"שבעת החטאים ותיקונם" - חלק ב

שיעור בוידאו לפרשת כי תשא תשע"א

הוידאו מופיע בסוף הטקסט

הסברנו שיש ביטוי "חטא העגל" רמז נפלא, ש-חטא העגל שוה 7 פעמים חטא. יש מושג שמופיע כמה פעמים בתורה, שבעה חטאים, והכללות שלהם זה בחטא העגל, וגם התיקון של הכל הוא בביטוי הזה חטא העגל, שבע פעמים חטא. אחד הדברים המופלאים בתורה הוא ששרש חטא הוא שרש שיש בו דבר והיפוכו, כמו הרבה שרשים בלשון הקדש, כמו עצם המלה שרש שיש בה משמעות של לשרש ושל להשריש, וכמו הרבה דוגמאות. אחת הדוגמות המופלאות היא השרש חטא, שיש בו חטא ויש בו חיטוי. אם חיטוי, שמובנו טהרה, הוא היפוך החטא, סימן שחטא הוא טומאה. עיקר הטומאה בתורה, אבי אבות הטומאה, הוא היפך החיים. כמו שהוסבר שחטא הוא נפילה, "שבע יפול צדיק", וכל נפילה היא היפך החיים. החטא בא ממקום סמוי של טומאה בנפש, וגורם להמון טומאה. אבל יש את ההיפך שלו. המושגים טומאה וטהרה הם בבינה, באמא, ששם גם התשובה. בתוך החטא יש גם את הנפילה, את החטא, וגם את הכח לטהר את החטא וממילא גם להחיות את המת. כמה פעמים יש "חטא" במובן של חיטוי בכל התורה? יש בדיוק שבע פעמים, כדי לטהר ולתקן את כל החטאים. בכל ספרי הנ"ך יש עוד 7 פעמים. "על פי שנים עדים", יש בכל התורה שבע פעמים ובכל ספרי הנ"ך שבע פעמים. הפעם הראשונה היא בפרשה הקודמת. יש כמה ענינים ותופעות שקשורים לפרשת כי תשא אבל השרש שלהם הוא בפרשת תצוה. אחד מהם חטא לשון חיטוי, "וחטאת על המזבח בכפרך עליו", זה הלשון. כל המשפט הזה, "וחטאת על המזבח בכפרך עליו", שוה 1024, לב ברבוע, שאלו המדות של המזבח בבית עולמים, בבית המקדש, לב על לב. זה בדיוק המספר שמופיע בפעם הראשונה. יש גם חנוכת המזבח, שהמזבח יכפר, וגם המושג חיטוי במובן של טהרה, "וחטאת על המזבח בכפרך עליו". זה רמז מופלא.

יש עוד פעם אחת שיש את המושג שבעה חטאים בתנ"ך. יש חיבור שאדמו"ר האמצעי של חב"ד, א מיטלע רבי, כתב בשביל בעלי תשובה, מי שחטא ועכשיו צריך לכפר על החטא. החיבור הזה נקרא פוקח עברים, ושם הוא אומר שנכון מאד שבעל תשובה יתמיד ככל האפשר לומר פרק נ"א בתהלים, שזה הפרק של התשובה בתהלים. הפרק של התשובה של דוד המלך שהוא בא על בת שבע. את הפרק הזה אומרים בקריאת שמע על המטה, אבל מחדש האדמו"ר האמצעי שבעל תשובה שרוצה להתמיד בתשובה טוב שיאמר את הפרק הזה ערב ובקר, בכל יום פעמיים תמיד. כמו שאומרים "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" פעמיים בכל יום, ככה טוב שבעל תשובה יאמר פרק זה פעמיים ביום. גם שם יש תופעה שהמלה חטא חוזרת שבע פעמים בפרק, והם תיקון שבעת החטאים שהכל נכלל בחטא העגל. מה הם שבע הפעמים? קודם כתוב "ומחטאתי טהרני", אחר כך כתוב "וחטאתי נגדי תמיד", ואחר כך כתוב "לך לבדך חטאתי", ואחר כך כתוב "ובחטא יחמתני אמי", ואחר כך כתוב – רק פעם אחת חטא במשמעות של חיטוי, "תחטאני באזוב ואטהר", זה החטא שכבר הפך להיות תיקון החטא, "ואטהר", זה מה שמביא טהרה. בעצם בפעם הראשונה, "ומחטאתי טהרני", גם כתוב טהרה, אבל כאן הוא אומר שהטהרה היא מיניה וביה, מתוך החטא גופא "חטאני באזוב ואטהר". אחר כך כתוב "הסתר פניך מחטאי", זו הפעם הששית. והפעם השביעית הוא "וחטאים אליך ישובו". שדוד בא ואומר מה שלמות התשובה שלו, כידוע, ששלמות התשובה, במיוחד על פגם הברית, כאן זה פגם הברית, כתוב גם בשו"ע שהשלמות של התשובה היא שאדם זוכה להחזיר גם אחרים בתשובה. זה המלכות של התשובה כאן, החטא השביעי. אם נתבונן לעומק נראה שהשבע פעמים חטא שיש בפרק הזה, פרק התשובה, פרק נ"א, הם בעצמם כנגד שבע מדות הלב. מה שנשבר בחטא הוא הלב, וגם התיקון הוא "רוח נשברה", התיקון של הכל הוא ה"לב נשבר" דקדושה כנגד שבע המדות שנשברו, סוד שבירת הכלים. אז כאן זה מאד מכוון נגד הספירות, "ומחטאתי טהרני", אני חוזרים להתחלה, זה כנגד החסד. באמת כתוב קודם שדוד המלך מבקש "חנני כחסדך", הוא מבקש מה' שיחון אותו מהחסד שלו, ואחר כך ממשיך ואומר "ומחטאתי טהרני". אחר כך "וחטאתי נגדי תמיד", זו מודעות של חטא, שאני מסתכל בראי ואומר שבאמת אני חוטא, כתוב בתניא שזה מעלה כל פעם את התשובה מדרגה לדרגה – זה גופא גורם שהתשובה כל פעם תתגבר מחיל אל חיל. אחר כך "לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך", זה כנגד התפארת, מדתו של יעקב. יעקב נקרא "לבד", זה יעקב שהוא "משפט רחמי", "תזכה בשופטך". אחר כך יש שנים שכנגד נצח והוד. הרבה פעמים כתוב בקבלה שנצח והוד הולכים יחד, ושרש שניהם באמא. יש "בחטא יחמתני אמי", ואחר כך מוזכר באמצע "בטחות", נצח והוד שיועצות ונותנות חכמות והשכל, ואחר כך עיקר הטהרה – כל טהרה היא דם, גם חיטוי, זה בינה עד הוד אתפשטת. "תחטאני באזוב ואטהר", הטהרה של הבינה זה יורד ומתגלה בתוך ההוד. אחר כך "הסתר פניך מחטאי" זה היסוד. כתוב שגם עצם פגם הברית ביסוד פוגם ונוגע באור הפנים. זה נוגע בפנימיות. בלשון הרבי הרש"ב זה גומר להתעלמות השלמות העצמית של הנשמה. לכן גם כביכול הקב"ה מסתיר את פניו ממי שפוגם בברית. כאן דוד המלך אומר תאיר לי פנים בכך שאתה מסתיר את החטא, לא מסתכל על החטא אלא רק בטוב שלי, כמו שבין אדם לחברו יש מושג להסתכל בטוב ולא ברע, אבל זה מגלה את אור הפנים. אחרון אחרון חביב הוא המלכות. מלכות זו השפעה בעולם, ועיקר תיקון החטא הוא "וחטאים אליך ישובו", שכל הנופלים, כל המתים, כולם יקומו לתחיה בזכות זה שאנחנו מפיציםאת תורת הבעל שם טוב, שזה הוא כי טוב. שוב, בדרכי נעם, בשמחה ובטוב לבב, מלמדים את העולם איך לעשות תשובה עילאה, שזה תשובה בשמחה רבה, ועל זה כתוב "וחטאים אליך ישובו". זה גומר את התיקון. אם היו שבע אותיות אלף ב-יג מדות הרחמים, האלף השביעית היא האלף של החטא עצמו, שהכל מתהפך לטובה, וההיפוך הוא בפסוק האחרון העיקרי הזה, "וחטאים אליך ישובו". שה' יעזור שאנחנו נעשה תשובה, ובזכות זה שאנחנו עושים תשובה וכל העולם עושה תשובה בא משיח בקרוב ממש.

השלמות:

א. 1, 9, 21, 37 = חיים (= ד"פ טוב). 21 ו-37 הם חלוקה חשובה של חן ו-1 ו-9 חלוקה פשוטה של 10. כמו ש-חטא זה חי כך כל המספרים הם חיים. בצירוף 57 עולה 125, ובצירוף 3- זה 122, שעולה עגל הזהב, כח המדמה. רמז יפה שהכל זה כח המדמה.

ב. אם כבר מדברים על שרש חטא בלשה"ק, יש עוד כמה שרשים שקשורים. אם מוסיפים רק אהוי יש חטה (יש דעה שעץ הדעת חטה היתה, כנראה שפת שחרית היא גם סגולה לתיקון חטאים, אם מקיימים "ואכלת ושבעת וברכת", ברכת המזון), חוט (חוט המשולש). חוץ מזה, הכי קרוב, אם מוסיפים מ – בהתחלה, באמצע או בסוף: חמט (אחד משמונת השרצים), חטם ("לבעל החטם אני מתפלל") – שתי מלים שמופיעות רק פעם אחת בתנ"ך ("למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך"). ת"י לחומט הוא קיצונא – כל החטאים זה להיות קיצוני... כשאדם חוטא זה מעורר חרון אף בחטם, וכשהקב"ה סולח או שהוא חוסם את החוטם או מאריך אותו, אבל יש איזה תיקון בחטם. כלומר, החטא ותיקונו קשור לאף – "יגרתי מפני האף", משה פוחד מהחטא.

הקשר בין חטא לחטה הוא מצות חלה, שדברנו עליה הרבה – ממש מפורש שתיקון החטא הראשון הוא הפרשת חלה, שאדם הראשון היה "חלתו של עולם". חטם-חמט עולה מזבח, עיקר החיטוי בתורה הוא של המזבח. מזבח הוא המספר הבא בסדרה, 57, ועולה גם חמדה. "ארץ חמדה טובה" ר"ת חטא, והחטא האחרון הוא המאיסה בארץ חמדה.

רש"י מתרגם חומט לימצ"א. אנחנו לא יודעים מה זה חמט ולא מה זה לימצא, אבל במקום אחר, בעוד מילה יחידית בתנ"ך – "שבלול" – רש"י אומר ששבלול זה לימצ"א. חמט שבלול אותיות חשמל בטול (היו כמה טויטים על שבלולים, ועל התופעה היחודית של 'חצי אהבה' שהם יורים).

כמו שבלול תמס יהלך = 999. נפל אשת בל חזו שמש = 1554. שניהם כפולות 37, וביחד 2553 = ג"פ 23 פעמים 37. נפל אשת זה תנשמת, שבא אחרי חמט בשמונה שרצים. במסורת של העמים מסתמכים גם על הפסוק הזה גופא, ואומרים שהיות שהשבלול הולך כל כך לאט הוא מסמל בעולם את העצלות ואת המות. לכן מביאים פסוק מכאן. התוצאה של החטא היא להיות שבלול, חמט, זה מוציא מהאדם את כל האנרגיה, את כל המוטבציה שלו, את כל הזריזות שלו. לכן כשאדם רוצה לתקן את החטא הוא צריך לתקן בזריזות גדולה, לא להיות שבלול. כמובן שאין עוד פעם "תמס" בתנ"ך, לשון נמס וגם רומז ללשון נמאס. מי שמאס בארץ חמדה נמס והולך, מת והולך. אומרים שאם נוגעים בגוף של השבלול – לא בקונכיה – הוא באמת מוציא המון ליחה. הולך הולך על ידי "תמס", אבל כאן הכוונה שהוא הולך ונעלם – מת.

ג. לגבי יגהמ"ר יש דעה – כך אומר המשכיל לדוד, שרש"י סובר כדעת התוס' – ש"נושא עון ופשע וחטאה" אינן שלש מדות אלא שתי, שהופך את ה"עון" ואת ה"פשע" ל"חטאה". אנחנו מכירים ו החיבור או ו ההיפוך, אבל הכתב והקבלה אומר שיש גם ו ההשתוות, שה-ו היא כמו כ – "נושא עון ופשע כחטאה". אם יש כזה דבר, ו ההשתוות, זה קשור למדת ההשתוות של הבעל שם טוב. קוראים לו כך כי הוא הבעל שם הטוב, אהוה, "את השמים ואת הארץ", וה-ו הראשונה – האות ה-22 בתורה – היא ה-ו של "ואת הארץ". אנחנו אומרים שזו ו החיבור בין השמים והארץ, "כי כל בשמים ובארץ", אבל כאן פירוש יותר פנימי, בדרך רמז, ש"בראשית ברא אלהים את השמים כאת הארץ", שה' ברא את המציאות כך שהשמים והארץ יהיו שוים, פלאי פלאים, שהרוחניות והגשמיות יהיו אחד כשני ממש. כך יש פירוש ש"וחטאה" זה "כחטאה". זה רק שה' עושה את העון כשוגג, וצריך לומר שבתוך זה גופא יש גם את האפשרות השניה, שאם עושים תשובה מאהבה – אמרנו שהעיקר אהבה – זה הופך את הזדון לזכות, וגם זה ב"חטאה". היות שחטאה לשון חיטוי, הטהרה היא לא רק לטהר את העוון, שיהיה שוגג, אלא לטהר לגמרי וממילא הופך להיות טהור טהור, הופך להיות מתוק, החטא הופך לזכות.

ד. שבע לשונות פנ"א: ומחטאתי טהרני, וחטאתי נגדי תמיד, לך לבדך חטאתי, ובחטא יחמתני אמי, תחטאני באזוב ואטהר, הסתר פניך מחטאי, וחטאים אליך ישובו = 4901 = 70 ברבוע פלוס 1 = 13 ברבוע כפול 29 ("וחטאה").

ה. בראשית וישב כי תשא שלח = 2300 = 100 פעמים חטאה = טטרא-הדר של חטאה (כל המשולשים מ-1 עד חטאה).

ו. פרק נ"א מתחיל אחרי "חנני אלהים כחסדך...", "כי פשעי אני אדע" – הדגש על ידיעת החטא, הכל מודעות, אבל זה העיקר. "וחטאתי נגדי תמיד" – פכ"ט בתניא, שכל פעם התשובה עולה. ארבע פסוקי חטא רצופים. שני פסוקים "הן..." רצופים. יש פירוש ש"הן בעון חוללתי" היינו האבא, פגם הברית חמור מ"ובחטא יחמתני אמי". בין שני פסוקי נו"ה כתוב "הן אמת חפצת בטחות". בתניא פכ"ו מתחיל שמיד אחרי "לב נשבר ונדכה" מתקיים רישא דקרא, "תשמיעני ששון ושמחה" (וזה "בכל עצב יהיה מותר") ו"השיבה לי ששון ישעך", פסוקים י ו-יד. הסדר בפרק הוא "מקדים רפואה למכה". הלב נשבר הוא בעצם טוב, תיקון של השבירה שעשתה החטא. בסוף "אלמדה פושעים דרכיך" ר"ת אפד, ובבגדי כהן גדול זה כנגד המלכות – נשים רוכבות על סוסים.

ז. בתורה כתוב אף ובחז"ל חטם, כנ"ל שיש רק פעם אחת "תהלתי אחטם לך". אם יש אף-חטם צריך ד רבתי – אם יוצא דם מהחטם... זה הדם שמחטא את המזבח. אף חטם דם = יעקב = ז"פ הוי', מאד מתאים ל"שמע ישראל". קשור כמובן גם לסוד אח"פ – אזן-חטם-פה.