הנהגה בדרך רוממות

התוועדות י"ג תמוז תשמ"ט

 ניגנו 'שהשלום שלו', 'ופדויי ה' ישובון', 'קול דודי', 'עז והדר לבושה'

 נמצא איתנו ר' זבולון ליברמן שליט"א שקיים בעצמו את הפסוק "מלך ביופיו תחזנה עיניך", ובזכותו אנחנו מתוועדים היום, אז נשמע את הסיפור ממנו.

 הרב זבולון מתאר את ביקורו אצל הרבי שליט"א בער"ח סיון ['ישיבה בשכם זה משהו ישר'; 'הסוד של יוסף הוא שצריף להוסיף עוד'] ומוסיף דברי ברכה לחג הגאולה

לחיים לחיים!

ניגנו ניגון הגאולה

א. יב תמוז – חג חגי החגים

יום יב תמוז הוא גם יום ההולדת של הרבי הקודם וחז"ל אומרים ש"מגלגלים זכות לידי זכאי" אז כך מגלגלים ליום זכאי, יום הולדת הצדיק. אצל הצדיק עלית הנשמה ביום ההולדת ממשיכה גם לאחר עזיבת הגוף, ושם במדור העליון הוא מחדש חידושים על הפרק החדש של חייו, כמנהג הבעש"ט. אתמול מלאו לרבי הקודם קט שנים והוא נכנס לשנת הנס שלו. הרבי אמר בהתוועדות שענין השנה הבאה – שנת תשנ, שהרבי כבר נתן את הסימן שלה תהא שנת ניסים – מתחיל מחג השבועות של השנה הנוכחית, ועל כל אחד להתחיל לנהוג בהנהגה ניסית. זה אפילו יותר מלכתחילה אריבער. מה שחז"ל אומרים שאסור לסמוך על הנס וצריך לנהוג בהנהגה טבעית זה כבר שייך לעבר. צריך לכתוב את זה בספרים – "וזאת לפנים בישראל" – כדי שלא נשכח...

[קודם אמרנו שאמת הוא ראשי תבות אור מקל תותח...]

לחיים לחיים!

שרו 'ושמחת בחגך'

ר' זבולון סיפר על הרב סולבייצ'יק והרבי שליט"א

ניגנו 'פדה בשלום'

קודם הזכיר ר' זבולון שלושה גדולי עולם מהדור הקודם: הרבי הרש"ב, החפץ חיים ור' חיים עוזר שישבו יחד הרבה פעמים עם עוד גדולים. כששמעתי את השם של ר' חיים עוזר נזכרתי בסיפור שקשור אלינו. פעם אחת בא 'מתנגד' אחד אליו לאחר שהרבי הרש"ב יצא עם קריאה בכתב, בה הזכיר שיום י"ט כסליו הוא 'ראש השנה לחסידות'. למתנגדים זה היה טרף קל, ובאו אליו בתלונה שיש רק ארבעה ראשי שנים והנה בא אחד, שלא יודע כנראה אפילו משנה מפורשת, ומוסיף עוד ראש השנה. ר' חיים, שהיה מגדולי עולם האמיתיים, שמע את התלונה, נעשה רציני ונאנח עמוקות. הוא אמר (באידיש) 'אצלם, החסידים, מתווסף והולך ואצלנו ההיפך'. לכן הם פרים ורבים והכל משגשג והולך. מה שחז"ל מוסיפים כסייג על המצוות הוא מרובה וחביב על העיקר, בבחינת "אנן בחביבותא תליא מלתא", זה ההבדל בין עולם התהו לעולם התקון. בלי זה כל השכלול שהיה קודם הופך להיות "חד סמכא", גם מה שכבר היה מתוקן ב-ג קוים. זה ווארט טוב להסביר את דברי הרבי על יוסף הצדיק, שעניינו תמיד להוסיף. הרבי תמיד אומר את זה, על סמך דברי הצמח צדק ש"יוסף לי הוי' בן אחר" זה לעשות מן האחר בן. מי שהיה בגדר רחוק מן האמונה בה' יהפוך לבן קרוב. הוא אומר את זה בעיקר על חותנו, הרבי הקודם. בשיחה אחת אמר שנשמת הרבי הקודם קשורה במיוחד עם יוסף הצדיק שנמצא כאן, בשכם עיר הקדש ת"ו. אימרה נוספת של הרבי הרש"ב על חג הגאולה, שהוא 'חג החגים'. זה היה לפני גאולת הרבי הקודם. אם כך, מה זה היום? העונש שהיה צפוי לרבי הקודם היה חמור מזה של האדמו"ר הזקן, שכן עליו היתה רק אשמה שעונשה הוא עונש מוות ואילו על הרבי הקודם כבר יצא פסק כזה. גם רשעת הקומוניסטים היתה מעל רשעת הצאר באין ערוך. ממילא הגאולה היא ביתר אתהפכא – חודש תמוז הוא החודש היחיד שנקרא בשם עבודה זרה – מאשר הגולה הראשונה של האדמו"ר הזקן. גם פרשיות השבוע – הפיכת הקללות לברכות ומעשה פינחס – כולם בסימן אתהפכא. אם כך, יום גאולת רבי הקודם צריך להיות 'חג חגי החגים'. שאלו מקודם מה זה יום העצמאות, אז נסיים בזה שכאשר יחזרו כל ישראל ומנהיגיהם בתשובה שלמה נקבע אותו כ'חג חגי חגי החגים'...

לחיים לחיים!

ניגנו ניגון ר' אלימלך

למה האחים שנאו את יוסף? כנראה שאת יום החלום הראשון שלו הוא קבע כיום טוב, ומסתמא זה היה בי"ט כסליו, והחלום השני שלו היה בי"ב תמוז וגם אותו קבע יום טוב. אחרי החלום השני אמרו לו 'מילא, אם תחלום עוד חלום אחד ביום העצמאות נסלח לך', אבל הוא לא חלם...

לחיים לחיים!