חיפוש בתוכן האתר

כט כסלו תש"ע - נר חמישי של חנוכה - דף 9 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כט כסלו תש"ע - נר חמישי של חנוכה
יש שבר - יש סבר
Page 3
קליפת התרמודאי - כפירה בחום היהודי הטבעי
מחלוקת בית שמאי ובית הלל בהגדרת ההווה
Page 6
נשיאת ההפכים בחנוכה - צירוף טעמים חלוקים
זרוק חוטרא אאוירא אעיקריה קאי - החזרה לתורשה האמהית
Page 9
ג שלבי ''זרוק חוטרא'' - הפרעת המנוחה, הגבהה מהארץ, זריקה באויר - בדורנו
Page 11
כל הדפים

מה הדבר הראשון שנלמד מזה? בתלת זימני הוה חזקה שלחזור לשרש זה לחזור לתורשה של האמא, לא של האבא. אני הולך למישהו בממשלה ורוצה להחזיר אותו בתשובה, אז מה צריך לומר? אתה יודע שסבא שלך היה רב גדול ברוסיה או בתימן? זה יזיז לו משהו, אם יזכור את זה? לא יזיז לו שום דבר. אבל אם אומר לו – אתה יודע שסבתא שלך הדליקה נרות שבת? זה קצת יותר יזיז לו. צריך להפריע מנוחתו ולהגביה מהארץ ולזרוק באויר, אבל אם מצליחים – בסוף שיפול על השרש זה ליפול על אמא שלו, לא על אבא שלו. זה דבר חשוב מאד. זה גם הסבר יפהפה שהיחוס היהודי הוא אחרי האם ולא אחרי האב. אם לפול על השרש שלך זה לפול על היהדות שלך – מי עשה אותך יהודי בכלל? האמא, לא האבא. מכאן גם נלמד שעצם המלה "עיקר" – "עיקריה" ו"עיקרו" בארמית ובלשה"ק – שייך לאמא, כמו "עקרת הבית". עיקר אותיות רקיע, ובקבלה רקיע זה בינה – אמא. העיקר זה האמא, האבא הוא אולי השרש, אבל ליפול על העיקר זה ליפול על האמא. זה שנופלים על העיקר, על האמא, הכוונה שיש גנים.

אפשר ללמוד מזה, כשיעבדו על תורת הגנטיקה, שהיום חוקרים אם יש גם גנים של מדות. הכי גנטי, שזה דבר פשוט – אנו יודעים שיעקב אבינו היה גדול הגנטיקה, במה שעשה עם המקלות – זה גנים של "יפה תאר ויפה מראה", בזה כל מי שמאמין בגנטיקה יודה. אבל זה שגנטיקה היא גם במדות, כמו בנות מואב, שאם סבתא רבא היתה זונה גם היא נולדה להיות זונה, או כמו לגבי הגר וישמעאל, שאם האמא היא מצרית יש נטיה גנטית להמשך אחר אשה מארץ מצרים ולהתחתן איתה – לחזור למולדת, לשרש של האמא – זה נתון לדיון. בכלל בתורת הגנטיקה יש כעת דבר שצריך לברר, שאולי גנים עוברים יותר מאמא מאשר מאבא? אף אחד לא יאמר את זה, זה חידוש מופלא, אבל זה נושא לחקירה. אולי גנים של הנהגה, של דפוסי התנהגות, עוברים בעיקר מהאמא – אפשר לחקור. אם כי כאן זה גם "יפה תאר ויפה מראה" – אולי גנים של יפי עוברים בעיקר מהאמא. יש כמה דוגמאות בתורה שהבן דומה לאבא ("אברהם הוליד את יצחק"), אבל זה בדרך נס (אומרים שבהחלט יש במדע תופעה של תורשה מהאמא).

נאמר עוד משהו: לכאורה מה שהכי נוגע לנו זה יוסף, שהוא כאן היהודי בין שני הגוים. אם אנחנו רוצים צריך ללמוד מיוסף, אם כי שהרבי לומד את הדרך לקחת מישהו כרות ויבש וכו' זה לא כל כך מתאים ליוסף, שאף פעם לא היה כרות ויבש – "ראה פניך לא פללתי" שנשארת כל הזמן צדיק יסוד עולם, עמדת בנסיון.

נאמר כלל גדול מאד לגבי אמא ואבא: "'ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה' – זרוק חוטרא אאוירא אעיקריה קאי", העיקר זה "ורחל היתה אשת יפת תאר ויפת מראה". בזכות זה "ותשא אשת אדוניו את עיניה וגו'". לכאורה תורשה דומה לענין של "אבא מזכה ברא", דברים שהאבא מזכה את הבן, אבל מה האמא מזכה את הבן? כתוב שכל מה שלבן (פשוט) הבן מקבל מהאבא וכל מה שאדום (צבעוני) הוא מקבל מהאמא, אבל אין ביטוי של מה שהאמא מזכה את הבן. נאמר משהו חשוב מאד: כל הצדיקים עמדו בנסיונות, זה חלק מהענין של יהודי, החל מהיהודי הראשון. אסור לבקש נסיונות, ורק יש כמה צדיקים שבקשו נסיונות – בדרך כלל לא עמדו בהם (לפעמים כן, אבל דוד המלך שאמר "בחנני נא ונסני" לא עמד בנסיון). סימן שבשביל צדיק, "ועמך כלם צדיקים", זה שה' יתן לך נסיון – שזה קשה, ובזכות זה צדיק זוכה לדרגת בעל תשובה (שבלי עבודת הנסיונות "אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם") – זה זכות. לקבל נסיון זה זכות. אם אני לא צריך אותך בכלל, לא מחשיב אותך, לא רוצה שתדלג דילוג הערך (דילוג קוונטי) באור הנשמה שלך, אז תשאר כל החיים רגוע במנוחה (כמו גוי). להעמיד אדם בנסיון זה זכות, רק השאלה אם תעמוד בנסיון.

מי מעמיד אותך בנסיון ומי עוזר לך לעמוד בו? אבא ואמא. האמא מזכה אותך בנסיון ואם תזכה האבא יעזור לך לעמוד בנסיון. זה מה שיוצא מהמדרשים כאן. רחל זכתה את יוסף בנסיון – היה יפה תאר ויפה מראה כמותה, ובזכות זה זכה לנסיון, "ותשא אשת פוטיפר את עיניה". בזכות יעקב עמד בנסיון – "דמות דיוקנו של אביו נראתה לו". למה זה ככה? כי אמא זה בחירה ואבא זה ידיעה. יש בחירה חפשית ויש מה שה' יודע את הכל. זה שאני מזכה אותך בנסיון הכוונה שאני מזכה אותך בבחירה חפשית, זה מצד אמא, זה היסוד של הרמב"ם שהוא משרש אמא כידוע. אבל האבא, יעקב, אם אתה תזכה אליו – הוא יזכה אותך בידיעה, "יודע הוי' ימי תמימים" וימי צדיקים, הידיעה ש"ועמך כלם צדיקים", ידיעה שתעמוד בנסיון ולא תפול. כמובן אפשר לומר שאולי יש ידיעה הפוכה, שאני יודע שכן תיפול – זה גם בא מהאבא. האבא קובע אם תפול או לא, כי יודע מראש מה יהיה. האמא לא יודעת מראש מה יהיה, לכן היא רק מזכה אותך בנסיון מתוך תקוה שתעמוד בו. יוצא שמה שאנחנו יהודים זה מכח אמא – להיות עם בחירה, עם הזכות לקבל נסיונות בחיים. מה זה הנסיונות שלנו? שהגוים שונאים אותנו, אם אנחנו מוצלחים, אם אנחנו יהודים כמו שצריך להיות. ככל שאתה יהודי אתה זוכה ליותר נסיונות בעולם הזה, ומי עושה את זה? אמא. יהודה למשל לא עמד בנסיון, לכאורה. זה הסיפור הסמוך. למה? בגלל שיעקב לא בא לעזור לו, למה? כי גרם לו צער. איך הוא יכול לעזור לו, הרי הוא מכר את יוסף וכל החיים שלו יעקב יושב שבעה בגלל יהודה, אז יבוא לעזור לו? יהודה ירד מאת אחיו בגלל הסיפור הזה, הכל משתלשל מזה, אז יזכה שאביו יבוא לעזור לו? ודאי לא יזכה. יש הרבה רבדים אצל יעקב, יש גם שיודע שצריכים לצאת מזה פרץ וזרח. בכל אופן, מה שעכשיו אמרנו זה כלל גדול מן התורה.

איך אני יודע שאמא שלי היא זו שמזכה אותי בנסיונות, במיוחד כמו הנסיון של יוסף? אמרנו שדוד בקש נסיון ולא עמד בו, והוא כותב "בחטא יחמתני אמי". דוד המלך מייחס את הנפילה שלו לאמא שלו. למה אבא שלו לא בא לעזרו (כמו אצל יהודה, שדוד הוא צאצא שלו)? ישי מת בסוף כי דוד שלח אותו למות (שלא בידיעתו) – אז עכשיו יעזור לו לעמוד בנסיון?! מי הכי עמד בנסיונות? אברהם, שה' נסה אותו בעשרה נסיונות. הוא היה זקוק לעזרה של אבא שלו? בזכות זה הוא יהודי, וכולנו יהודים רק בזכות הנסיונות של אברהם אבינו. אמא של אברהם היא אמתלאי בת כרנבו, על אברהם כתוב "מי יתן טהור מטמא – אברהם מתרח", אבל אמא שלו טהורה (אצל המן אמתלאי בת עורבתי, היוצא מן הטמא טמא, ואצל אברהם אמתלאי בת כרנבו – כבש – היוצא מן הטהור טהור). אמא שלו, עם צד הטהרה בה, זכתה אותו בנסיונות. מי עזר לו לעמוד בנסיון? הרי מתרח הוא התנתק, אז אפשר לומר שהעמידה בנסיונות זה התעצמות שלו, אבל גם אפשר לומר שזה אבינו שבשמים (שהכירו בגיל שלש), אבל זה קשור גם לשתי כליותיו שנבעו ועזרו לו להתעצם עם דבר ה'.

אבל יש מדרש פליאה קצת, מדרש תהלים, ש-יג אנשים נולדו מהולים (בתנחומא כתובים רק שבעה, אבל יג כמובן מתאים ל-יג בריתות שנכרתו על המילה, יג מדות הרחמים), ואחד מהם למרבית הפלא זה תרח. כתוב "וימת תרח בחרן" עם ן הפוכה, "עד כאן חרון אף של מקום", אבל אברהם גם שולח לחרן לשאת אשה – כי השרש של הגנים היהודיים הוא בתרח. אף על פי שזה טמא וצריך להתנתק ממנו, בכל אופן יש משהו גנטי של עם ישראל שקשור לתרח דווקא. איך מדרש תהלים לומד שתרח נולד מהול? כתוב שכל אחד שנכפל שמו נולד מהול. זה מדרש פליאה, ששמו של אברהם נכפל ולא נולד מהול. כתוב שם שכתוב "תרח תרח", יש פסוק כזה? "ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם". כל הגנטיקה זה שיש גנים סמויים, אז יש איזה גן סמוי בתרח שבכל אופן אני יכול לומר שמצד אחד זה טמא שצריך להתנתק ממנו ומצד שני יש אצלו איזה גן סמוי, ובכל אופן בא לעזור לאברהם מכח האבא שיודע את הכל. מכאן גם אפשר להבין – כמו שהרבי תמיד מסביר – שעיקר החינוך בבית זה מהאמא (בחיים היום-יומיים, בהם דרושה בחירה חפשית).

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com