חיפוש בתוכן האתר

פגישה עם הרב דב קוק בטבריה, אור לב' אייר תשע"ח הדפסה דוא

בע"ה

מוצאי א' אייר ע"ח – טבריה

פגישה עם הרב דוב קוק שליט"א

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. הפגישה: סוד העיר טבריה

הרב קוק: איך שם הספר הזה שיש בו על שש אישות?[ב]

הרב: המאמר שש אישות הוא בספר סוד ה' ליראיו.

הרב קוק: עברתי פעם הרבה על הספר הזה, לפני הרבה שנים, על כולו.

הרב: כמה שנים אתם פה בטבריה?

הרב קוק : ... הייתי פעמיים. בטבריה, אחרי זה בצפת, וחזרתי לפה.

הרב: הייתי פה בתור בחור, לפני חמישים שנה. אני מרגיש כאן בבית.

הרב קוק : הכרתם את סבא שלי?

הרב: הייתי עם חסידי סלונים אז, משפחת בוימל.... הכרתי את ר' מענדל וועג זצ"ל, ישיש...

הרב קוק : על ר' מענדל וועג שמעתי שהיה צריך להחליף לו כל פעם את הבגדים אחרי התפילה.

הרב: הוא היה דמות חסידית מהדורות הקודמים.

הרב קוק : הוא היה סלונים?

הרב: כן.

הרב קוק : את בית הכנסת הישן של סלונים מחדשים עכשיו.

הרב: הייתי שם שנה שלימה. עכשיו בקושי אני מוצא את זה...

יש פה משהו מיוחד, "טובה ראייתה", טבריה. הכנרת בכלל.

הרב קוק : כתוב מתוקים פירותיה ככנור. גם הפירות של התורה.

הרב: כתוב בפרקי דרבי אליעזר שיש שבעה ימים שמקיפים את ארץ ישראל. השביעי זה הכנרת. ים זה כמו יום, השביעי ים כנרת הוא בחינת שבת.

הרב קוק : שביעי חביב.

הרב: באמת חביב. כנור של משיח – כנרת.

הרב קוק : נבל וכנור, מנבל כל כלי שיר... מה זה ארבעה נהרות? ארבעה נהרות ושבעה ימים, מה הקשר ביניהם? "על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה".

הרב: ארבעה נהרות כנגד י-ה-ו-ה, הנהר היוצא מעדן כנגד קוצו של י.

הרב קוק : אבל מה העניין של כללות ארבעת הנהרות?

הרב: ארבע פעמים נהר עולה 1020 = השגחה פרטית. יש משהו בארבעה נהרות שעל ידם רואים את השגחת ה' בעולם (נהר הוא לשון אור, נהרה, ובכ"מ תרגום אור הוא נהירו, היינו גילוי השגחה פרטית). יש הרבה רמזים בארבעת הנהרות. יש כוונה שמיוחסת לבעל שם טוב עצמו, כשאומרים קדושת כתר, "כתר יתנו לך", לכוון שם קדוש ככה (שמכוונים בליל הושענא-רבה כשאומרים את כל התהלים), ראשי תבות כתר כל הכתרים. הביטוי כתר כל הכתרים שוה פישון גיחון חדקל פרת, 1345, משה ועוד אלף אורות שקיבל במתן תורה. "הנהר הרביעי הוא פרת", כתוב בזוהר שדווקא הנהר הרביעי מתחבר עם הנהר שיוצא מעדן, "הוא דמעיקרא".

אם כוללים את הנהר המקורי יש כבר חמשה נהרות, ואז אפשר לעשות כוונה של זה, שבעה (ז) ימים וחמשה (ה) נהרות. "זה" היינו אספקלריא המאירה (אור יום ונהרה כנ"ל), משה נתנבא ב"זה הדבר אשר צוה ה'".

הרב קוק : את הספר פרי הארץ קשה להבין.

הרב: כן. היום עשו מהדורה חדשה עם ביאור שקצת עוזר. אבל לעניות דעתי הוא לא תמיד קולע בדיוק לכוונה, ודאי לא לעומק הכוונה.

הרב קוק: קשה מאד להבין אותו...

הרב: בגלל שהוא ספר של 'עבודה', לא סתם שכל וחידושי תורה. הוא ספר שכולו עבודה פנימית. על זה דברנו עכשיו לכבודו.

הרב קוק : נראה כאילו מבינים אותו אבל לא מבינים אותו.

הרב: צדיק כמוהו, במה שהוא כותב הוא פשוט מתאר את החוויה-העבודה שלו, וזה באמת קשה להבין. אי אפשר להבין את הנפש של הצדיק, מה מתרחש בתוכה, וכמו שאמר רבי פינחס מקוריץ על "הוא תהלתך והוא אלהיך", שעבודת הצדיק, "תהלתך", היא אלקות ממש, "אלהיך", ואי אפשר להבין אותה. בכל אופן מצוה גדולה לעיין בספר הזה. [הרב קוק: מחזק ומפחיד ביחד].

עכשיו למדנו את המאמר שלו על פרשת קדושים. הווארט שם הוא שקדוש היינו חכם וחכמה היא בטול במציאות, התפשטות הגשמיות. להיות קדוש פירוש להיות מופשט מהגשמיות. להתפשטות הגשמיות מגיעים על ידי שאדם מעמיק בחכמה עיונית, הוא כאילו יוצא מהגוף. הוא אומר שהסימן לכך שאתה קדוש וחכם הוא שאתה מגיע לדרגה של הקדמונים ששלשה ימים ולילות לא ידעו אם זה יום או לילה. אם הוא כותב כזה דבר, כנראה שהוא זכה להגיע לכך בעבודה שלו.

אם מדברים על 'יש' אפשר להבין, אבל אם מדברים על 'אין' קשה להבין. תוכן כל הספר שלו הוא שצריך להיות אין ולא יש.

הרב קוק: בגלל שטבריה עמוקה מכל הארץ לכן הוא הגיע לפה, כי הוא "שפל באמת". "ושפלת מארץ תדברי" כתוב על טבריה. המקום שלו הוא ממש במקום הסנהדרין שהיו בטבריה, אומרים ששם היו הסנהדרין.

הרב: כתוב בספר חסד לאברהם שצפת היא עומק רום וטבריה היא עומק תחת, נצח והוד. ואכן, השפל באמת, עומק תחת, שייך לטבריה.

הרב קוק: ה"ממתיקה פירותיה" הוא לפי מה שיותר שפל, מים באים לעומק. ככל שהוא יותר עניו כך הוא עושה כינור לכל הדברים.

הרב: הכלי לכל טוב הוא "והייתי שפל בעיני", מה שדוד המלך אומר "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני". כתוב שחיצוניות המלכות היא התנשאות על עם, אבל פנימיות המלכות – והא בהא תליא – היא שפלות בעצם. בים המלכות יש שפל וגאות, על פי השפל כך הגאות, והם שוים אותו דבר. גם רמז מאד יפה: שפל = גאות. גם שוה שמע, "שמע ישראל". זה תי, יש בקבלה סוד של תי נימין. גם קדוש. הרמז מלמד שלפי השפל ככה הגאות, אז הגאות יכולה להיות עדיין בקדושה. אם הגאות יותר מהשפל היא כבר לא בקדושה.

יש פה רבי עקיבא וגם רבי חייא. זכותם יגן עלינו. רבי עקיבא הוא משה רבינו של תורה שבעל-פה, עמוד התווך, "כולהו אליבא דרבי עקיבא". בעשרה הרוגי מלוכה הוא כנגד השכינה.

[הבטחנו להביא לרב קוק עוד מהספרים של הרב.]

הרב: כתוב שמשיח יבוא מטבריה. תחיית המתים לפי דעה אחת תתחיל מצפת אבל משיח מטבריה – זה פשיטא. הרמב"ם פוסק להלכה שהסנהדרין תתחדש בטבריה, כתוב שגם המשיח, יחד עם הסנהדרין.

הרב קוק : לומדים זאת מאותו פסוק, "ושפלת מארץ תדברי"...

הרב : "והייתי שפל בעיני". כאן בארץ ישראל בכלל אי אפשר לקלוט את קדושת הארץ בלי שפלות. אחרי רבי מנחם מענדל, שהיה פה המרא דאתרא הראשון של החסידות, היה הבת-עין מצפת, רבי אברהם דב מאווריטש. כל הספר שלו מדבר על שפלות, היא הנושא. פרי הארץ מדבר על מדת 'אין', גם שפלות, אבל המלה שפלות נמצאת הכי הרבה בספר בת עין. הוא כותב בפירוש שלזכות לקדושת א"י אפשר רק עם מידת השפלות.

הרב קוק : הבת עין הוא כמו תניא, מהספרים החזקים ביותר.

הרב: הבת עין ממשיך ומשלים את פרי הארץ. והרמז: פרי הארץ בת עין עולה בגימטריא "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". התלמיד של הבת עין הוא רבי שמואל הלר, מרא דאתרא בצפת. הבת עין היה בזמן הרעש (רעידת האדמה) בצפת, הוא קרא לכולם להצטופף סביבו בבית הכנסת, וכל מי שהיה ניצל. [הרב קוק: נהרגו שם כמעט אלפיים אנשים].

אם המשיח והסנהדרין באים מכאן, צריך להחזיר את המקום הזה בתשובה, שכולנו נחזור בתשובה [הרב קוק: שהרב יגזור את זה]. זה כבר יהיה סימן של גאולה [הרב קוק: שכל המקום הזה, כל טבריה תחזור בתשובה]. יש כאן הרבה צדיקים, צדיקי עולם, שכולם יצטרפו ביחד.

בששת הימים הייתי פה בתור בחור. כל הימים היינו בתוך מקלטים. כל הטילים הגיעו לבית העלמין, שום טיל לא נפל בטבריה. הצדיקים ספגו את הטילים. כל טיל שמענו טוב-טוב ואף טיל לא פגע. הכל הגיע לבית העלמין, הצדיקים משכו את הטילים. [הרב קוק: איך לא הזיק למצבות?] כנראה שזה קצת פגע במצבות, אבל העיקר... הכל הגיע לבית עלמין ואף טיל לא פגע בעיר.

הרב קוק: אומרים שיש המון מטאורים שפוגעים בכוכב צדק, מטאורים שיכולים להשמיד את כדור הארץ, והוא כוכב פגוע מאד. צדיק סופג את כל המכות אליו.

הרב: בכוכבי הלכת צדק הוא הכי גדול. במדע אומרים שאם היה קצת יותר גדול היה הופך להיות שמש, הוא על הגבול. צדק הוא הכוכב של אברהם אבינו, "האדם הגדול בענקים", עליו נאמר "מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו'". יש כמה שיטות בקבלה איך לכוון את כוכבי הלכת כנגד הספירות. לפי הפשט, שבתאי הוא בינה וצדק חסד, הסדר הוא שצ"ם חנכ"ל, מתחיל מבינה וצדק כנגד החסד. חסד הוא מדת אברהם אבינו, כמ"ש "חסד לאברהם". איש חסיד סופג את כל הפגיעות, מן הנעלבים ואינם עולבים. על מלך המשיח כתוב "והוא מחולל מפשעינו וגו'". השיטה השניה אומרת שצדק הוא מלכות, כמו שכתוב בפתח אליהו "צדק מלכותא קדישא". או שהוא חסד או שהוא מלכות, יש פירוש שלכן כתוב פעמים "צדק צדק תרדוף". תופעה זו מלמדת אותנו שצריך לחבר את מדת החסד להקמת המלכות, התכלית של מלך היא לעשות צדק, צדק ומשפט, חסד, "חסדי דוד הנאמנים".

אתה כאן הנציג של עם ישראל בשביל להחזיר את המקום בתשובה. [הרב קוק: בעזרת ה']. שהקב"ה יתן הרבה כח.

הרב קוק: וכן למר. ו"יזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה היא מאה שערים ויברכהו ה', ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד", "זבל פרדותיו של יצחק...". מעניין שהרב קוק כתב על המצבה שלו, הוא עצמו כתב לפני שנפטר את הנוסח: פה נטמן הרב וכו', עלה לארץ ישראל.. עלה ירושלימה.. עלה השמימה...

הרב: הכל מעלין לארץ ישראל, הכל מעלין לירושלים, ילכו מחיל אל חיל, עילוי אחר עילוי, צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. כל הזמן עולים.

הרב קוק: נראה כמו הר הבית, עזרה ובית המקדש עצמו. המבי"ט אומר שהר הבית כנגד אברהם, העזרה כנגד יצחק, שדה, והמקדש כנגד יעקב.... לפני פטירתו של הרב קוק הוא ביקש להניח את הספר ריש מילין, ספר שכולו קבלה, על גבי הברית בתוך הקבר, כי שם [בספר] יש את כל האותיות. כך עשו.

הרב: בפרק ע"ד בתהלים החותם הוא שתי מלים "עֹלה תמיד", בקשר למה שדובר קודם. גם ראשי תבות עת, כמו "עת לעשות להוי'", וגם אומר שצריך להיות תמיד בעליה. הגימטריא של שתי המלים האלה, "עלה תמיד" עולה חצי מ"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". כלומר ש"שמע ישראל" וכו' שוה עלה תמיד עלה תמיד, כל הזמן בעליה, כל הזמן לעלות.

הרב קוק : "עֹלה תמיד" כנגד עולת תמיד. כתוב כאן "שאון קמיך עֹלה תמיד", עולת תמיד מבטלת "שאון קמיך". "לא נבנתה צור אלא מחורבנה של ירושלים...".

[הרב הוסיף אחר כך: בכל התנ"ך יש רק פעמיים "עלה תמיד" (שעולות יחד "שמע ישראל וגו'" כנ"ל). "עֹלֶה תמיד" כאן, ובקרבן תמיד "שנים ליום עֹלָה תמיד" – קרבן התמיד מתקן את "שאון קמיך עלה תמיד", כמו שאמר הרב קוק.]

[הרב קוק הגיש יין] לחיים לחיים, שיהיה הרבה בריאות ונחת, "אני הוי' רֹפאך" ר"ת איר. שה' ירפא את כל חולי ישראל. שנזכה להתראות בקרוב עוד פעם.

הרב קוק: הרב יעשה לי פדיון. שיברך אותי שאזכה להיות חסיד.

הרב: תברך אותי שאזכה להיות חסיד... שנזכה להיות חסידים אמתיים, כמו שהבעש"ט רצה, כמו שרבי מנחם מענדל מויטבסק בעל פרי הארץ רצה. מדת האין בשמחה. גם שפלות וגם שמחה. יש מאמר בחסידות השפלות והשמחה, שמי שיש לו שפלות אמתית הוא גם שמח. [הרב הוסיף ברכות ואיחולים].

ב. מכתב לרב קוק

בס"ד יום חמישי לסדר אחרי מות קדושים תהיו, ד' אייר, "אני הוי' רפאך", ה'תשע"ח

לכבוד הרב דב קוק שליט"א

שלום וברכה!

לאחר הפגישה עם כב', התעוררתי להתבונן עוד בעניין ארבעה נהרות ושבעה ימים:

כאמור, שבעה ימים הם כנגד ז הספירות התחתונות, כאשר ים כנרת, השביעי החביב, הוא כנגד המלכות, בחינת יום השבת. ובנוגע ל-ד הנהרות, הנה בפשטות (וכמדומה שכן הוא בכתבי האריז"ל) הם כנגד המוחין – חכמה ובינה ותרין עטרין דדעת, סוד ארבעה בתים דתפילין [והוא סוד "ארבעה נכנסו לפרדס", כאשר רבי עקיבא ש"נכנס בשלום ויצא בשלום" (ואתם זוכים לעשות ישיבה על קברו) הוא סוד עטרא דחסדים שבדעת, כנגד פרשת שמע ישראל שבתפילין]. נמצא שיחד, הנהרות והימים, הם פרצוף שלם דעשר ספירות.

והנה, מעל הנהרות יש סוד התהומות, "תהום אל תהום קורא לקול צנוריך", תהום עליון ותהום תחתון (ראה תרגום שם, תענית כה ע"ב). והם כנגד שני פרצופי הכתר, עתיק יומין ואריך אנפין. בין הכתר, תהומות, למוחין, נהרות, יש יג צנורות ("צנוריך" בפסוק הנ"ל) – שהם יג תיקוני דיקנא, צנור אותיות נוצר, סוד "נצר חסד לאלפים" ר"ת נחל, "נחלי אמונה [תיקוני מהימנותא]... אמונים נצר הוי'" (כלשון הפיוט "אל מסתתר" לסעודה שלישית).

נמצא מכל זה שיש ב תהומות (ע"י וא"א), יג צנורות (תקו"ד), ד נהרות (חב"ד), ז ימים (ז"ת). והנה ב יג עולה יה, ואילו ד ז עולה וה – דהיינו שיחסית כאן, כל מה שמעל המוחין (על-מודע בלשוננו) הוא בחינת יה, "הנסתרֹת להוי' אלהינו", והמוחין ולמטה הם בחינת וה, "והנגלֹת לנו ולבנינו" – וכפשוטו שהנהרות והימים גלויים לעינינו מה שאין כן התהום והצנורות.

ועוד ועיקר: שבעת הימים הם כנגד שבעת ימי שבתא כנ"ל. ד הנהרות הם כנגד ארבע תקופות השנה (שכנגד הדגלים במדבר). יג הנחלים כנגד חדשי השנה עם חדש העיבור, שהם כנגד תקו"ד כנודע (נחל חדש משלימים יחד לשלמות של 400, מספר מרובע, בגימטריא נ פעמים ח, כרמוז בר"ת נחל חדש, סוד "ונח מצא חן"). ב תהומות כנגד ימות החמה וימות הגשמים. נמצא שהכל בסוד הזמן, המים הזורמים הם הזמן הזורם (כנודע גם אצל חכמי המחקר שדנו במהות הזמן).

שמחתי מאד לפגוש אתכם, ויהי רצון שיתקיים בנו "אז נדברו יראי הוי'... ויקשב הוי' וישמע". נקווה להמשך שיתוף פעולה להרבות בכבוד שמים (ואנשינו יתדברו ביניהם למעשה). כמו כן, בע"ה יעבירו לכב' מהספרים שלנו וכן רשימת הדברים שנאמרו בפגישה ובהתוועדות שקדמה לה.

בברכה, יצחק גינזבורג

ג. ימים ונהרות

בפסוק "כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה"[ג] (תהלים כד, ב) – ראה פירוש יוסף תהלות (לחיד"א) שעמד על שינוי הלשון, "יסדה" בעבר ו"יכוננה" בעתיד, וכתב שרומז לעתיד לבוא, למעין שיצא מבית ה' וירפא את ימה של סדום. והוא מבואר לפי הנ"ל שהנהרות כנגד המוחין והימים כנגד המדות, המוחין היינו המתקה (הנהר הממתיק).

המלבי"ם מפרש שיסוד היינו תחילת הבנין וכינון הוא גמר הבנין, וגם זה מתאים לנ"ל: הגמר הוא במוחין דוקא (בעולם הזה עיקר העבודה הוא תיקון המדות אך לעתיד לבוא העיקר הוא תיקון המוחין, היינו בהירות המוחין בתכלית מתוך ביטול עצמי עד שלא תתכן טעות בשיקול הדעת – היום אפילו אצל משה רבינו תתכן טעות בשיקול הדעת, כמבואר בדא"ח). בעולם הזה יש כנור של שבעה נימין, כנגד הז"ת, שבעה ימים, ובעולם הבא כנור של עשרה נימין, גמר התיקון עם המוחין, כמו בנחלת ארץ ישראל שעכשיו יש נחלת שבעה עממים ולעתיד לבוא נוספים קיני קנזי וקדמוני.

ובפירוש רש"י: "'על ימים יסדה', שבעה ימים מקיפין ארץ ישראל, וארבע נהרות, ירדן וירמוך קרמיון ופוגה" (כמו בגמרא בב"ב עד, ב; לא הנהרות של גן עדן). ירדן ירמוך קרמיון פוגה = 1040, 40 פעמים הוי' = נדב אביהוא אלעזר איתמר, ארבעת בני אהרן. אהרן אותיות נהרא, היינו נהר א הכולל את כל ארבעת הנהרות, סוד הנהר החמישי (דמעיקרא), קוצו של י (הרד"ק גורס שהנהר הרביעי הוא פיגא, כשם אמו של רבי נחמן, "נחל נובע מקור חכמה", ומכל מקום פיגא = פוגה, והוא עולה 104, ד"פ הוי', הערך הממוצע של כל אות, שהוא בדיוק עשירית כל ארבעת הנהרות, 1040, ודוק).

הפסוק ממשיך את הפסוק הקודם, "להוי' הארץ ומלואה תבל וישבי בה". נמצא שיש ארץ תבל נהרות ימים (ימים כנגד ארץ ונהרות כנגד תבל, ראה מלבי"ם) – ר"ת תניא-איתן (כמו "נהרות איתן"). ארץ ימים נהרות, ר"ת אין. הערך הממוצע של ארבע המלים ארץ תבל ימים נהרות הוא יש-אין (ארץ ותבל בחינת יש, ימים ונהרות בחינת אין). וכן מופיע אין בדילוג שוה (של 7 אותיות) בפסוק "כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות", וכן בדילוג למפרע מהאות א (היחידה בפסוק) בחזרה לסוף הפסוק "יכוננה כי הוא". הדילוגים הנ"ל יוצרים אין ב"חן עליון" נ-י-א-י-ן (121, 11 ברבוע), והאותיות שבאמצע עולות יש מאין (תהו)! והנה ארץ ימים נהרות = "ארץ זבת חלב ודבש" (בפסוק "ארץ" היא ארץ ישראל, המיוסדת ומכוננת על שבעה ימים וארבעה נהרות, ואילו "תבל" היינו שאר ארצות, כמו שמפרש רש"י). ימים נהרות = 761, 20 בהשראה = "לעיני כל ישראל" (סיום התורה).נ

ד. ושפלת מארץ תדברי

בגמרא (ר"ה לא, ב) נאמר שהגלות האחרונה של הסנהדרין היתה לטבריא "וטבריא עמוקה מכולן, שנאמר 'ושפלת מארץ תדברי'... אמר רבי יוחנן ומשם עתידין ליגאל שנאמר 'התנערי מעפר קומי שבי [ירושלם]'".

המשך הפסוק הוא "ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך". והנה "ושפלת מארץ תדברי" = 1763 (שעם הכולל עולה 1764). "ומעפר תשח אמרתך" = 1765 (1764 עם הכולל). כלומר שהממוצע בין שני הלשונות הוא 1764, מב ברבוע (ד"פ אמת, אהיה ברבוע). נמצא ששני הלשונות יחד הם הרבוע הכפול של מב, רמז לשם מב, ראשי התבות של "אנא בכח כו'", התיקון של ימי ספירת העומר.

ס"ת "ושפלת מארץ תדברי" הן יתצ, נה"י של השם הפרטי הראשון של מב, שם החסד, וכן צית, נה"י של השם הפרטי האחרון של מב, שם המלכות. כל השם הראשון אבגיתץ = תולע ואילו השם האחרון שקוצית = תולעת כנודע, "ואנכי תולעת ולא איש" שאמר דוד המלך, היינו מדת השפלות, "ושפלת" אותיות שפלות. וכן שפלות עולה עת רצון, "ואני תפלתי לך הוי' עת רצון", על ידי שמתפלל ("תדברי") ממעמקים, מתוך שפלות.

"ומעפר תשח אמרתך" – אין עוד "תשח" בכל התנ"ך, רמז שזהו התיקון של שנת תש"ח, שפלות כעפר, מדת טבריא (דהיינו לתקן את "כחי ועצם ידי" על ידי זכירת ארץ ישראל "וזכרת את הוי' אלהיך" ש"הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל"). תשח ובמילוי ובמילוי המילוי ובמספר קדמי (כנגד כחב"ד כנודע) = הוי' פעמים אמר, היינו "אמרתך".

"ושפלת מארץ תדברי" ועוד "והייתי שפל בעיני" = 2756, יהלום בן (52 פעמים 53), רמז למלך המשיח שעליו נאמר "בני אתה" (וכן משיח במספר סידורי עולה בן). הביטוי המיוחד של רבי מנחם מענדל מויטבסק-טבריא, "השפל באמת", מכוון לפסוק "והייתי שפל בעיני", כידוע שהרמ"מ היה בחינת מלכות, דוד. והייתי = אמת (דהיינו והייתי שפל עולה שפל [ב]אמת). בהיות רמ"מ בחו"ל הוא חתם את עצמו "השפל" אך בהגיעו לארץ ישראל הוא הוסיף לחתימתו "השפל באמת" (הוא הוסיף לחתימתו את חותמו של הקב"ה – אמת). זו היא דרגת ארץ ישראל, יחוד יסוד (אמת) ומלכות (שפל), ודוק.



[א] נרשם על ידי הרב יוסף שי' פלאי. לא מוגה.

[ב] הרב קוק התנצל במהלך הפגישה שהדיבור קשה לו ושהיה רוצה לומר הרבה יותר.

[ג] כל הפסוק עולה חן פעמים מב. רוס"ת עולה 325, משולש 25, 25 פעמים 13. אמצעי התבות עולה הכל פעמים אחד-אהבה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com