"שבעת החטאים ותיקונם" - חלק א

שיעור בוידאו לפרשת כי תשא תשע"א

הוידאו מופיע בסוף הטקסט

בפרשת שבוע, כי תשא, אנחנו קוראים על חטא העגל. חטא העגל הוא החטא הכללי ביותר של כל תולדות עם ישראל ודאי, וגם אפילו כולל החטא הקדום. כאן יש חטא של כללות עם, גם של החלק המיוחס של העם, ולפי חז"ל זה בעצם באשמת... זה התחיל מהחלק הלא כל כך מיוחס של העם, שבתוך הנפש גופא זה נקרא הערב רב, שהם הסיבה של החטא. בכל אופן, יש כאן חטא כללי ביותר, חטא העגל.

בפרשת שבוע אנחנו קוראים על חטא העגל, החטא הכללי ביותר של עם ישראל. נתחיל עם רמז. הרמז הוא ש-חטא העגל, המלה העגל

בפרשת השבוע, כי תשא, מסופר על חטא העגל. הוא החטא הכללי של עם ישראל מאז היותנו לעם, שבעצם הוא גם כללי אפילו ביחס לחטא הראשון של האנושות, חטא עץ הדעת. עכשיו, יש רמז מאד מאד יפה, פשוט, בביטוי "חטא העגל". שתי מילים, שבע אותיות, כשעושים את החישוב של שבע האותיות, הגימטריא, זה יוצא 196. נחלק את זה ל-7, נמצא את הממוצע של כל אות. הערך הממוצע הוא חטא, זה שבע פעמים חטא. חטא בעצמו זה גימטריא מאד חשובה, זה חי. מה הקשר בין חטא ל-חי? הרי חי זה הגימטריא הכי חשובה בעם ישראל. באמת כשאדם עושה חטא ורוצה לתקן הפסוק אומר "חטאך בצדקה פרוק", התיקון הכי גדול לחטא הוא צדקה, ויהודים באמת נוהגים לתת צדקה בסכומים שהם כפולות חי. מי שנפל בחטא נפל בהיפך החיים, וכשעושה תשובה הוא אומר לקום לתחיה. בכל אופן, חטא הוא חי, אבל חטא העגל, החטא הכללי ביותר, הוא 7 פעמים חי, הערך הממוצע של כל אות. המלה חטא כתובה במפורש, וזאת אומרת שרק עגל שוה שש פעמים חטא. מה זה שש? כל הצירופים של המלה חטא. ל-חטא יש שלש אותיות, וכל מילה שיש בה שלש אותיות יש לה שש צירופים. כלומר, יש כאן גם יחס של 1 ל-6, חטא ל-העגל, והכל יחד עולה 7 פעמים חטא – ממוצע כל אות. זה ודאי אומר שיש משהו מאד כללי בחטא הזה.

אבל, כמו שאמרנו, כל חטא הוא חי – סופו לקום לתחיה. האם יש מושג של שבעה חטאים בתורה? חטא העגל הוא כולל כל שבעת החטאים. כשאדם חוטא, כמו שאמרנו קודם, הוא נופל, וכל מי שנופל הוא נקרא מת. ככה כתוב בזהר. המושג שבעה חטאים הוא גם רומז לסיפור של מלכי אדום שמלכו לפני מלך מלך לבני ישראל, שכתוב בהם "וימלך וימת". כל אחד מהם מלך ומת, היה לא מבוגר בשביל להכיל את ריבוי האור שהיה והוא מת. דווקא מתוך ריבוי אור הוא חטא, וכשהוא חוטא הוא נופל והוא מת. יש שם שבעה מלכים כאלה, מלכין קדמאין, זה ודאי אב-טיפוס של שבעה חטאים. כל מלך מסמל איזה חטא, כל מלך הוא משהו אחר, לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה. יש בלע, חשם, וכו' עד בעל חנן. זה שבעה חטאים, והכל כלול כאן בחטא העגל. האם יש עוד שבע חטא בתורה באיזה מקום? זה חז"ל מאד מפורסם, שהוא בעצם היסוד של המאמר הכי מפורסם של הרבי והרבי הקודם, "באתי לגני אחתי כלה". זה מתחיל מכך שהיו שבעה חטאים יסודיים של האנושות. כל חטא גורם להסתלקות השכינה, כהסתלקות הנשמה מתוך הגוף, גם בחינה של מיתה. התיאור הוא שהשכינה מסתלקת מהארץ לרקיע, עוד הסתלקות ועוד הסתלקות, עוד דרגה ועוד דרגה של היפך החיים. עיקר שכינה בתחתונים היתה, והחטאים הם בחינה של היפך החיים. אחר כך בא היהודי הראשון, אברהם אבינו, שה' אמר לו "לך לך", והתחיל להוריד את השכינה לארץ, וכך עוד שבעה צדיקים עד משה רבינו שהוריד את השכינה לארץ. אבל הנה, מיד כשהוא הוריד את השכינה לארץ קורה פיצוץ, חטא העגל, שכולל את כל שבעת החטאים הראשונים שמסלק שוב את השכינה. התיקון של  חטא העגל הוא בנית המשכן שמוריד שוב את השכינה. אז משה מוריד את השכינה בבת אחת. בפעם הראשונה לקח שבעה דורות, עד משה רבינו, ואז עשו את חטא העגל שסילק שוב את השכינה, ושוב בא משה והוריד את השכינה למטה לארץ, וזה עיקר תיקון החטא, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

יש עוד כמה דברים בתורה הרומזים לשבעת החטאים הכלולים בחטא העגל ולכפרה והתיקון שלהם. עצם המספר שבע הוא מאד אהוב, "כל השביעין חביבין". עצם הדבר כמוז בפסוק "שבע יפול צדיק וקם". אמרנו שחטא זה נפילה. חטא בדרך כלל זה בשוגג. שוגג זה פגם בשרש הלא מודע של הנפש, שנקרא העלם הרע. זה מקור החטא. מתוך זה האדם נופל. הוא לא נופל מרצון תמיד, החטא בא ממקום נסתר בנפש. אבל כמו שהצדיק ממש נופל שבע פעמים וקם, הוא קם לתחיה. זה הרמז שאמרנו בתחלה ש-חטא שוה חי, הוא נופל וקם מחדש. הוא צדיק בזכות זה שנותן צדקה, "וחטאך בצדקה פרוק", על שם הצדקה שהוא עושה עם הזולת הוא נקרא צדיק.

בפרשת שבוע יש יג מדות הרחמים. אחרי החטא, ואחרי שמשה רבינו מתחנן לקב"ה שיסלח לעם הזה, הקב"ה מתגלה בצורהש אין כמותה בתורה, לא לפני כן ולא אחרי כן. ה' מתגלה כשליח צבור מעוטף בטלית וקורא: "הוי' הוי' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת וגו'". ב-יג מדות הרחמים יש שבע פעמים את האות א. העולם נברא עם ב, ואם אדם חוטא אז הוא פוגם ב-ב. מה יכול לתקן את הפגם ב-ב של בראשית? רק ה-א, ה-א של "אנכי", ה-א כמו שזה מופיע, ה-א זה אלופו של עולם, התגלות של עצמותו יתברך, ה-א כמו שמופיעה ב-יג מדות הרחמים. יש רמז שצריך להתבונן בו, אומרים רק בקיצור, בשבע פעמים א שמופיע ב-יג מדות הרחמים. לפי הזהר המדה הראשונה היא "אל", היא מתחילה ב-א, וגם אל הוא קיצור של מילוי האות אלף, זה מתחיל אל. בהמשך כתוב "לאלפים", שבמפורש אלף. איך זה הולך? ה-א של "אל", "אל רחום וחנון". אחר כך שתי אלפין ב"ארך אפים". אחר כך "לאלפים". אחר כך יש "ואמת", מרכז יג מדות הרחמים, אור הפנים. אחר כך "נוצר חסד לאלפים", אחר כך "נושא עון ופשע", ואחרון אחרון חביב ה-א של "וחטאה". כידוע שתיקון החטא הוא מה שיש א במלה חטא גופא. זה חז"ל אומרים בפירוש, שה-א במלה חטא זה אלופו של עולם, הקב"ה, בתוך החטא. ה-א של "וחטאה" היא השביעית, "כל השביעין חביבין", של שבע א שיש ב-יג מדות הרחמים. המספר שבע הוא הנקודה האמצעית של יג. ואם כן, כל התיקון של שבעת החטאים הרמוזים בחטא העגל הוא בשבעת האלפין.

[עוד דבר, מאד מאד יסודי: בלשון הקדש השרש חטא מיוחד בכך, בין עוד שרשים, שיש בו דבר והיפוכו. מה הדבר והיפוכו? יש חטא, ויש הפסוק בתהלים נא, "תחטאני באזב ואטהר". חיטוי הוא לשון טהרה, לשון הזיה, שמזים ומטהרים דם על המזבח או "וחטא את הבית", הבית המנוגע שצריכים לטהר אותו, אז כתוב "וחטא את הבית בדם הצפור". יש שבע פעמים חטא במובן של חיטוי, שזה תיקון החטא והטהרה מן החטא. אם חטא-חיטוי – יש חומר חיטוי – החומר חיטוי בתורה זה דם. לפעמים זה דם עם מים חיים, אבל עיקר החיטוי זה בסוד הדם, הדם על המזבח, הדם של הציפור שמחטאים את הבית המנוגע (שזה, בית מנוגע זה מחלה, זה תיקון של מחלה). יש שבע פעמים "חטא" במובן של חיטוי בתורה. החיטוי הוא תיקון החטא. הפעם הראשונה, הרי הכל הולך אחר הפתיחה. השרש חטא בכלל זה הרבה פעמים בתורה, בתנ"ך, אבל המובן חיטוי זה רק מעט פעמים. בכל התנ"ך יש אך ורק 14 פעמים חיטוי, כאשר 7 מהם בחמשה חומשי תורה ועוד 7 בכל ספרי נ"ך. אז זה 7 ו-7 חיטוי, התיקון של השבעה חטאים זה היכולת לחטא, לטהר את החטא. עכשיו, הכל הולך אחר הפתיחה, מתי פעם ראשונה יש חיטוי בתורה? זה בפרשה הקודמת.

יש כמה וכמה דברים בפרשת כי תשא שהשרש שלהם הוא בפרשת תצוה – "וחטאת על המזבח בכפרך עליו".]