אור לט׳ כסלו ע"ג – רחובות ניחום אבלים על אברהם דוד הדפסה

אור לט׳ כסלו ע"ג – רחובות

ניחום אבלים על אברהם דוד

יום הפטירה – יום ה-סה בשנה

יום הפטירה היה ו' כסלו. מראש השנה, ו' כסלו הוא היום ה-סה בשנה (לפי הקביעות של שנה זו, שחשון חסר). סה עולה בגימטריא שם א-דני, השם של ספירת המלכות, שפירושו שהשם יתברך הוא מלך ואדון על כל הארץ. א-דני הוא השם שמלביש את שם הוי' ב"ה, שם המפורש, וממשיכו לתוך המציאות שלנו, לתוך הזמן והמקום. הוא השם שחדש אברהם אבינו (עד אברהם לא היה מי שקראו להקדוש ברוך הוא בשם אדנות), שקרא-הקריא את שם ה' בפי הבריות ובכך עשה שה' יהיה "אלהי הארץ" (עד אברהם היה ה' רק "אלהי השמים", רק מלאכי רום הכירו בו). בכך אברהם התחיל לבנות את פרצוף המלכות, מלכות בית דוד – משפחת דוד. היינו ששם א-דני הוא בעצם המשכה מאברהם לדוד, וכמפורש יוצא משם הנפטר – אברהם דוד.

סוד הדודאים

בפרשת השבוע יש מלה חשובה, נדירה בתנ"ך, שעולה סה כשם א-דני: דודאים[1]. ראובן, בנה בכורה של לאה (שמדתו היא מדת האהבה בין איש לאשה – "כי עתה יאהבני[2] אישי") מצא דודאים בשדה והביא אותם אל לאה אמו. ואז רחל בקשה את הדודאים, התחיל משא ומתן ביניהן, ובזכות זה נולדו יששכר וזבולון ודינה אחותם אחרי שלאה אמנו עמדה מלדת – בזכות הדודאים (ולאחר מכן זכר אלהים את רחל ופתח את רחמה ונולד יוסף הצדיק, גם מכח הדודאים). דודאים עולה 65, שם א-דני שעולה ה פעמים אהבה (אהבה פנים ואחור).

בשיר השירים כתוב "הדודאים נתנו ריח"[3]. כתוב בקבלה וחסידות שיש דודאים ויש דודים. בשיר השירים נאמר "אכלו רעים שתו ושכרו דודים" – רעים הם אבא ואמא, י-ה, והדודים הם זו"נ, וה. מה הם דודאים? מה ההבדל בין דודים לדודאים? תוספת א. אלף היא פלא (דברנו על זה קצת בשיעור ביום שני, אור ל-ו' כסלו). כתוב שהדודאים הם זו"נ, אבל בעולמות התחתונים – יצירה ועשיה. הדודים הם בעולם האצילות והדודאים בעולם היצירה והעשיה. יש להם תוספת שאין לדודים, ה-א, שהיא גם בעצם ה-א של א-דני – בלעדיה הוא אותיות דין, וה-א ממתיקה את הדין. ה-א שממתיקה את הדינים נמצאת דווקא בעולמות התחתונים.

העלאת מ"נ בהסתלקות

"הדודאים נתנו ריח" – זו העלאת מ"נ בעצמה רבה, שאף על פי שלאה אמנו כבר עמדה מלדת נתחדשה הפוריות שלה. היא נתנה את הדודאים לרחל תמורת יעקב – אך הם כבר הועילו לה להעלות לה מ"נ.

איני יודע אם אתם נוהגים, אבל יש נוהגים בלויה לומר פסוקי שיר השירים או את כל שיר השירים [הבן זהר: מתאים לתימנים, אומרים שה"ש ו"יושב בסתר" ו"אנא בכח"]. אשכנזים גם אומרים "יושב בסתר" ו"אנא בכח", אבל התימנים כמדומני אומרים שיר השירים, ונדמה לי שמדגישים את הפסוק "הדודאים נתנו ריח". כשהנשמה מסתלקת זו העלאת מ"נ – נעשית חתונה למעלה. יום הפטירה של אבא הוא יום ה-דודאים – ודאי יש קשר, "הדודאים נתנו ריח", הוא עושה ריח טוב, מעורר זיווג למעלה.

הוא היה נוסע – עד מתי הוא עבד? [נעם: עד לפני שמונה שנים. מאז היה במצב סיעודי]. בעולמות התחתונים מסתובבים הרבה, מעלים ניצוצות. כל הדרכים הן כדי למצוא ולהעלות את הדודאים, להעלות את הריח הטוב (החוש של מלך המשיח כנודע, כמ"ש "והריחו ביראת הוי'").

הדודאים מבית דוד

דודאים ודודים זה דוד – דוד המלך – סימן שזה מחזיק, צריך להתפלל שנזכה למלכות בית דוד. ממתי שם המשפחה שלכם? [כמה דורות, מהדוד הראשון – סבא רבא שהגיעה לכפר. קודם נקראו 'בחני' – כי בא מבחן. דוד הוא על שם סבא או אבא קודם]. גם שניאורסון ככה, כל הדורות. [הסבא היה צאלח, לסבא קראו סעיד, ולאבא שלו קראו כנראה דוד. לפחות מאז, אולי קודם. רוב המשפחה שלנו לקחו את השם בן דוד]. שם נפוץ? [לא. ראיתי אחד בגדרה. יש הרבה תת-קבוצות, והבחנים כמעט לא מוכרים]. זה סימן הכי מובהק שאתם מבית דוד... חב"ד זה ר"ת חילי-בית-דוד.



[1]. יש ה פעמים דודאים בסיפור של ראובן לאה ורחל שבפרשתנו ועוד פעם אחת דודאים בכל התנ"ך, בשיר השירים: "הדודאים נתנו ריח", וכמו שיתבאר. ה פעמי דודאים שבפרשתנו הן: דודאים מדודאי דודאי דודאי בדודאי = אדון עולם, סוד שם א-דני (= דודאים). והוא עולה אור, אין סוף, רז וכו' כנודע. וביחד עם הדודאים (= ע, סוד וכו', יש ב"הדודאים" ז אותיות – הערך הממוצע של כל אות = י) של שיר השירים = זרע (זר בתורה, כאן, ו-ע בשיר השירים) – סגולה לזרעא חייא וקיימא כנודע. האותיות המשותפות בכל אחת מ-ו הפעמים הנ"ל – דודאי, ברבוע פרטי = 169 = אהבה ברבוע, סגולה לאהבה בין איש לאשה. במשולש פרטי = מהיטבאל, יחוד מה ובן, אשת המלך הדר, סוד עולם התיקון (עולמו של יעקב אבינו ונשותיו כנודע).

[2]. יש רק פעם אחת "יאהבני" בתנ"ך, בלידת ראובן. ב"יאהבני" יש ו אותיות. הערך הממוצע של כל אות = אהבה!

[3]. הוא הפסוק החותם את פרק ז בשיר השירים: "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" שעולה 3120 = מח פעמים דודאים (א-דני) שהוא 120 ("הדודאים... לך") פעמים שם הוי' ב"ה! והוא עולה י"פ חדש – "חדשים גם ישנים". והוא עולה 130 (המספר הראשון המתחלק גם בהוי' וגם בא-דני) פעמים "דודי" ("דודי צפנתי לך", לשון נופל על לשון דודאים). [יש בפסוק ו דלתין = דודי. שאר אותיות הפסוק = 3096 = לאה פעמים אלהים] ראשי התבות של כל הפסוק = 546 = יעקב יעקב יעקב = אהיה פעמים הוי' = מב (בלהה שפחת רחל) פעמים אהבה. יש אהבה תבות בפסוק – הערך הממוצע של כל תבה = 240, היהלום של שם יה – "שכינה ביניהם".

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com