנ"ח סתרו (ומי שסתר בעל כרחו חוזר לפירוש הכס"מ, מה הרווחנו?!). צריך סברא אחרת.



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com