ר"ח מנחם־אב ע"ב – כפר חב"ד

כינוס ילדים

על מה מתפללים לה'? שיבנה לנו את בית המקדש. נשיר את זה – "יהי רצון... שיבנה בית המקדש".

א. חוש השמיעה – ארבעה פירושי "שמע"

קריאת שמע – ראשית התורה שבעל פה ומצוה ראשונה של בר מצוה

מי יודע מה החוש של החדש הזה? כל חדש יש לו חוש. מה החוש, ומה השבט בין השבטים? מישהו יודע? [שבט שמעון]. מה החוש שלו? מה שמעון עושה? [שמיעה]. נכון, שמעון הוא חוש השמיעה, הוא השבט של חדש מנחם אב. מה המצוה הכי חשובה בשמיעה? [תורה]. כששומעים את התורה ודאי יש מצוה לשמוע, להקשיב טוב, אבל יש מצוה שנקראת על שם המלה שמיעה – זה השם של המצוה. [שמע ישראל]. נכון, איך קוראים למצוה זו? "קריאת שמע". כשקוראים שמע מייחדים את שם ה', אומרים שה' הוא אחד – זו האמונה שלנו. כשילד נעשה בר מצוה – כל אחד כאן עוד כמה שנים יהיה בר מצוה – מה המצוה הראשונה שהוא עושה? בלילה שהוא נעשה בר מצוה, מה המצוה הראשונה שהוא מקיים? קריאת שמע של ערבית. זו גם ההתחלה של המשנה. כשתתחילו ללמוד משניות, איך המשנה מתחילה? "מאימתי קורין את שמע בערבית". זו גם תחלת תורה שבעל פה וגם המצוה הראשונה של בר מצוה – סימן שזה משהו מאד חשוב, "יסוד היסודות" בלשון הרמב"ם.

שמיעה לשון הבנה

כשאני אומר "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" הכוונה היא רק לשמוע את המילים? חלק מהמצוה לשמוע את המילים, אבל מה הפירוש הפנימי של "שמע"? גם להקשיב וגם להבין – אני צריך להבין מה שהמלים אומרות לי. "שמע" לשון הבנה. לכן החדש הזה, של השמיעה, הוא גם חדש של הבנה – להבין את כל התורה כולה, החל מלהבין שה' הוא אחד, "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". זה הדבר הראשון שיהודי צריך להבין בלב. שומעים באזנים, אבל איפה מבינים? אפשר לומר שאני מבין בשכל, אבל עוד יותר – צריך להבין בלב. לכך קוראים "לב שומע", שהלב שומע ומבין את הענין. מה הדבר הראשון שצריך להבין? שה' הוא אחד, שה' הוא המלך.

כתוב שהפסוק "שמע ישראל" הוא מפסוקי ה"מלכויות" בראש השנה. כשממליכים את ה', הפסוק האחרון מבין עשרת פסוקי המלכויות (המלכות שבהם) הוא "שמע ישראל". אז ה' הוא אחד וגם ה' הוא מלך, כמו שהפסוק אומר "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד" – רואים ש"אחד" ו"מלך" הולכים יחד[1]. זה הדבר הראשון שצריך להבין, ואחר כך צריך להבין את כל התורה כולה. כמה שמבינים יותר טוב שה' הוא אחד, כך מבינים את כל התורה כולה (שעל כן נקראת התורה "תורה אחת" – היא מקבלת מ"הוי' אחד"[2]). זה הענין המיוחד של חדש מנחם-אב וחוש השמיעה שלו.

שמיעה לשון משמעת

איזו משמעות נוספת יש בלשון שמיעה? כשאני אומר לילד – תשמע מה שאומרים לך. כשאני אומר שצריך לקום, לשבת, לסדר את הבית, לעזור לאבא ואמא – מה הכוונה שהילד שומע? לא רק לשמוע באזנים ובלב, מה הכוונה שחיל שומע למה שאומרים לו (כל הילדים חילים בצבאות ה')? יש מלה (שגם מופיעה בתנ"ך) משמעת. מה פירוש המלה משמעת? שהוא מקיים, שהוא עושה. בלשון חז"ל אומרים ש"שמע" גם לשון הבנה וגם לשון קבלה – שאני מקבל לעשות זאת, לקיים בפועל ממש. זה הדבר הכי חשוב אצל יהודי, שתהיה לו משמעת. מה הכוונה? גם קשור למלכות. צריך לקבל את ה' למלך, ואם ה' הוא מלך צריך לשמוע לכל מה שהוא מצוה לנו. מה הכוונה לשמוע? לקבל ולקיים מה שהוא אומר. קוראים לזה "קבלת עול מלכות שמים". מה הר"ת של "עול מלכות שמים" הפוך? [שמע]. יפה, שמע פירושו גם לשמוע באוזן, גם להבין בלב וגם לקבל עול מלכות שמים בכל רמח אברים ו-שסה גידים של הגוף. מאד קשור לכך שה' הוא מלך – צריך לשמוע מה שה' אומר לנו.

שמיעה לשון קיבוץ

יש עוד פירוש רביעי במלה שמע, שפחות מוכר – פסוק משאול המלך, גם פסוק של מלכות. מי היה המלך הראשון בעם ישראל? שאול המלך, עוד לפני דוד המלך. כששאול היה צריך לצאת למלחמה להלחם בעמלק כתוב "וַיְשַׁמַּע שאול את העם". מה הכוונה ב"וישמע" (לשון "שמע")? שהוא קבץ ואסף את כולם יחד. יש משהו בלשמוע שפירושו לאסוף את כל היהודים. כמו שכאן אוספים את כל הילדים יחד – עצם האסיפה והקיבוץ של היהודים נקרא "שמע", "וישמע שאול את העם". המפרשים אומרים שהוא מקבץ אותם כדי שישמעו מה שיש לו לומר ויקיימו את הפקודות, אבל קודם צריך לאסוף וללכד אותם.

הרמב"ם כותב בשביל מה צריך מלך בכלל? למה צריך מלך? למה צריך שהרבי יהיה מלך? שיהיה רבי וילמד אותנו תורה, למה צריך שיהיה מלך? ה' הוא מלך, וצריך גם מלך המשיח – למה? הרמב"ם כותב שכל הענין של מלך שיאחד את העם, שילכד את העם. ללכד פירושו לחבר חזק מאד את כל העם יחד. איך מתבטא שיהודים הם ביחד? שמקיימים את המצוות יחד. כל המצוות הם "אשר קדשנו במצותיו וצוונו" – מקדש אותנו, ועל ידי זה מחבר אותנו יחד ("וצוונו" לשון צוותא חדא, לשון חיבור יחד).

ארבעה פירושי "שמע"

אם כן, יש ארבעה פירושים של "שמע": לשמוע באזנים, לשמוע בלב (להבין), לקיים בכל איברי הגוף, להתקבץ (עוד לפני שהמלך נותן את הפקודה צריך שילכד את העם). לפי החסידות הסדר הוא שמיעה באזנים, בלב, התחברות וקבלה שלמה של עול מלכות שמים בסוף – הקבלה בסוף היא ממש המלכות בסוף[3]. כל ארבעת הפירושים האלה, לפי הסדר הזה, נמצאים בתוך המלה "שמע".

נשיר עוד שיר ואחר כך נאמר עוד משהו בע"ה. נשיר שיר של הלל. מה כבר שרו? "ימין ה' שרו"? ניגנו "ימין ה'".

"הנה שמֹע מזבח טוב"

מי יודע למה שאול לא המשיך להיות מלך ובניו אחריו? למה ה' לקח ממנו את המלכות והעביר לדוד? [שאול לא הרג את אגג מלך עמלק]. נכון, אז מכל הפירושים מה היה חסר לו? [לעשות]. מה שמואל אמר לו? "הנה שמֹע מזבח טוב". שאול אמר שהביא בהמות להקריבן לה' ושמואל אומר לו "הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים" – הכי חשוב לעשות מה שה' אומר, יותר מקרבנות (שה' לא צוה).

מאד מענין ששאול, ממנו לומדים את הפירוש של "וישמע" לשון ליכוד ואיחוד העם, לא קיים, בהמשך אותו סיפור, את הפירוש של שמע לשון העשיה, ואומרים לו "הנה שמע מזבח טוב" – הכי חשוב לשמוע ולקיים מה שמצווים לך.

חזרה על ארבעה פירושי שמע

מי יכול לומר לי מה ארבעת הפירושים של "שמע"? מי יכול לחזור? [לשמוע באזנים]. הפירוש הראשון לשמוע באזנים. איפה עוד צריכים לשמוע? [בלב]. איך קוראים לשמיעה בלב? [הבנה]. הבנה. אחר כך צריכים להתאחד. כשאני אומר "שמע ישראל" ואני חושב שזו מצוה אלי, אני חושב שאני צריך לשמוע מה שאני אומר, באזנים, צריך להבין זאת בלב, וגם שיהיה לי "עול מלכות שמים" לקבל זאת, אבל כשאני אומר "שמע ישראל", חוץ מכך שמדבר אלי – שגם אני ישראל – גם אומר שכל ישראל, כל היהודים צריכים להתחבר, תחת ההכרזה-הקריאה (קריאת שמע) של "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". אלו ארבעת הפירושים של שמע.

ב. "ממעטין בשמחה"

ממעטין בדברים הלא-רצויים – בשמחה!

נעבור לעוד משהו: כתוב ש"משנכנס אב" מה? ["ממעטין בשמחה"]. כתוב שמר"ח אב עד תשעה באב, "משנכנס אב ממעטין בשמחה". מה הפירוש הפשוט של "ממעטין בשמחה"? [ששמחים פחות]. צריך להתאבל על חורבן הבית, ולכן כל מיני דברים של שמחה – דברי רשות, לא מצוות, במצוות תמיד צריך לשמוח מאד-מאד – צריכים לא כל כך לשמוח כמו כל השנה (שוב, בדברי הרשות).

זה הפירוש הפשוט, אבל בחסידות אומרים ש"ממעטין בשמחה" הכוונה שממעטין בכל הדברים הלא טובים של אב – חורבן הבית – ואיך ממעטין את החורבן? בשמחה. על ידי שמאד שמחים ממעטין את הדברים הלא טובים. צריכים דוקא להיות שמחים כל הזמן כדי למעט את הדברים הלא טובים של חדש אב. אז נזכה במהרה בימינו לבנין בית המקדש ולביאת משיח צדקנו.

מה זה משיח? איזה אותיות? יִשמח וגם יְשמח – גם שמח בעצמו וגם משמח את כולם. אי אפשר משיח בלי שמחה! צריך להביא את המשיח על ידי שמחה הממעטת את הדברים הלא רצויים של חדש אב.

ממעטין את הישות על ידי שמחה

יש עוד כמה פירושים בחסידות מה הכוונה "ממעטין בשמחה". איזו שבת היא שבת "נחמו"? לפני או אחרי תשעה באב? איך קוראים לשבת לפני תשעה באב? [חזון]. שבת "חזון", שכל אחד רואה את בית המקדש. לשבת אחרי תשעה באב קוראים שבת "נחמו", שמקבלים נחמה – ה' אומר לנו "נחמו נחמו עמי". איזו פרשה קוראים בתורה? פרשת "ואתחנן". שבת חזון היא כל שנה פרשת "דברים" ושבת נחמו היא פרשת "ואתחנן". בסוף פרשת "ואתחנן" כתוב למה ה' חושק בנו ואוהב אותנו? "כי אתם המעט מכל העמים", שממעטין את עצמכם. יהודי אף פעם לא חושב שהוא גדול – הוא חושב שה' גדול והוא קטן. כמה שה' עושה טובות ליהודי הוא לא חושב שהוא גדול אלא שהוא קטן. מכיון שאנחנו ממעטים את עצמנו ה' בחר בנו. העבודה של "כי אתם המעט מכל העמים" שייכת לכל חדש אב – קוראים אחרי תשעה באב – אבל צריך להתחיל היום בעבודה זו.

מי הכי ענו בעם ישראל? [משה]. "והאיש משה ענו מאד", הוא הכי מעט את עצמו. כולנו צריכים ללמוד ממנו, וכתוב בספר התניא שלכל יהודי יש ניצוץ של משה רבינו. הניצוץ הזה הוא ה"מעט", הוא הענו. לכן כתוב ש"משנכנס אב ממעטין" – כל אחד ממעט את הישות שלו, את הגאוה שלו. כמו שבפסח אסור לאכול חמץ, כך בכל זמן יש עצה אחרת איך למעט את הגאוה. איך ממעטין בחדש אב את הגאוה? בשמחה! הייתי חושב שהשמחה עושה את האדם גדול, אבל לא – יש שמחה של מצוה, שמתוכה אני מרגיש כמה אני קטן וכמה ה' גדול, כמה ה' אוהב אותי ומרחם עלי ועל כל עם ישראל. לכך קוראים "ממעטין בשמחה" – ממעטין את עצמנו בשמחה. זה פירוש מאד חשוב.

עד אשמח

אמרנו ש"שמע" היינו לשמוע שה' הוא "אחד". אם מחברים את המלים שמע-אחד, כתוב בחסידות 'תרגיל' יפה. יש שתי אותיות גדולות בפסוק זה – מישהו זוכר? במלה "שמע" ה-ע גדולה, "ע רבתי", וגם במלה "אחד" יש אות גדולה [ד], ה-ד, יפה מאד. מה קורה כששמים את שתי האותיות הגדולות יחד? נוצרת המלה עד. אנחנו עדים, כמו עדי ראיה, שה' אחד – "עד הוי' בכם", "אתם עדי נאם הוי'". איזו מלה אפשר לעשות משאר האותיות, שמ-אח? כתוב בחסידות שכאשר אני אומר "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" אני מתכוון ל-עד ושאר האותיות הן אשמח. כך צריך לחשוב. מתוך השמיעה שה' אחד, אם ה' אחד הוא הכל ואני ממש שום דבר – אני אפס, כי ה' הכל – ומתוך שאני אומר-מעיד זאת אני נעשה מאד שמח, "אשמח". זו הכוונה, שמע-אחד אותיות עד-אשמח. הכל קשור לכך ש"משנכנס אב ממעטין" את עצמנו "בשמחה" גדולה מאד[4]. לכן צריך לשיר כעת שיר של שמחה.

ניגנו ורקדו "ופרצת".

ילדים, למה נחרב בית המקדש? [בגלל שנאת חנם]. ואיך מתקנים? על ידי? [אהבת חנם]. אהבת ישראל חנם. מה צריכים לקבל כל יום לפני התפלה? שמע פירושו לקבל ממש, מה הכי חשוב לקבל? מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", שמתקנת את הסבה לחורבן. לכן נשיר כעת "הריני מקבל עלי מצות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך'".

ניגנו "הריני מקבל", "דידן נצח" וניגון ההקפות של ר' לוי'ק אביו של הרבי (שהיארצייט שלו חל בחדש אב).