בע"ה

י"א אלול ע"ח – כפר חב"ד

תפקיד העיתונות

שיחה אוף-דה-רקורד עם עיתונאי

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"צדק צדק תרדף" – חיפוש נקודת האמת אצל שני הצדדים

[העיתונאי הציג את עצמו וסיפר מעט על משפחתו, על לימודיו התורניים והמקצועיים.]

עיתונאי: אפתח בשאלה אישית – בדרך כלל כאשר יש מריבה אני נוטה להתנצל ולפייס, אבל לאחרונה רבתי עם מישהו ואיני רוצה להיות המפייס, כי אני מרגיש שהפעם אני באמת הצודק...

הרב: אז מה? אם אתה תפייס את הזולת תהיה עוד יותר צודק. בפרשה הקודמת קראנו "צדק צדק תרדֹף"[ב] – למה כתוב פעמיים? שגם כאשר אתה צודק – תצדיק את הזולת.

עיתונאי: השם של הרב עולה בתקשורת. רציתי להכיר – שנדע על מי כותבים...

הרב: יש על התורה תרגום אונקלוס – תרגום לארמית. הוא מתרגם את הבטוי "צדק צדק [תרדף]" כ"קושטא קושטא". קושטא בארמית היא אמת, אז צדק – לשון הצדקה, בירור מי צודק – אומר שצריך שיהיה משפט אמת. גם מאד חשוב, שיחד עם המחשבה מי צודק – ודווקא לנסות להצדיק את כולם – תהיה גם אמת.

יש עוד פירוש ל"צדק צדק". על פי פשט מדבר לדיינים, ו"צדק צדק" אומר לדיין איך להתייחס לשני אנשים שבאים ורבים לפניו – אולי דעות פוליטיות, ימני ושמאלי. איך הדיין צריך להתייחס? 'אתה צודק וגם אתה צודק', זהו "צדק צדק", כל אחד צודק. צריך לחפש את נקודת הצדק, אבל צריך שיהיה אמתי, לא סתם, לא מס שפתים או חנופה. הנקודה הזו של הצדק שבכל דעה – היא אמת.

יכולת להכריע הלכה רק אחרי ראית הצדק בשני הצדדים

כתוב על כל מחלוקת בתורה ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים"[ג], אבל יחד עם זאת בסוף צריך לפסוק את ההלכה. על המחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל, שני צדיקים גדולים – בית הלל היה ימני ובית שמאי שמאלני... – נאמר שזו "מחלוקת שהיא לשם שמים"[ד]. בסוףג הכריזה בת קול מהשמים "אלו ואלו דברי אלהים חיים" – הכל אמת – "והלכה כבית הלל", כי בכל אופן אי אפשר לעשות שני דברים יחד, סותר אחד את השני. בשטח צריך לקבל החלטה כך או כך, אבל צריך לדעת שלכל אחד יש נקודת אמת. אדרבא, אי אפשר להגיע למסקנה מה עושים אם לא מזהים את האמת שבכל צד (צדק מתחיל צד, ב"צדק צדק" יש שני צדדים ובכל אחד נקודת אמת).

אחרי שאתה רואה את הצדק האמתי בכל צד, אפשר לעשות צדק, גם עם שיקול דעת. למה הלכה כבית הלל? הרי גם בית שמאי צודקים. זו כבר השראה, כמו רוח הקדש, שאף על פי שהוא צודק והוא אמת וגם הוא צודק והוא אמת, בכל אופן צריך להנהיג בעולם שלנו, לפי המציאות בשטח, כמו אחד – אי אפשר שניהם יחד. זו המשמעות של "אלו ואלו דברי אלהים חיים" אבל "הלכה כבית הלל". קודם כל צריך לדעת שבכל אחד יש אמת.

התפקיד שלך בתור כתב הוא לא לפסוק – אתה לא פוסק... [עיתונאי: הרבה פעמים חושבים שכן.] – אבל התפקיד האמתי הוא ה"צדק צדק", לגלות את הצדק האמתי בכל אחד ואחד. צריך לרדוף את זה – "צדק צדק תרדוף".

עיתונאי: זה לא פשוט אצלנו. יש הרבה אנשים מעלי ומצדדי, גם במערכות, כל אחד לוקח לכיוון אחר.

הרב: צריך לשמור על הצדק והאמת וגם על הכבוד של כל יהודי, צריך לנצל את ההשפעה שלך לחנך את הצבור לאהבת ישראל.

עיתונאי: בוודאי, בשביל הילדים כן ירבו.

כח התקשורת ליצור דעת קהל

עיתונאי: איך הרב רואה את ההתעסקות שלנו, העיתונאים, בהקשר שלך?

הרב: עוד פעם, התקשורת היא כלי עצום של יצירת דעת קהל. דעת קהל, בסופו של דבר, היא הקובעת את המציאות. הכח האמתי של התקשורת הוא יותר מהממשלה וגם יותר מבג"צ. מעל הכל נמצאת התקשורת, אחר כך הבג"צ ואחר כך הממשלה[ה]. התקשורת היא מקום בעל השפעה גדולה מאד, לכן יש הרבה אחריות – זה יכול לעשות טוב מאד ויכול לעשות ההיפך. דעת הקהל היא "כחומר ביד היוצר". במדה מסוימת, היוצר כאן הוא התקשורת.

עיתונאי: אין ספק. הרבה פעמים קורים דברים, ובגלל העבודה באינטרנט כל הענין של המהירות משמעותי – המשמעות שאתה מפרסם ראשון. הרבה פעמים כדי להיות ראשון אתה לא תמיד מפרסם את הכל, גם אני חוטא בזה.

הרב: בעולם החיצוני, כאשר עד מעיד בבית משפט משביעים אותו "תאמר את האמת, כל האמת ורק האמת". זו משימה. מי שמחסר איזה פרט חשוב – יכול להיות שהוא אמר אמת, אבל לא את כל האמת. חצי אמת יכול להיות שקר.

עיתונאי: לפעמים אומרים שחצי אמת גרוע מהשקר.

הבנה נכונה של נוער הגבעות

עיתונאי: רציתי לשאול את הרב, אצלנו בתקשורת כבוד הרב מוצג כהרב של המון נערים, נערי הגבעות.

הרב: של אלה (הצביע על הנוכחים מסביב לשלחן)...

עיתונאי: רציתי לשאול את הרב גם על שיתוף הפעולה הזה, האם אתה רואה אותם ככה? או שאצלנו בתקשורת יש ציור אחר לגמרי ממה שבאמת קורה? עד כמה באמת אתה מוביל את דרכם של הנערים האלה? איך אתה רואה את התופעה? ושאלה נוספת, האם אתה חושב שבתקשורת אנחנו מצליחים לתפוס נכון או שטועים בהצגה, שלא עושים אמת-צדק עם אותם הנערים?

הרב: ההשפעה שלי יכולה להיות בעקיפין, מה שנקרא 'מקיף'. אני לא בקשר ישיר. יש כמה שכן, תלמידי הישיבה, אבל עם רובם ככולם של נערי הגבעות איני בקשר ישיר. אני אוהב אותם ומעריך את הרצון הטוב שלהם.

עיתונאי: לקיים את ארץ ישראל?

הרב: כן, ליישב את ארץ ישראל, להאמין שארץ ישראל שייכת לעם היהודי.

עיתונאי: ולגבי איך שהם נתפסים בתקשורת?

הרב: קודם כל, אני לא יותר מדי קורא את התקשורת, אבל אני חושב שעושים להם עוול. כמו שעושים בכלל למתנחלים. יש בזה דרגות, לכולם עושים עוול בהצגה שלהם, ולנוער הגבעות עוד מדרגה – יותר נמוכה – באיך שמציגים אותם.

עיתונאי: כי אף אחד לא מצליח להבין אותם?

הרב: כן, להבין את המניעים שלהם. גם את התסכולים שלהם. היית בזמן ההתנתקות – יש המון נוער שיצאו מזה מתוסכלים מאד.

עיתונאי: כן, גם מפיגועים לא עלינו.

הרב: כן. ומכך שלא מגיבים – לדעתם על כל פנים, הממסד לא לוקח אחריות.

עיתונאי: ואז יוצא שלפעמים הם לוקחים את הענינים לידים?

הרב: יתכנו כל מיני תגובות ספונטאניות, אבל מתוך תסכול. את מניע התסכול – שבא מתוך אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל – לא מציגים נכון.

עיתונאי: לפני חדש וחצי בערך נקראתי לשיחה בשב"כ. כמו שהרב הגדיר יפה, שלתקשורת יש כח יותר מבג"ץ והממשלה – הם גם מבינים. דברו איתי על נערי גבעות – ואמרו שמדברים גם עם רבנים – ואז הבנתי שאנחנו תופסים אותם אחרת לגמרי. אני מנסה להבין מהרב איך לדעתו אני יכול במקום שלי לפעול בצורה אחרת ואולי להציג באופן אחר, למצוא את הצדק.

הרב: קודם כל, אלה יהודים – אחים שלך. צריך ללמד זכות. יש מצוה ללמד זכות, ובוודאי לא להכפיש אנשים שיש להם רצון טוב, נקודה טובה. גם כשיש ילד שביסודו טוב, לפעמים הוא עושה שטויות, אז צריך לחנך אותו באהבה. כתוב בחסידות שלא מחנכים עם מקלות – השב"כ הוא לא גוף חינוכי...

עיתונאי: זה ודאי.

הרב: אנחנו מנסים לחנך, באהבה.

עיתונאי: והתפקיד שלי בתוך כל הענין?

הרב: כתוב "בצדק תשפט עמיתך"[ו], עוד פסוק של "צדק" בתורה, ולומדים מכך "הוי דן את כל האדם לכף זכות"[ז]. במיוחד עם כאלה נערים מתוקים מיסודם, חבר'ה טובים. ודאי צריך לדון לכף זכות, ואם צריך לעזור 'ליישר' אותם – זה התפקיד שלנו. אלה ילדים שלנו.

הימנעות מפגיעה בזולת – תפלה ותורה

עיתונאי: בסיטואציה הזו, לי בכל אופן, יוצא הרבה פעמים שפוגעים באנשים, לא בכוונה חלילה. זה משהו שצריך לטפל בו.

הרב: כן, לתקן. בשביל זה יש תפלה כל יום – מתפללים לה', עזור לי היום לא לפגוע באף אחד. גם אני אומר את זה. גם אני יכול לפגוע במישהו. צריך כל יום להתפלל לה' שיעזור לי, שתהיה סיעתא דשמיא – ביטוי שהזכרת קודם – לא לפגוע באף אחד.

יש עוד משהו מאד חשוב – קביעת עתים לתורה. יש לך? אולי תקבע שיעור עם אחד מהחבר'ה כאן?

עיתונאי: אני צריך לדאוג לעצמי – יש שיעורים באזור שאני גר בו.

הרב: אבל טוב שגם דואגים לאחרים... 'ואביטה' מגיע לאזור שלך? אנחנו מוציאים כל שבוע, יש פה דברים נחמדים. תקח מכאן חוברת וכדאי שתקרא.

עיתונאי: הרווחתי...

הרב: אני ארוויח אם תקרא בזה קצת.

עיתונאי: כולנו נרוויח.